פורום אוצר החכמה

מישהו יודע מי כותב על מבוכת הנשים שצריכות להישאר בבית כדי לשמור על הילדים במקום לשהות באווירה המרוממת של בית הכנסת?

מצאתי עיסוק בנושא. ראה עמוד 4 בקובץ המצורף

ומה עם האווירה המרוממת של ביה"כ בשבת? וביום רביעי?

נכון, אבל כולם מבינים שימים נוראים הם לא ימים רגילים.

ולכן צריך לעשות דברים לא רגילים?

אתה מגזים, אפילו לאבל התירו ללכת בערב ראש השנה לבית הכנסת בגלל שמרבים בסליחות. למרות שאסרו לו בכל יום ללכת. (ומסתמא אם היה דין שאסור לאבל ללכת לבית כנסת בשבת ויו"ט בוודאי היו מתירים לו ללכת בראש השנה וביום כיפור, כי זה היה לו צער גדול להשאר בבית).

ההבדל הוא ששם מדובר באבל ולא באבלה...
בקיצור נשים פטורות מתפילה במנין שמיעת קריה"ת (ואפי' מתקיעות מעיה"ד) רוצות לבוא שיבואו אבל כשא"א אז לא (גם מי שא"צ לשמור על ילדים יכולה להחליט שהיא מעדיפה להתפלל בבית בשקט ובכוונה ואולי ללמוד באיזה ספר על ר"ה מאשר להידחק בעזר"נ דחוסה ומחניקה עם עשרות נשים וילדים מייבבים).

שמש כתב:ההבדל הוא ששם מדובר באבל ולא באבלה...
בקיצור נשים פטורות מתפילה במנין שמיעת קריה"ת (ואפי' מתקיעות מעיה"ד) רוצות לבוא שיבואו אבל כשא"א אז לא (גם מי שא"צ לשמור על ילדים יכולה להחליט שהיא מעדיפה להתפלל בבית בשקט ובכוונה ואולי ללמוד באיזה ספר על ר"ה מאשר להידחק בעזר"נ דחוסה ומחניקה עם עשרות נשים וילדים מייבבים).

גם אבל פטור מללכת לסליחות ובכל זאת התירו לו ללכת (אולי בשביל ההרגשה שלו)
גם לנשים יש רגש לא פחות מגברים והן גם רוצות להתפלל בציבור ביום הדין והמשפט, (והילדים המייבבים זה בהחלט לא בסדר, ובכמה קהילות מסתמא אסרו להביא תינוקות וכו').

דרך אגב, לא ברור שאשה פטורה מקריאת התורה.

ראה במגן אברהם סימן רפב

משמע מכאן דאשה חייבת לשמוע קריאת התורה ואף על פי שנתקנה משום ת"ת ונשים אינן חייבות בת"ת מ"מ מצוה לשמוע כמו מצות הקהל שהנשים והטף חייבים בה עסי' קמ"ו, ומיהו י"ל דאף על פי שאינן חייבות עולות למנין וכ"כ התוספות סוף ר"ה אבל במ"ס פי"ט כתוב הנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים ומצוה לתרגם להם שיבינו עכ"ל וכאן נהגו הנשים לצאת חוצה:

ניתן ללכת למניין ותיקין וכך האישה תהיה מתקיעות עד סוף התפילה.
רבים שאני מכיר הולכים למניין ותיקין בשל כך

דעת נעימה כתב:ניתן ללכת למניין ותיקין וכך האישה תהיה מתקיעות עד סוף התפילה.
רבים שאני מכיר הולכים למניין ותיקין בשל כך

לא הבנתי איך זה מסתדר.
מניין ותיקין רגיל גומרים בסביבות אחת עשרה פלוס, רוב המניינים תוקעים בסביבות עשר.

אבישי פרי כתב:מישהו יודע מי כותב על מבוכת הנשים שצריכות להישאר בבית כדי לשמור על הילדים במקום לשהות באווירה המרוממת של בית הכנסת?

שמעתי שאשה אחת שאלה את חברתה על זאת, וענתה לה שני דברים:
א- שהיא שומרת כעת על מתפללי העתיד. מבחינת התפילה זו השקעה משתלמת, במקום לקבל עכשיו מתפללת אחת, היא תקבל כמה בשנים הבאות.
ב- משל למלך ביום חלוקת השכר. משתרך תור ארוך, החל בחשובי השרים וכלה בפשוטי המשרתים. כל אחד בתורו מבקש אם אפשר לבוא קצת לקראתו במשכורת היות וכו'. וכל העומדים בתור עורכים את טיעוניהם ואמתלותיהם שיגידו לפני כס המלכות. ורק אשה אחת וחבורת ילדים סביבה אינה עומדת בתור. שואל אחד מן העומדים את חברו, מה נשתנתה אשה זו מכל העומדים פה עמנו היום. עונה לו חברו, וכי לא ידעת, אשה זו היא המטפלת בילדי המלך. ואם תעמוד בתור יהיו הילדים משולחים לנפשם. לכן פטר אותה המלך מכל התהליך והיא מקבלת את שכרה משלם ללא צורך בדיונים.

בעז"ה


אין ספק שהקב"ה נתן את תפקיד האשה להיות אמא וע"כ במצבים רבים היא לא יכולה להתפלל את כל התפילות, ואכן יש אצל נשים תחושה קשה מחמת כך.

אבל מאידך, הקב"ה נתן בלב האשה רגשות חזקים, והאמונה הפשוטה מתעוררת אצליהם במהירות רבה, ואשה מצויה יכולה לבוא לידי תחנונים והרגשת תלות בתפילה בבית, בעוד אצל הרבה גברים המנוע נדלק רק אחרי הכנה רבה ושעות ארוכות.

צריך גם להבחין בין האוירה החיצונית של הימים, שהיא פחות חשובה, עוצמת התפילות וכו' וכו', שזה אכן חסר אבל זה ממש לא העיקר, לבין ההרגשה האישית של האדם שהוא עומד לפני בורא הכל שברא את העולם מאין, והוא מאמין בו וממקבל עול מלוכתו באהבה, ומתפלל שבורא עולם יתגלה, וכו' וכו', זה העיקר, ומחשבות ורגשות אלו ניתן להגיע לאו דוקא בבית כנסת אלא גם ביחיד.

באופן מעשי חוץ מלהתפלל ביחיד, אפשר להגיד תהילים, ולקרוא מאמרי בתוכן הימים. וכן לדבר אל ה' לשפוך שיחה בשפתה ובלשונה. [שמעתי כך מחכם אחד, שהמליץ לאשה לדבר עם הקב"ה בר"ה בשפה האישית כשאפשרי].

גם גברים שחוו חוויות דומות (למשל כאלו שנתקעו בבית חולים וכדומה) והצליחו להתעלות ולהתייחס לקשר האישי בינם לבין הקב"ה, בסופו של דבר סיפרו שזה היה התפילה הכי מוצלחת שלהם. (כי באמת לפעמים ה"אווירה" בישיבה וכו' כוללת יותר מידי חיצוניות וזה בא על חשבון הפנימיות).

משולש כתב:

דעת נעימה כתב:ניתן ללכת למניין ותיקין וכך האישה תהיה מתקיעות עד סוף התפילה.
רבים שאני מכיר הולכים למניין ותיקין בשל כך

לא הבנתי איך זה מסתדר.
מניין ותיקין רגיל גומרים בסביבות אחת עשרה פלוס, רוב המניינים תוקעים בסביבות עשר.

סליחה שראיתי רק עכשיו, לא הספקתי להיכנס לפורום מאז...
אבל אני מכיר מספר מנייני ותיקין שמסיימים בזמן כדי לאפשר לאישה ללכת לתקיעות במניין הרגיל.
(עד עשר, לדוגמא המניין בו אני מתפלל)

דעת נעימה כתב:

משולש כתב:

דעת נעימה כתב:ניתן ללכת למניין ותיקין וכך האישה תהיה מתקיעות עד סוף התפילה.
רבים שאני מכיר הולכים למניין ותיקין בשל כך

לא הבנתי איך זה מסתדר.
מניין ותיקין רגיל גומרים בסביבות אחת עשרה פלוס, רוב המניינים תוקעים בסביבות עשר.

סליחה שראיתי רק עכשיו, לא הספקתי להיכנס לפורום מאז...
אבל אני מכיר מספר מנייני ותיקין שמסיימים בזמן כדי לאפשר לאישה ללכת לתקיעות במניין הרגיל.
(עד עשר, לדוגמא המניין בו אני מתפלל)

קשור לאשכול סמוך: האיש מתפלל במניין מהיר כדי שהאשה תוכל להתפלל במניין הרגיל שיש בו יותר התעוררות. (סוג של פמיניזם?)

קשור לאשכול סמוך: האיש מתפלל במניין מהיר כדי שהאשה תוכל להתפלל במניין הרגיל שיש בו יותר התעוררות. [size=50](סוג של פמיניזם?)

לא הבנתי את דבריך, האיש מתפלל במניין המהיר לאפשר לה לשמוע את התקיעות ולאו דווקא כדי שהיא תוכל להיות במניין ארוך יותר. הסיבה שהוא מתפלל במניין מהיר הוא כדי להספיק לסיים עד התקיעות שזה גבול הקיים, לעומת זאת למניין השני אין סיבה למהר לסיים.
ומאידך גיסא ניתן לומר שהאיש הולך למניין המוקדם כדי להימנע מהבעייתיות ב"מאן דדמיך" וכן לקיים "זריזים מקדימים", בעוד האישה שאינה מחויבת לא תזדרז עד כדי כך.