אמוראים ששבו לביתם בערב יום הכיפורים

[מיכאל1]

מבואר בכתובות פרק אף על פי שהאמוראים שנעדרו מביתם במשך כל השנה (כרב רחומי) באו לביתם בערב יום הכיפורים.
מה הטעם שבחרו להם דווקא יום זה? ובפרט שא"א לקיים עונה בליל יוהכ"פ

[שומע ומשמיע]

לכאורה זה מקור למה שיש אומרים [לא זוכר מקורות כעת] שביו"כ יש עניין של יום אהבה ופיוס, מלבד העניין של בקשת מחילה כתנאי לכפרה.

[מענה איש]

מבואר בכתובות פרק אף על פי שהאמוראים שנעדרו מביתם במשך כל השנה (כרב רחומי) באו לביתם בערב יום הכיפורים.
מה הטעם שבחרו להם דווקא יום זה? ובפרט שא"א לקיים עונה בליל יוהכ"פ

אותם תלמידים היו פטורים ממצות עונה כיון שהלכו ללמוד תורה וכמ"ש התוס' בסב. שנשותיהם היו רוצות בכך

ואפשר שמה שבאו בערב יום כיפור הוא דווקא משום שביום זה אסורים ולכן יכלו לבוא לביתם ולשאול בשלומם בלא חשש שיגררו ויפסיקו ממה שקבלו על עצמם ללמוד כך וכך שנים
וראה במהרש''א שם במעשה דרב יוסף בריה דרבא שכותב שחזר לביתו בערב יום כיפור כדי שלא יחשבו שבא בשביל עונה

[הא לחמא עניא]

לכאורה זה מקור למה שיש אומרים [לא זוכר מקורות כעת] שביו"כ יש עניין של יום אהבה ופיוס, מלבד העניין של בקשת מחילה כתנאי לכפרה.

בתפילות שאומרים במוסף של יו"כ אחר כל סדר העבודה, מבקשים אנו שנזכה להרבה דברים טובים, ובתוך הדברים [איני זוכר עתה תחילת הקטע] אנו אומרים: יום שימת אהבה ורעות.