פורום אוצר החכמה

במנהגי מהרי"ל איתא:
"אסרו חג דיום הכיפורים משכימין בעלות השחר לבית הכנסת...ושני ימים האמצעיים אומרים 'למנצח' ולא ביום ראשון (מארבעת הימים שבין יוהכ"פ לסוכות. אב"ע), דהוא אסרו חג של יום כיפור..., דכל איסרו חג וערב יו"ט אין אומרים בהם לא תחינה ולא 'למנצח', מלבד איסרו חג של ראש השנה, דהוא צום גדליה, אומרים בו תחינה ו'למנצח'...
האמנם?

מה השאלה?

יישר כח שפשטת לי את שאלתי האם יש אסרו חג ליום כיפור.
ההערה של מצטט הדברים הינה כנראה שהלשון "אסרו חג בעבותים" שממנה דרשו ורמזו לעניין של אסרו חג נאמרה לכאורה רק לגבי הרגלים בהם מביאים קרבן חגיגה.

יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

ההוא גברא כתב:יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

אני. שמנהגנו כהספרדים...

איזה סוג אשכנזי אתה? איזו קהילה? (או שזה אשכנזי שמתפלל אצל ספרדים?)

ההוא גברא כתב:איזה סוג אשכנזי אתה? איזו קהילה? (או שזה אשכנזי שמתפלל אצל ספרדים?)

חבדניק.
אנחנו נוהגים שלא לומר למנצח כשא"א תחנון, ללא חילוק בין הימים....

אני. (כך הוא מ"א כמהרי"ל)

אליהו בן עמרם כתב:במנהגי מהרי"ל איתא:
"אסרו חג דיום הכיפורים משכימין בעלות השחר לבית הכנסת...ושני ימים האמצעיים אומרים 'למנצח' ולא ביום ראשון (מארבעת הימים שבין יוהכ"פ לסוכות. אב"ע), דהוא אסרו חג של יום כיפור..., דכל איסרו חג וערב יו"ט אין אומרים בהם לא תחינה ולא 'למנצח', מלבד איסרו חג של ראש השנה, דהוא צום גדליה, אומרים בו תחינה ו'למנצח'...
האמנם?

למיטב ידיעתי, המקור הוא מגמרא סוכה מ"ה, ונחלקו האחרונים בטעם הדבר:
או משום הקרבנות הרבים שממשיכים לאכול יום אחד לאחר היו"ט האחרון, שבו הוקרבו (ערוה"ש) - וזה לכאורה לא שייך ביוהכ"פ (במוצאי יוהכ"פ אכלו רק הכהנים את שעיר החטאת)
או משום יו"ט שני של בני חו"ל (שדי חמד) - וזה לא שייך לא ביוכ"פ ולא בראש השנה.
או משום "יום טבוח" של שבועות.

ולגבי אמירת "למנצח" ביום שלאחר יוהכ"פ - למיטב ידיעתי לא נהגו ה"אשכנזים" בזה כמהרי"ל, ואומרים, כדעת הרמ"א והמשנה ברורה סימן תרכ"ד ס"ק י"ח:
ולא צו"צ וכו': ולא פרקים ולא שיר המעלות אבל למנצח ואא"א אומרים ויש מקומות שבערב סוכות א"א למנצח אבל אא"א אומרים:

אליהו בן עמרם כתב:ולגבי אמירת "למנצח" ביום שלאחר יוהכ"פ - למיטב ידיעתי לא נהגו ה"אשכנזים" בזה כמהרי"ל, ואומרים, כדעת הרמ"א והמשנה ברורה סימן תרכ"ד ס"ק י"ח:
ולא צו"צ וכו': ולא פרקים ולא שיר המעלות אבל למנצח ואא"א אומרים ויש מקומות שבערב סוכות א"א למנצח אבל אא"א אומרים:

האשכנזים מארץ אשכנז נוהגים בזה כמהרי"ל רבם.
הרמ"א ומשנ"ב משקפים את מנהג פולין (וליטא). ששם כנראה לא נהגו מעולם כמהרי"ל.

ההוא גברא כתב:יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

כן
לדעת האריז"ל אם א"א תחנון ע"פ הלכה אז א"א למנצח

שבטיישראל כתב:

ההוא גברא כתב:יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

כן
לדעת האריז"ל אם א"א תחנון ע"פ הלכה אז א"א למנצח

איזה אשכנזים נהגו כאריז"ל בזה?

משולש כתב:

שבטיישראל כתב:

ההוא גברא כתב:יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

כן
לדעת האריז"ל אם א"א תחנון ע"פ הלכה אז א"א למנצח

איזה אשכנזים נהגו כאריז"ל בזה?

כמדומני רק אנחנו...

משולש כתב:

שבטיישראל כתב:

ההוא גברא כתב:יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

כן
לדעת האריז"ל אם א"א תחנון ע"פ הלכה אז א"א למנצח

איזה אשכנזים נהגו כאריז"ל בזה?

היום התפללתי בגור ולא אמרו למנצח, ולשאלתי, אמרו לי הטעם כנ"ל.

משולש כתב:

שבטיישראל כתב:

ההוא גברא כתב:יש כאן אשכנזי שלא אמר למנצח היום?

כן
לדעת האריז"ל אם א"א תחנון ע"פ הלכה אז א"א למנצח

איזה אשכנזים נהגו כאריז"ל בזה?

במקהלות החסידים במקומות שהקפידו בדברים כאלו כגון בית זידיטשוב לענפיו, חב"ד, מונקאטש ועוד.

גם צריך לבאר למה תחינות של צום גדליה 'דוחות' את האסרו-חג ולא להיפך.