כידוע כל אלף החל מבריאת העולם מכוון כנגד ספירה אחת באלפים מתחילים מחסד לעומת זאת במאות ועשיריות וחודשים וימים ושעות מכוונים כנגד כל העשר מכתר עד המלכות(עיין כרם שלמה שער המוחין פרק כ אות ה) נמצא ששנת תשע"ח הבעל"ט הינה שייכת ל"יסוד" מבחינת האלף ו778 הם שוים לג"פ הוד.
משמעות הענין הוא כך:שורשה של הודאה הוא " הוד" כלומר העמדת הדבר על אמיתותו וזהו יופיו של ההוד שתוכו כברו לטוב ולמוטב (עיין פחד יצחק חנוכה)
נמצא שפעולתה במציאות חיינו תאפשר לנו להכיר את עצמינו בלי כל הלבושים והסיפורים שאנו נוהגים לספר לעצמינו השכם והערב כמה אנו שייכים לעולם של בני עליה וכו' ועז אמרו חזל "עולם ברור ראית"
בהנהגת העולם השואה התחילה בת"ש מן הטעם הפשוט שהגרמנים המנומסים העיזו לתת ביטוי בשטח לשאיפות שלהם הן בהרחבת איזורי השפעתם וכן גם בשנאתם ליהודים (שהיתה עד אז כבושה בליבם )
ניצוץ של זה אפשר לראות גם היום בכך שהרבה מנהיגים וטייקונים בארץ או בעולם נחשפים בקלונם
כמו כן התקשורת שכל כוחה בעיוות המציאות בגלל הרשתות החברתיות כבר אינה קובעת את סדר היום .
יש בזה גם סכנה שהרבה רשעים שמעשיהם היו במחשכים בגלל "הבושה" כבר לא יחושו לה יותר
מאידך הרבה "מחזקים" שלא נחשבו מהמינסטריים מפני
שזה היה לא מכובד להקשיב להם
אז דווקא בגלל ש"תוכם כברם" ומציאתם אומרת כולו "הוד"תהיה להם עדנה.מן הטעם הפשוט שישנו ריבוי של עובדי ה מכל החוגים שמחפשים דרכים שיותר מבטאים את מהותם הפנימית ולא המגזרית
עוד תופעה תגזר מזה שאנשים לא יחששו להעמיד את חבריהם(גם הנכבדים שבהם) על מקומם עם יחושו שנעשה להם עוול.
בקיצור "חוצפא יסגי "לטוב ולרע.כמאמרו הנודע של רבינו י"א וינטרוב.