עמוד 1 מתוך 1

חידוש גדול במשנ"ב - בהקנטת חברו אין איסור בין אדם למקום

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 12:53 am
על ידי דעת_האברך
במשנה ברורה סימן תר"ז סקי"ג כתב שעברות שהתוודה עליהם יום הכיפורים זה מתוודה עליהם יום כיפורים אחר גם בעברות שבין אדם לחברו כגון גנב או גזל מחברו אפילו אם כבר פייס את חברו, כי סוף סוף יש כאן גם בין אדם למקום. ומוסיף המשנה ברורה בשם הפרי מגדים (והוא במשבצות זהב א') שאם רק הקניט את חברו בדברים או עני המהפך בחררה וכיו"ב יש לומר שאם פייס את חברו והתוודה יום כיפורים אחד שוב אינו צריך להתוודות על כך ביום כיפורים אחר. ובשער הציון מוסיף עוד בשם הפרי מגדים שיתכן שאם פייס את חברו על כך באמצע השנה אין צריך אפילו להתוודות על כך ביום כיפורים הקרוב.

והדברים מפליאים, הרי אם ציער חברו עבר על לא תונו איש את עמיתו, ואם כן כמו שבגנב מחברו יש גם איסור בין אדם למקום שהרי עבר על ציווי הבורא הוא הדין גם בהקניט חברו בדברים, ואם כן מדוע נקט הפרי מגדים שבזה לא צריך להתוודות ביום כיפורים אחר ואולי אפילו לא ביום כיפורים זה?
ולכאורה מתבאר מכאן שבהקנטת חברו וציעורו בדברים אין כלל איסור בין אדם למקום אלא רק בין אדם לחברו ואם כבר פייס את חברו לא נשאר כל רושם מהחטא, וצ"ע מנא ליה הא, ומאי שנא.

Re: חידוש גדול במשנ"ב - בהקנטת חברו אין איסור בין אדם למקום

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 1:00 am
על ידי עזריאל ברגר
מנא ליה להמשנ"ב? מהפמ"ג!
מנא ליה להפמ"ג? יש לעיין בדבריו בפנים. לא עיינתי ואינני יכול לומר...

Re: חידוש גדול במשנ"ב - בהקנטת חברו אין איסור בין אדם למקום

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 1:12 am
על ידי שומע כעונה
נתקשיתי גם כנ"ל
וביותר הרי מתוודים על חטא שחטאנו בהונאת רע, דהיינו בין אדם לחבירו
ועל חטא שחטאנו בתשומת יד דהיינו איחור החזרת חוב
משמע שיש בזה איסור גם כלפי שמיא

Re: חידוש גדול במשנ"ב - בהקנטת חברו אין איסור בין אדם למקום

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 1:31 am
על ידי דעת_האברך
עזריאל ברגר כתב:מנא ליה להמשנ"ב? מהפמ"ג!
מנא ליה להפמ"ג? יש לעיין בדבריו בפנים. לא עיינתי ואינני יכול לומר...

כמובן לפני שכתבתי את השאלה עיינתי גם בפרי מגדים, ואין בו כל הסבר או מקור לדברים. בעצם המשנה ברורה מעתיק את דבריו כמעט מילה במילה בלי תוספת או חיסרון.

Re: חידוש גדול במשנ"ב - בהקנטת חברו אין איסור בין אדם למקום

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 2:11 am
על ידי בתבונה
שני הצעות
1. אפשר שאם הקניט את חבירו וחבירו מחל נעקר המעשה למפרע כאילו לא נעשה, היות ועיקר חטא הוא שגרם לחבירו עגמת הקפידה בלב, משא"כ בגנב שיש מעשה עבירה



1. בח"ח משמע שלא תונו זה לא כל הקנטה רק שיעורו הוא דְּבָרִים, אֲשֶׁר יַכְעִיסוּהוּ וְיַבְהִילוּהוּ, וְלֹא יוּכַל לְהֵעָזֵר מֵהֶם, ולא תשא עליו חטא שיעורו רק אם נשתנו פניו
אמנם לכאורה בכל הקנטה שייך ואהבת לריעך כמוך, וא"כ בהקנטה בעלמא שאין בה לא תונו יש איסור עשה
ולפי"ז יתכן שהיות ובארבעה חילוקי כפרה בעשה מוחלים לו מיד לא צריך להתוודות ביו"כ, ויתכן שכך הדין בכל איסור עשה ולא משמע
(ובביאור הטעם שמסתפק שיו"כ אחד כן צריך, יעוי' ברא"ש בשלהי יומא מבואר שכעבר 4 פעמים כל אחד מ4 חילוקי כפרה עולה בדרגה ובעשה שעבר 4 פעמים צריך כפרת יו"כ, ובל"ת כשעבר 4 פעם יו"כ תולה, ויתכן ראב"י רק מחמיר דרגה אחת יותר מת"ק שם)


ספר חפץ חיים - הלכות אסורי לשון הרע - פתיחה להלכות אסור לשון הרע - לאוין
יג) וּפְעָמִים הַרְבֵּה מָצוּי עוֹד לָאו אֶחָד, וְהוּא לְפִי מַה שֶּׁרְגִילִין הַרְבֵּה פְּעָמִים לְבַזּוֹת לַחֲבֵרוֹ (יג) בְּמַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים אוֹ בִּפְגַם מִשְׁפָּחָה אוֹ בְּמִעוּט חָכְמָתוֹ בַּתּוֹרָה אוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ, כָּל אִישׁ לְפִי עִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר נֹאמַר לוֹ דְּבָרִים, אֲשֶׁר יַכְעִיסוּהוּ וְיַבְהִילוּהוּ, וְלֹא יוּכַל לְהֵעָזֵר מֵהֶם, אֲפִלּוּ אִם הָיָה הַדָּבָר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, עוֹבֵר עַל לָאו (וַיִּקְרָא כ"ה י"ז) דְּ"לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" דְּאַיְרֵי בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא מְצִיעָא (דַּף נ"ח ע"ב), וְקַל וָחֹמֶר אִם הָיָה זֶה בִּפְנֵי אֲנָשִׁים. וְנִמְצָא לְפִי זֶה, שֶׁהַמְגַנֶּה לַחֲבֵרוֹ בֵּין בִּרְכִילוּת וּבֵין בְּלָשׁוֹן הָרָע בְּפָנָיו וּבִפְנֵי אֲחֵרִים, מִלְּבַד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו לָאו דְּלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, עוֹבֵר גַּם כֵּן בְּלָאו זֶה:
(יד) וְאִם גִּנָּהוּ כָּל כָּךְ בַּדְּבָרִים הַנַּ"ל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם בְּפָנָיו וּבִפְנֵי אֲחֵרִים, (יד) עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה פָּנָיו עַל יְדֵי זֶה, עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל לָאו (וַיִּקְרָא י"ט י"ז) דְּ"לֹא תִשָֹּא עָלָיו חֵטְא" שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה בָּזֶה, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַתּוֹכָחָה וּבֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶּׁלֹּא לְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת עַד שֶׁיַּכְלִימֶנּוּ, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַתּוֹכָחָה וּבִפְנֵי אֲחֵרִים. וְכָל זֶה שֶּׁלֹּא הָיָה בָּרַבִּים, אֲבָל אִם הִלְבִּין אֶת פָּנָיו בָּרַבִּים, כְּבָר כְּרָתוּהוּ רַזַ"ל מֵעוֹלָם הַבָּא וְאָמְרוּ, הַמַּלְבִּין אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים - אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:



ומצאתי שעמד על כך בעלי עשור בהערות על המהר"ם חביב ע"ש
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=281

Re: חידוש גדול במשנ"ב - בהקנטת חברו אין איסור בין אדם למקום

פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 12:04 pm
על ידי חשבונות רבים
הדברים ידועים שבעבירות שבין אדם לחבירו עיקר התשובה שירצה את חבירו. אב"א קרא ואב"א סברא, אב"א סברא שלא הקפיד המקום אלא בשביל חבירו וכבר נתרצה חבירו ונתקן החטא ואב"א קרא אם יחטא איש לאיש וגו'