פורום אוצר החכמה

כידוע כל אלף החל מבריאת העולם מכוון כנגד ספירה אחת באלפים מתחילים מחסד לעומת זאת במאות ועשיריות וחודשים וימים ושעות מכוונים כנגד כל העשר מכתר עד המלכות(עיין כרם שלמה שער המוחין פרק כ אות ה) נמצא ששנת תשע"ח הבעל"ט הינה שייכת ל"יסוד" מבחינת האלף ו778 הם שוים לג"פ הוד.
משמעות הענין הוא כך:שורשה של הודאה הוא " הוד" כלומר העמדת הדבר על אמיתותו וזהו יופיו של ההוד שתוכו כברו לטוב ולמוטב (עיין פחד יצחק חנוכה)
נמצא שפעולתה במציאות חיינו תאפשר לנו להכיר את עצמינו בלי כל הלבושים והסיפורים שאנו נוהגים לספר לעצמינו השכם והערב כמה אנו שייכים לעולם של בני עליה וכו' ועז אמרו חזל "עולם ברור ראית"
בהנהגת העולם השואה התחילה בת"ש מן הטעם הפשוט שהגרמנים המנומסים העיזו לתת ביטוי בשטח לשאיפות שלהם הן בהרחבת איזורי השפעתם וכן גם בשנאתם ליהודים (שהיתה עד אז כבושה בליבם )
ניצוץ של זה אפשר לראות גם היום בכך שהרבה מנהיגים וטייקונים בארץ או בעולם נחשפים בקלונם
כמו כן התקשורת שכל כוחה בעיוות המציאות בגלל הרשתות החברתיות כבר אינה קובעת את סדר היום .
יש בזה גם סכנה שהרבה רשעים שמעשיהם היו במחשכים בגלל "הבושה" כבר לא יחושו לה יותר
מאידך הרבה "מחזקים" שלא נחשבו מהמינסטריים מפני
שזה היה לא מכובד להקשיב להם
אז דווקא בגלל ש"תוכם כברם" ומציאתם אומרת כולו "הוד"תהיה להם עדנה.מן הטעם הפשוט שישנו ריבוי של עובדי ה מכל החוגים שמחפשים דרכים שיותר מבטאים את מהותם הפנימית ולא המגזרית
עוד תופעה תגזר מזה שאנשים לא יחששו להעמיד את חבריהם(גם הנכבדים שבהם) על מקומם עם יחושו שנעשה להם עוול.
בקיצור "חוצפא יסגי "לטוב ולרע.כמאמרו הנודע של רבינו י"א וינטרוב.

עכשיו נמתין שגבאי הקופות השונות יעלו על הרעיון ויתרגמוהו לדולרים.

והמ"י כמה המתקה צריכה מדה זו
ולע"ע נתנני שוממה כל היום דוה
והודי נהפך עלי למשחית כנודע

והלואי בשנת עת חש
יכנע לבבנו כראוי
ונכרע ברך לפניו
תחל שנה בברכות והודאות לשמו הגדול

"הלוא מעתה קראת לי אבי
אלוף נעורי אתה"

גם נודע בח"ן
כי עיקר הבירור הוא עד הוד שבהוד
ומשם ואילך - כללות וכללות דכללות שנו כאן

ומאן יהיב לן חיליה דר"ש דיגין עלנא
ויפטור את העולם כולו מן הדין
דלא יוקד עלמא בשלהובוי דצדק

ושנה טובה ומתוקה תהיה לנו
ולכל ישראל, אכי"ר

כל שנה ושנה, כל יום ויום, הוא חלק ממטרת קיום העולם הזה, כרצון המגיד מראשית אחרית. וכל שנה ושנה 'זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון'.
ובמילים שלנו, בלי כל הברגים במכונה היא לא נוסעת. ואין לנו עסק בנסתרות, כ"ש ב'נסתרות' שלאו ממשה מסיני ניתנו.

וכד עיילי רבנן לעיוני ברזא דשנין
אמרתי אענה אף אני חלקי בס"ד:

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=36145&p=400255#p400254

יישר כח הרב שבע

על כל השפע

וכל הרעב נעשה שבע...

יהי רצון שכבר נצא בפועל מן השש אל השבע!

כנראה מדובר בכשרון עצום
למה לא יוציא הרב שבע ספר דרושים מסודר?
לתועלת כל אוהבי חכמה

בלי להעליב חכמים חלילה, אבל יש לי הרגשה שהיד קלה על הפרשנות, ומכיון שמדובר בעתידנות אזי אין גבול לדמיון, יועילו נא חכמים להראות את התחזיות שחזו בשנים עברו ונווכח האם חכמי אמת אתם.

מענין לענין באותו ענין:
מי מביא ר"ת מקיף לכל הענינים לשנה הבעל"ט - תשע"ח.
אני מתחיל:
תהא שנת עשיית חסד

השלמה:

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=36145&p=400255#p400255

כתוב בזכריה [יד ז] 'וְהָיָ֥ה לְעֵֽת עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה אֽוֹר',
ובפרקי דרבי אליעזר [פרק כז] הובא שבמקרא זה מבואר מה שנשבע הקב"ה לאברהם הברית בין הבתרים, שראה 'והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו' (בראשית טו יב), אמר רבי אלעזר בן עזריה, מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקב"ה, אמר לו ר' אלעזר בן ערך בודאי כדבריך, שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה, חוץ משתי ידות שעה, תדע לך שהוא כן, בא וראה כשהחמה נוטה במערב שתי ידות תשש אורו ואין נוגה לו, וכן עד שלא יבא העורב ישמח אורן של ישראל, שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור.
הרי מבואר כאן שיומו של הקב"ה אלף שנה, כיום אנו נמצאים באלף השישי, שהוא כנגד היום השישי, ומחציתו הראשונה של היום היא בלילה, והם החמש מאות שנים הראשונות, נמצא שבשנת תש"נ חל חצות היום של האלף השישי. והנה אם ניקח אלף שנים ונחלקם לכ"ד שעות היממה, נמצא שכל שעה היא 41.6 שנים. ומעתה יש משמעות גדולה לזמן הזה בדברי הפרקי דר"א 'שכשהשמש נוטה למערב שתי ידות שעה' כי 'שתי ידות' היינו שתי שליש שעה, ובחשבון הם 27.7 שנים, וזמן זה חל בחורף שנה זו, שנת תשע"ח.
[והנה חשבון זה הוא רק אם מונים 'שעה' כחלק אחד מכ"ד ביממה, ולא בשעה אחת מי"ב שעות היום, וכן משמע מהאמור בפרקי דר"א לעיל פרק ז 'יומו של הקב"ה שמונים וארבע שנים', אמנם דקדוק החשבון יש בו סתירה, כי להלן פרק מח כתוב 'יומו של הקב"ה שמונים ושלש שנים ושליש, ואילו בחשבון יוצא רק מעט יותר מארבעים ואחד, וראה ביאור מהרז"ו בפרק ז שכוונת פרד"א לסימנא בעלמא].
ככל הנ"ל שמעתי מאמו"ר, וראו עוד דברים נוראים שיסד הפייט בשחרית לר"ה יום ב'.
אני חושש מלהכלל ב"מחשבי-קיצין" אבל ברור שמשהו גדול קורה, בפרט אחרי הפיגוע בהר הבית והאסונות באמריקה והתחמשות צפון קוריאה וכו', מה שעלינו בוודאי מוטל, הוא חוב גדול להתעורר להקיץ מהבלי הזמן, כי הרבה זמן - אין.
הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב: אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר.

הגרח כתב:בהנהגת העולם השואה התחילה בת"ש מן הטעם הפשוט שהגרמנים המנומסים העיזו לתת ביטוי בשטח לשאיפות שלהם הן בהרחבת איזורי השפעתם וכן גם בשנאתם ליהודים (שהיתה עד אז כבושה בליבם )

אם השואה האיומה באה 'מן הטעם הפשוט' אז גם ההמשך פשוט....

ביומן החלומות של רבי יהודה פתייא ב"מן הגנזים" כרך טז, מתייחס להגאולה בשנת תשע"ח
viewtopic.php?f=7&t=61158&hilit=
אחכה לו בכל יום שיבוא...!