פורום אוצר החכמה

ראש השנה נתכנה 'יום הכסה' או 'הכסה' בלבד, ע"פ תהלים פא ד.
אבל מצאתי כמה פעמים שיש שכינו את היום 'יום הכסא', באל"ף. האם זו טעות?

אפשר ש'יום כסא' באל"ף אינו טעות, כי הוא ע"פ משלי ז כ.

אפשר גם שאינו טעות כי יש שלא הקפידו בין אל"ף לה"א בסוף מילה.
כך, למשל, טוען ש"י פרידמן בנוגע לממצאים בכה"י בנוגע לרבא/רבה.

גם אני הק' מצאתי בכמה וכמה מקומות ובפיוטים שכתבו כס"א באל"ף.
קשה להכריע אם זה במכוון או בטעות.

כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

לענין כתב:לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

במסורת תימן נקרא הכסא ה' בסגול (או פתח כבטוים) כ' בשוא ס' בצירי. מלשון מכוסה וצנוע.

מה שנכון נכון כתב:

לענין כתב:לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

במסורת תימן נקרא הכסא ה' בסגול (או פתח כבטוים) כ' בשוא ס' בצירי. מלשון מכוסה וצנוע.

ייש''כ
אכן ידעתי, ומופיע זה באוצר לשון הקודש שלבני תימן מאת יהודה רצאבי
באופן כללי, נח יותר, לענ''ד, לפרש ביטויים על פי מילים קיימות, ולומר ש'בית הכסא' הוא לשון נופל על 'יום הכסא' מאשר 'להמציא' מילה חדשה שאינה בשימוש כלל, אם זה היה לשון כיסוי היה מתאים יותר 'בית הכיסוי', ובפרט שגם היחס לזה בתורה הוא יותר ענין של הכנה, 'ויד תהיה לך'.

מדובר על מסורת, ולא על המצאה.

לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

ודאי שהיו מושבים בביה"כ בתקופת חז"ל, ויש שרידים להם בכמה מקומות בארצנו עד ימינו אלה. אמנם לא לכל אדם היה ביה"כ סמוך לשולחנו.

לעיקר הנידון, מצינו לא רק "יום הכסא" אלא גם "בכסא ליום חגנו", לדוגמא במג"א ריש סי' תיז. ועוד.

מצורת הרבים המצויה בראשונים (ואף קודם להם) 'בתי כסאות' נראה שהוא מלשון כסא רגיל.

מה שנכון נכון כתב:מצורת הרבים המצויה בראשונים (ואף קודם להם) 'בתי כסאות' נראה שהוא מלשון כסא רגיל.

זו אינה ראיה לענ"ד, שכן דרך חז"ל והראשונים לעשות צורת רבים כזו גם כשאינה נדרשת, וכגון בתי כנסיות ובתי מדרשות (ואפילו "מימות" מן מים), וכהנה רבות.

כשאינה נדרשת אבל לא כשהיא אינה נכונה

סגי נהור כתב:

לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

ודאי שהיו מושבים בביה"כ בתקופת חז"ל, ויש שרידים להם בכמה מקומות בארצנו עד ימינו אלה. אמנם לא לכל אדם היה ביה"כ סמוך לשולחנו.

לעיקר הנידון, מצינו לא רק "יום הכסא" אלא גם "בכסא ליום חגנו", לדוגמא במג"א ריש סי' תיז. ועוד.

לא זכור לי שמביאים את המג"א כדי לדקדק בכתיב של מלים. מה שכתב שם זה מן הסתם ט"ס שהרי התכוון לפסוק "בכסה ליום חגנו"

כדכד כתב:כשאינה נדרשת אבל לא כשהיא אינה נכונה

המשפט הזה שגוי מיניה וביה. אין מושג כזה "נכונה" בלשון חז"ל, כי השאלה תישאל - נכונה ביחס למה? אם ביחס ללשון המקרא, רוב לשון חז"ל אינה "נכונה", ואם ביחס ללשון חכמים, היא עצמה לשון חכמים. עצם הדבר שביטוי מסוים מופיע בדברי חז"ל כבר עושהו "נכון" בלשון חכמים.

לעצם הנידון, אינני רואה הבדל בין "כנסיות" כרבים של "כנסת" ובין "כסאות" כרבים של "כסא" בסגול.

כדכד כתב:

סגי נהור כתב:לעיקר הנידון, מצינו לא רק "יום הכסא" אלא גם "בכסא ליום חגנו", לדוגמא במג"א ריש סי' תיז. ועוד.

לא זכור לי שמביאים את המג"א כדי לדקדק בכתיב של מלים. מה שכתב שם זה מן הסתם ט"ס שהרי התכוון לפסוק "בכסה ליום חגנו"

נראה שלא הבנת את כוונת הדברים. כיון שדנו בביטוי "יום הכסא", וחיפשו בו משמעות מיוחדת (מעבר ללשון הפסוק) משום האל"ף שבו, הערתי שגם לשון הפסוק עצמה מוזכרת בפוסקים באל"ף. ואגב המג"א כלל אינו יחידאה בזה.

סגי נהור כתב:

כדכד כתב:כשאינה נדרשת אבל לא כשהיא אינה נכונה

המשפט הזה שגוי מיניה וביה. אין מושג כזה "נכונה" בלשון חז"ל, כי השאלה תישאל - נכונה ביחס למה? אם ביחס ללשון המקרא, רוב לשון חז"ל אינה "נכונה", ואם ביחס ללשון חכמים, היא עצמה לשון חכמים. עצם הדבר שביטוי מסוים מופיע בדברי חז"ל כבר עושהו "נכון" בלשון חכמים.

לעצם הנידון, אינני רואה הבדל בין "כנסיות" כרבים של "כנסת" ובין "כסאות" כרבים של "כסא" בסגול.

התכוונתי נכונה ביחס לעצמה. כסאות גם בלשון חז"ל הוא רבים של כסא (כ חרוקה וס צרויה) ולא של דברים אחרים
הדוגמאות שהזכיר מר בהודעתו הראשונה היו של צורות רבים שאוךי אינו נדרשות אבל הן לא צורת בים של משמעויות אחרות

כדכד כתב:התכוונתי נכונה ביחס לעצמה. כסאות גם בלשון חז"ל הוא רבים של כסא (כ חרוקה וס צרויה) ולא של דברים אחרים
הדוגמאות שהזכיר מר בהודעתו הראשונה היו של צורות רבים שאוךי אינו נדרשות אבל הן לא צורת בים של משמעויות אחרות

"כנסיות" היא גם צורת הרבים של "כנסיה" (שהיא לשם שמים) וגם של "כנסת"...

מהגר"ש פישר שליט"א שמעתי שמשמעות ענין הכסא מופיעה עוד פעם בתנ"ך בספר משלי (פרק ז, יט) כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק: (כ) צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ: ופירושו ליום המיועד ליום הקבוע.
וכן הפירוש כאן, תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו, היינו ביום שקובעים את זמנו של חג הסוכות, כי חוק לישראל הוא משפט לא' יעקב.
ובזה ביאר את תחילת המזמור, שאו זמרה ותנו תוף כינור נעים עם נבל, וכי היכן מצינו תזמורת זו בר"ה, אלא שהכוונה על חג הסוכות, שתחילתו הוא ביום קביעותו שהוא בר"ה.

עיון קל ברש"י ומצודות על הפסוק בתהלים היה חוסך את האשכול כולו...

סגי נהור כתב:

כדכד כתב:התכוונתי נכונה ביחס לעצמה. כסאות גם בלשון חז"ל הוא רבים של כסא (כ חרוקה וס צרויה) ולא של דברים אחרים
הדוגמאות שהזכיר מר בהודעתו הראשונה היו של צורות רבים שאוךי אינו נדרשות אבל הן לא צורת בים של משמעויות אחרות

"כנסיות" היא גם צורת הרבים של "כנסיה" (שהיא לשם שמים) וגם של "כנסת"...

ומה ההבדל בין כנסת לכנסיה?

לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

עיין רש"י שבת קלח. ד"ה "ואסלא".

חד ברנש כתב:אפשר ש'יום כסא' באל"ף אינו טעות, כי הוא ע"פ משלי ז כ.

הרלב"ג מפרש שם, "ליום הכסא יבוא ביתו" שיבוא רק בר"ה שאז המלך יושב למשפט כסאו

לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

וענתה בי צדקתי!!!

בס''ד מצאתי לרבינו החות יאיר בספרו מקור חיים - סי' ג' קיצור הלכות אות א'
'בית הכסא - נ''ל שאין פירושו ע''ש כסא נקוב העומד לישב שם כשמפנים, דבימיהם אכתי לא הוה, .... לכן קרינן לי' ג''כ בית המוצנע, והוא ג''כ פי' בית הכסא בסגול הכף כמו ליום הכסא יבא ביתו כנלע''ד

ראיתי היום במשנ"ב שמביא דכתיב וביום הכסא זה ר"ה.

לענין כתב:

לענין כתב:כסא בשני סגולים הוא לשון הכנה, וגם ר''ה הוא היום בו הקב''ה חותך מזון לכל חי
לענ''ד גם 'בית הכסא' אינו מלשון כסא, פעם לא היו אסלות, אלא זה בב' סגולים והכונה שזה מקום מוכן

וענתה בי צדקתי!!!

בס''ד מצאתי לרבינו החות יאיר בספרו מקור חיים - סי' ג' קיצור הלכות אות א'
'בית הכסא - נ''ל שאין פירושו ע''ש כסא נקוב העומד לישב שם כשמפנים, דבימיהם אכתי לא הוה, .... לכן קרינן לי' ג''כ בית המוצנע, והוא ג''כ פי' בית הכסא בסגול הכף כמו ליום הכסא יבא ביתו כנלע''ד

וקשה גם עליו מרש"י בשבת שהבאתי לעיל

מיכאל1 כתב:ראיתי היום במשנ"ב שמביא דכתיב וביום הכסא זה ר"ה.

איפה במשני"ב ואיפה כתיב "וביום הכסא"? בתהלים כתוב "בכסה" ובמשלי כתוב "ליום הכסא".

כדכד כתב:

מיכאל1 כתב:ראיתי היום במשנ"ב שמביא דכתיב וביום הכסא זה ר"ה.

איפה במשני"ב ואיפה כתיב "וביום הכסא"? בתהלים כתוב "בכסה" ובמשלי כתוב "ליום הכסא".

תקצא סק"ג

נכון
יישר כח
אמנם ודאי שיש ט"ס בלשון המשנ"ב שלא צין נכון את הפסוק וממילא אין ראיה מדבריו לגבי הכתיב

בסידור קטלוניא כתב יד גינצבורג בכסא (באל"ף) ליום חגנו