פורום אוצר החכמה

חברי הפורום הנכבדים
חג שמח
יום הכיפורים עבר ולפני שתתמוסס השאלה
ותהיה בחזקת 'עבר זמנו' אשאל בשמחה.
בבית הכנסת שבו אני מתפלל ביום הכיפורים
יש כמה מנהגים שהם 'מנהג בית הכנסת'
אחד מהם אותי ממש מסקרן:
בקטע התפילה האחרון שבתפילת נעילה
'רחמנא אדכר לן קיימה דאברהם רחימא'
שלאורך כל ארבעת הסליחות הקהל עונה 'בדיל ויעבור'
אצלנו - בית הכנסת 'אוהבי ציון' ברחוב שילה בירושלים -
נוהגים (מאז שאני זוכר בכלל) לענות ב'אמן' (רק בנעילה !!!)
כששאלתי את 'הזקנים' יודעי מקום וותפילת המקום, ענו לי:
עברנו, הכל כבר עבר' ואפילו השתמשו בתנועת יד של נפנוף
כאילו רצו לומר 'עבר, עבר' (ואין צורך להגיד 'בדיל ויעבור - כי עברנו)
האם יש סימוכין או תעוד במקראות שיכולים לבסס
מנהג זה. (לדעתי מנהג יפה)
בברכת חג שמח
ובתודה גדולה
אלי בנאי
אשכולות

אלי בנאי כתב:חברי הפורום הנכבדים
חג שמח
יום הכיפורים עבר ולפני שתתמוסס השאלה
ותהיה בחזקת 'עבר זמנו' אשאל בשמחה.
בבית הכנסת שבו אני מתפלל ביום הכיפורים
יש כמה מנהגים שהם 'מנהג בית הכנסת'
אחד מהם אותי ממש מסקרן:
בקטע התפילה האחרון שבתפילת נעילה
'רחמנא אדכר לן קיימה דאברהם רחימא'
שלאורך כל ארבעת הסליחות הקהל עונה 'בדיל ויעבור'
אצלנו - בית הכנסת 'אוהבי ציון' ברחוב שילה בירושלים -
נוהגים (מאז שאני זוכר בכלל) לענות ב'אמן' (רק בנעילה !!!)
כששאלתי את 'הזקנים' יודעי מקום וותפילת המקום, ענו לי:
עברנו, הכל כבר עבר' ואפילו השתמשו בתנועת יד של נפנוף
כאילו רצו לומר 'עבר, עבר' (ואין צורך להגיד 'בדיל ויעבור - כי עברנו)
האם יש סימוכין או תעוד במקראות שיכולים לבסס
מנהג זה. (לדעתי מנהג יפה)
בברכת חג שמח
ובתודה גדולה
אלי בנאי
אשכולות

בילקוט יוסף כבר הביא מנהג זה ודחאו. בשרשו הוא מנהג קהילות לוב

לפי מה שבררתי אצל זקן לובי אחד כמדומני שהתבלבל עם הושענה רבה שאז לא אומרים י"ג מידות לפי האר"י ולכן אין "ויעבור".

המנהג מוזכר בויקרא אברהם לר' אברהם אדאדי שהיה רב בטריפולי כמנהג צפת. [מובא בחזו"ע ימים נוראים עמ' שעב]. וכנראה נסבב אח"כ להיות נהוג גם בלוב.
הוא לא כותב לבטל את המנהג, כמו שנראה מהאופן שהביאוהו החזו"ע והילקו"י, אלא רק שואל מה טעמו.
גם השמש ומגן [ח"ד סימן טו אות י, בחזו"ע נכתב בטעות סימן יח, והועתקה הטעות לילקו"י] המובא בדבריהם, רק נשאל מביה"כ הנוהג כמנהג מרוקו איך המנהג, והשיב שמנהג מרוקו לומר בדיל ויעבור ולא אמן. ותל"מ.

מה שנכון נכון כתב:המנהג מוזכר בויקרא אברהם לר' אברהם אדאדי שהיה רב בטריפולי כמנהג צפת. [מובא בחזו"ע ימים נוראים עמ' שעב]. וכנראה נסבב אח"כ להיות נהוג גם בלוב.
הוא לא כותב לבטל את המנהג, כמו שנראה מהאופן שהביאוהו החזו"ע והילקו"י, אלא רק שואל מה טעמו.
גם השמש ומגן [ח"ד סימן טו אות י, בחזו"ע נכתב בטעות סימן יח, והועתקה הטעות לילקו"י] המובא בדבריהם, רק נשאל מביה"כ הנוהג כמנהג מרוקו איך המנהג, והשיב שמנהג מרוקו לומר בדיל ויעבור ולא אמן. ותל"מ.

הלא להדיא כמש"כ שהעיקר בהוש"ר, ובטעות לכאורה נסבב ליוה"כ, ומה שאומרים הזקנים בבית הכנסת נראה כמין הלצה בעקבות הטעות.

פרי יהושע כתב:

מה שנכון נכון כתב:המנהג מוזכר בויקרא אברהם לר' אברהם אדאדי שהיה רב בטריפולי כמנהג צפת. [מובא בחזו"ע ימים נוראים עמ' שעב]. וכנראה נסבב אח"כ להיות נהוג גם בלוב.
הוא לא כותב לבטל את המנהג, כמו שנראה מהאופן שהביאוהו החזו"ע והילקו"י, אלא רק שואל מה טעמו.
גם השמש ומגן [ח"ד סימן טו אות י, בחזו"ע נכתב בטעות סימן יח, והועתקה הטעות לילקו"י] המובא בדבריהם, רק נשאל מביה"כ הנוהג כמנהג מרוקו איך המנהג, והשיב שמנהג מרוקו לומר בדיל ויעבור ולא אמן. ותל"מ.

הלא להדיא כמש"כ שהעיקר בהוש"ר, ובטעות לכאורה נסבב ליוה"כ, ומה שאומרים הזקנים בבית הכנסת נראה כמין הלצה בעקבות הטעות.

הוא לא כותב שזה נסבב מהוש"ר, ולא כותב שזה מנהג טעות (גם לא 'לכאורה טעות'), אלא שואל "וצריך לדעת... למה".
תוכל לכתוב שזו דעתך, אך לא שבויקרא אברהם 'כותב להדיא כך'.
ויש גם לשים לב שככה"נ המנהג בלוב נוצר אחרי דברי הויקרא אברהם.

מה שנכון נכון כתב:

פרי יהושע כתב:

מה שנכון נכון כתב:המנהג מוזכר בויקרא אברהם לר' אברהם אדאדי שהיה רב בטריפולי כמנהג צפת. [מובא בחזו"ע ימים נוראים עמ' שעב]. וכנראה נסבב אח"כ להיות נהוג גם בלוב.
הוא לא כותב לבטל את המנהג, כמו שנראה מהאופן שהביאוהו החזו"ע והילקו"י, אלא רק שואל מה טעמו.
גם השמש ומגן [ח"ד סימן טו אות י, בחזו"ע נכתב בטעות סימן יח, והועתקה הטעות לילקו"י] המובא בדבריהם, רק נשאל מביה"כ הנוהג כמנהג מרוקו איך המנהג, והשיב שמנהג מרוקו לומר בדיל ויעבור ולא אמן. ותל"מ.

הלא להדיא כמש"כ שהעיקר בהוש"ר, ובטעות לכאורה נסבב ליוה"כ, ומה שאומרים הזקנים בבית הכנסת נראה כמין הלצה בעקבות הטעות.

הוא לא כותב שזה נסבב מהוש"ר, ולא כותב שזה מנהג טעות (גם לא 'לכאורה טעות'), אלא שואל "וצריך לדעת... למה".
תוכל לכתוב שזו דעתך, אך לא שבויקרא אברהם 'כותב להדיא כך'.
ויש גם לשים לב שככה"נ המנהג בלוב נוצר אחרי דברי הויקרא אברהם.

טוב אני רואה שאתה עומד על קוצו של יוד ומסיים ותל"מ, כאילו זה איזה עניין מדאו', בסדר שיהיה כך.

פרי יהושע כתב:טוב אני רואה שאתה עומד על קוצו של יוד ומסיים ותל"מ, כאילו זה איזה עניין מדאו', בסדר שיהיה כך.

לא כ"כ הבנתי, אבל אם בעיניך זה הבדל כקוץ אז אכן 'שיהיה כך'...
אגב, פי' המילים 'ותל"מ' שכתבתי הוא שבשמש ומגן יש רק עדות על מנהג מרוקו, ולא חוות דעת לשלילת המנהג כמו שנראה מאופן הבאתו בחזו"ע ובילקו"י.