פורום אוצר החכמה

שמחו כתב:מצו"ב מתוך 'הררי קדם'
[בישיבה בה למדתי האוירה בסליחות היתה כשל ת"ב, וצ"ע]

מכון חכמי ספרד כתב:אני רק מנסה לחשוב, איך היה אצלנו, אם במשך ארבעים יום צריך ללבוש בגדי שבת...

מכון חכמי ספרד כתב:אני רק מנסה לחשוב, איך היה אצלנו, אם במשך ארבעים יום צריך ללבוש בגדי שבת...

משולש כתב:ורק אלו שאומרים אותם בחצות הלילה

חיימשה כתב:

משולש כתב:ורק אלו שאומרים אותם בחצות הלילה

כמובן, היא הנותנת, הטעם לאמירתן בחצות הלילה כדי להסמיך לשבת ובבגדי שבת.
יש שמקפידים לאחר סעודת מלוה מלכה עד לאחר הסליחות.

ידידיה כתב:אני דיי בהלם שיש מי שמרגיש ניגוד בין בגדי שבת לסליחות.
כידוע הרמ"א כותב שבימות השנה אין לנו שמחה אלא ביו"ט בסוף מוסף שעומדים ללכת הביתה לקיים שמחת יו"ט, וב...
יום כיפור בגלל שמחת הכפרה!

חיימשה כתב:

ידידיה כתב:אני דיי בהלם שיש מי שמרגיש ניגוד בין בגדי שבת לסליחות.
כידוע הרמ"א כותב שבימות השנה אין לנו שמחה אלא ביו"ט בסוף מוסף שעומדים ללכת הביתה לקיים שמחת יו"ט, וב...
יום כיפור בגלל שמחת הכפרה!

סליחות הוא זמן תשובה לעומת יו''כ שהוא זמן כפרה, וראה לעיל הנהגת הגרשז''א

משולש כתב:יום כיפור זה נראה לי חידוש.
תשובה בעיקרה זה צום ובכי ומספד וללבוש שק ולשבת על האפר.

משולש כתב:יום כיפור זה נראה לי חידוש.
תשובה בעיקרה זה צום ובכי ומספד וללבוש שק ולשבת על האפר.

ידידיה כתב:

משולש כתב:יום כיפור זה נראה לי חידוש.
תשובה בעיקרה זה צום ובכי ומספד וללבוש שק ולשבת על האפר.

נקודה מעניינת, בעקבות הדיון כאן יצאתי לבדוק ברמב"ם תשובה, ובינתיים לא מצאתי שק.

ולכאורה אם אכן לא הזכיר, מדוע השמיט? הרי בכתובים ובחז"למפורש שק
בראובן , מרדכי, נינוה .


ואולי ע"פ האמור במדרש רבה בראשית פד


וישם שק במתניו, א"ר איבו לפי שתפס יעקב אבינו את השק לפיכך אינו זז לו ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, ואינו נוהג אלא בבני אדם גדולים. דוד, שנאמר (דה"א כ"א) ויפול דוד והזקנים מכוסים בשקים. אחאב, (מ"א כ"א) וישם שק על בשרו, יורם, (מ"ב ו') וירא העם והנה השק על בשרו. מרדכי, (אסתר ד') וילבש שק ואפר. (בראשית פד יט)

ידידיה כתב:

משולש כתב:יום כיפור זה נראה לי חידוש.
תשובה בעיקרה זה צום ובכי ומספד וללבוש שק ולשבת על האפר.

נכון.

אבל אין הבדל בין בגדי חול לשבת לעניין זה, שניהם לא שק.

ומגוחך יהיה לומר שיש כאן "בחינה" שבגד חול הוא "קצת" שק.

ובדרך אגב, נדמה לי שבזמנינו אין דרך לקיים את השק.

לובשי השק דהשתא, המיוצר בהזמנה מיוחדת (פעם היה ארגון לובשי שק) לא ממש משדרים שהם במצב של שק ותענית.

אוהב עמו כתב:במוצאי מנוחה בפשטות קאי על כל יום ראשון, שיום ראשון נקרא כולו מוצאי שבת, וכמדומני שבמשנת חיים (שטייינברג) החדש לע ימים נוראים האריך על זה.

ובעיקר הדבר זכור לי שיש התייחסות בלקט יושר על לבישת בגדי שבת במוצאי שבת אולי לגבי שבת חזון.

משולש כתב:לא דיברתי על שק דווקא אלא על זה שתשובה זה סוג של אבלות וצער. (חלק מעיקרי התשובה הם היגון, הדאגה, הצער במעשה, ועוד כאלו דברים.)

קרית מלך כתב:

משולש כתב:לא דיברתי על שק דווקא אלא על זה שתשובה זה סוג של אבלות וצער. (חלק מעיקרי התשובה הם היגון, הדאגה, הצער במעשה, ועוד כאלו דברים.)

מדוע שרבבת לכאן גם "אבלות" מה לזה ולתשובה? מלבד זאת גם תשובה היא מצוה מן התורה שיש לקיימה בשמחה ככל המצות, כמדומה שלא נאמר על תשובה שצריכה להיות מתוך "עצבות", יגון, דאגה, וצער אינם בהכרח משתייכים לאבלות ולעצבות. והדברים ארוכים.

ישראל אליהו כתב:הגמ' אומרת במפורש שיוה"כ שאין במה לכבדו [אסור באכילה ושתיה] מכבדו בכסות נקיה.
וודאי שלא ישב על שק.

ישראל אליהו כתב:הגמ' אומרת במפורש שיוה"כ שאין במה לכבדו [אסור באכילה ושתיה] מכבדו בכסות נקיה.
וודאי שלא ישב על שק.

כדכד כתב:עזרא התאבל על מעל הגולה.
הפעולות שנקט היו פעולות של אבל לא של תשובה. חוץ מזה הוא גם תיקן אתצ זה אבלל אין מכאן ראיה לאבלות בתשובה.
מלך נינוה ונתיניו עשו רק פעולות חיצוניות של אבלות ואולי גם התאבלו על הגזירה ואין זה ראיה לתשובה של עם ישראל שהיא פנימית בעיקרה ונעשית מתוך שמחה.
בשושן לבשו שק ואפר כי התאבלו על הגזירה הרעה וזה לא היה ביטוי של תשובה.
מה שהביא מר מספרי המוסר ביחס ליגון בתשובה מתייחס להרגשה הפנימית ואין זו אבלות אלא להיפך כששב בתשובה ומתמרקים עוונותיו אדם אמור לשמוח (וגם להצטער במקביל) וודאי שבגדי שבת אינם סותרים זאת

ידידיה כתב:

חיימשה כתב:

ידידיה כתב:אני דיי בהלם שיש מי שמרגיש ניגוד בין בגדי שבת לסליחות.
כידוע הרמ"א כותב שבימות השנה אין לנו שמחה אלא ביו"ט בסוף מוסף שעומדים ללכת הביתה לקיים שמחת יו"ט, וב...
יום כיפור בגלל שמחת הכפרה!

סליחות הוא זמן תשובה לעומת יו''כ שהוא זמן כפרה, וראה לעיל הנהגת הגרשז''א

לא ראיתי שום סמך לכך שהגרש"ז ראה סתירה בין סליחות לבגדי שבת.


זה שהוא החליף, יכול להיות משום שביום חול הוא לבש בגדי חול.
מן הסתם הסליחות אצלו היו אחרי חצות.

משולש כתב:

כדכד כתב:עזרא התאבל על מעל הגולה.
הפעולות שנקט היו פעולות של אבל לא של תשובה. חוץ מזה הוא גם תיקן אתצ זה אבלל אין מכאן ראיה לאבלות בתשובה.
מלך נינוה ונתיניו עשו רק פעולות חיצוניות של אבלות ואולי גם התאבלו על הגזירה ואין זה ראיה לתשובה של עם ישראל שהיא פנימית בעיקרה ונעשית מתוך שמחה.
בשושן לבשו שק ואפר כי התאבלו על הגזירה הרעה וזה לא היה ביטוי של תשובה.
מה שהביא מר מספרי המוסר ביחס ליגון בתשובה מתייחס להרגשה הפנימית ואין זו אבלות אלא להיפך כששב בתשובה ומתמרקים עוונותיו אדם אמור לשמוח (וגם להצטער במקביל) וודאי שבגדי שבת אינם סותרים זאת

{יב} וְגַם עַתָּה נְאֻם יְהוָה שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד: {יג} וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה:

דרומי כתב:ראה ספר חסידים סי' תרטז

אוהב עמו כתב:במוצאי מנוחה בפשטות קאי על כל יום ראשון, שיום ראשון נקרא כולו מוצאי שבת

קרית מלך כתב:גם על מגילת איכה אמר מרן החזו"א שבודאי נאמרה בשמחה! כי אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה.
פשוט וברור שהלשונות של אבל ובכי ומספד שנאמרו לגבי תשובה אין משמעותם כמו שמקובל היום להשתמש עם המושג "אבלות", נפשו עליו תאבל מבטא את הצער והכאב על החטאים שחטא בהם האדם, אך אין הביאור הוא שצריך להרגיש כאבל ר"ל. וכי יש מי שמדמה בדעתו שעצבות ואבלות - במובנם המקובל היום - יכולים לסייע לשוב בתשובה? הרגשת חדלון ואין אונים וחוסר יכולת לשנות את המצב [כמו באבלות או במי ששרוי בעצבות] אין משמעותה לשוב בתשובה, אדרבה, תשובה מסמלת את היכולת לשנות ולתקן ולהשיב את המצב לקדמותו כמו שהיה לפני שחטא.
הדרך לכך היא בהכרה בעומק החטא ועד כמה גרוע הוא, כל דברי רבנו יונה סובבים אודות יסוד פשוט וברור זה.