פורום אוצר החכמה

חשיבותה של ברכה זו מיותרת לציון .....ודילוגים על הפיוטים וחזרה אליהם לאחר שים שלום נשמע הגיוני בפרט שזה יוצא מפי כהן גדול כהח"ח אז למה ויתרו.....
יצויין שאצל החזו"א שהיו מתחילים נעילה כשחמה בראשי אילנות פעמים היו מספיקים ופעמים לא תלוי בחזנים.
מצורף מאמרי בערכה וגדריה של ברכת כהנים
המאמר נועד הן למברכים והן למתברכים
אשמח לתגובות הקוראים

אולי משום שכך נהגו גם לפני שהח"ח כתב את הדברים.. ואולי גם בטלז ואולי גם בוואלאזין ?
ולמה עונים אמן אחר אוהב עמו ישראל בקול גדול, לא כמו המ"ב?

הגרח כתב:חשיבותה של ברכה זו מיותרת לציון .....ודילוגים על הפיוטים וחזרה אליהם לאחר שים שלום נשמע הגיוני בפרט שזה יוצא מפי כהן גדול כהח"ח אז למה ויתרו.....
יצויין שאצל החזו"א שהיו מתחילים נעילה כשחמה בראשי אילנות פעמים היו מספיקים ופעמים לא תלוי בחזנים.

מה שבדקתי כשהייתי בחור, (וגבאי), שכשרוצים להספיק ברכת כהנים, הראש נמצא בשעון במקום במחזור, וזה משנה מאוד את מהלך התפילה. בשביל עולם הישיבות כמדומני שזה מספיק סיבה להעדיף את התפילה עצמה. (במיר היו מאריכים כמה שעות בנעילה לתוך הלילה, ואומרים שר' חצקל לוינשטיין היה לוקח מנין וממשיך איתם).

אז כך .בחברון ובנותיה(תפרח אור אלחנן וכו') כך נוהגים כהמ"ב, וכך היה גם בליטא, וכן נהגו הפרושים ההולכים במנהגי הגרא ,ואף בבית בריסק הקפידו ע"ז.
כך גם אצל הספרדים(יש קולא בשע"צ וכך גם אחזו הגרי"ש והרב עובדיה שעד 13דק אחרי השקיעה) .אצל החסידים הקילו כהמהר"ם .שהואיל והתחילו קודם אז אפשר גם בלילה(עיי"ש שדימה לאברים ופדרים)
חשוב לציין שזה דינא דגמרא בתענית רפ"ג .וכן בסוטה לט מצויין .שהיה מזמור מיוחד .שהקהל היה אומר בנעילה .
לחד מ"ד שהקהל עונה כנגד המברכים:

מידע נוסף שהגיע בחב"ד נוהגים כמו בפונוייז שאין נשי"כ
בסלבודקא ובבויאן נוהגים כמו בחברון שיש נשי"כ לפני השקיעה

בחברון הברכת כהנים בנעילה הגיעה לאו דוקא בגלל המשנ"ב אלא מהאלטער מסלבודקא שאמר התפילות שלנו מי יודע אם מתקבלות אבל ברכת כהנים 'ואני אברכם' ודאי רצויה בעת נעילת שער

בוא ידידי .נבהיר את הענין .מי שזוכה לברכת כהנים בנעילה. אינו זקוק לסברות עצמו .הבבלי בסוטה ובמגילה .כבר פתר עבורו את הענין. המ"ב רק נתן פתרון טכני. לדלג על הפיוטים .ולחזור אח"כ .
חובת ההוכחה היא. על אלה שויתרו על זה.ובאמת כל הנושא. הוא. בגלל שלא ידעו מתי בדיוק השקיעה . ונשיאת כפיים היא ביום ולא בלילה.
נמצא א"כ שאמירתו של האלטאר .היה בה גוון חינוכי לייקר בעיני התלמידים. את חשיבות הברכה.

יונת אלם כתב:בחברון הברכת כהנים בנעילה הגיעה לאו דוקא בגלל המשנ"ב אלא מהאלטער מסלבודקא שאמר התפילות שלנו מי יודע אם מתקבלות אבל ברכת כהנים 'ואני אברכם' ודאי רצויה בעת נעילת שער

ישנו תיעוד כתוב לזה או שמא מפי השמועה הוא?

האמת שהשנה הרהרתי מ"ט החשיבו כ"כ את ברכת כהנים בנעילה על חשבון התפילה עצמה והפיוטים (למנהג ישיבת חברון וגרורותיה), האם מישהו כתב ע"ז?.

הנעילה החברונאית מקבלת אופי יחודי בגלל ברכת הכהנים


ברגע שמתחילה חזרת השץ משתררת תחושת בהילות "לחטוף" את מה שאפשר לפני סיום היום.

כי פנה יום!

הגרח כתב:מידע נוסף שהגיע בחב"ד נוהגים כמו בפונוייז שאין נשי"כ
בסלבודקא ובבויאן נוהגים כמו בחברון שיש נשי"כ לפני השקיעה

אני שמעתי שבסלבודקא איחרו את הסליחות לאחר חזרת הש"צ שנה אחת ולא הוסיפו לעשות כך בשנים הבאות כי באותה השנה נפטר המשגיח ר' משה טיקוצ'ינסקי.
וחששו כנראה על דרך המהרי"ל שתלה פטירת בתו במה ששינה באמירת הפיוטים.

הגרח כתב:מידע נוסף שהגיע בחב"ד נוהגים כמו בפונוייז שאין נשי"כ
בסלבודקא ובבויאן נוהגים כמו בחברון שיש נשי"כ לפני השקיעה

אני שמעתי שבסלבודקא איחרו את הסליחות לאחר חזרת הש"צ שנה אחת ולא הוסיפו לעשות כך בשנים הבאות כי באותה השנה נפטר המשגיח ר' משה טיקוצ'ינסקי.
כנראה על דרך המהרי"ל שתלה פטירת בתו במה ששינה באמירת הפיוטים.

מעודי לא הבנתי למה צריכים לחטוף כ"כ בארץ כדי להספיק את השקיעה. למה אין מסדרים את היום כהוגן? אם צריכים עוד רבע שעה, תתחילו רבע שעה מוקדם. אם צריכים חצי שעה, תורידו מההפסקה, תמהרו טיפה ממש בשאר התפלות ועוד ועוד. איך זה שכל מנין המתפללת כוותיקין מצליחים איכשהו לסדר את התפלה ואין צריכים למהר כאן ולקצר שם, והמון בתי כנסיות וישיבות בארץ ישראל אינם מצליחים לסדר את תוכניתם כהוגן?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מעודי לא הבנתי למה צריכים לחטוף כ"כ בארץ כדי להספיק את השקיעה. למה אין מסדרים את היום כהוגן? אם צריכים עוד רבע שעה, תתחילו רבע שעה מוקדם. אם צריכים חצי שעה, תורידו מההפסקה, תמהרו טיפה ממש בשאר התפלות ועוד ועוד. איך זה שכל מנין המתפללת כוותיקין מצליחים איכשהו לסדר את התפלה ואין צריכים למהר כאן ולקצר שם, והמון בתי כנסיות וישיבות בארץ ישראל אינם מצליחים לסדר את תוכניתם כהוגן?

זה לא ענין של מחסור בזמן בגלל התפילות האחרות או ההפסקה, אלא שלא מעונינים להתחיל להתפלל מפלג המנחה כי זה לא לכתחילה.

בכמה מקומות שאני מכיר מתחילים מיד בפלג המנחה ועם כל זה רצים בנעילה, ולא בשביל נשיאת כפים שאין סיכוי, אלא כדי להגיע למעריב 45 דק' אחר השקיעה.

צורב מתחיל כתב:בכמה מקומות שאני מכיר מתחילים מיד בפלג המנחה ועם כל זה רצים בנעילה, ולא בשביל נשיאת כפים שאין סיכוי, אלא כדי להגיע למעריב 45 דק' אחר השקיעה.

הרבה יאמרו לך שלהתפלל נעילה שעתיים לא נחשב לרוץ עכ"פ לא נראה לי שלזה כיון הרב ליטוואק.

בהל' שבת, חמה בראש האילנות הוא כשתי דקות לפני השקיעה. אם רוצים להתחיל כשהחמה בראש אילנות, א"א להספיק את השקיעה ובלא"ה מקדימים. אז מה הבעיא?

במנין שאני מתפלל מנחה זה כשעה ושלשת רבעי שעה, ונעילה כמו"כ, וגומרים באופן שיגמרו את המעריב ע"ב דקות אחרי השקיעה. כמובן, אין סבה למהר משום שבלא"ה אין נושאים כפים כ"א בתפלת המוסף.