פורום אוצר החכמה

מצו"ב מאמר שכתבתי בס"ד (בצהריי צום גדליה לפני שנתיים) על "מלכויות זכרונות ושופרות".

אשמח מאד לקבל הערות והארות מחברי ביהמ"ד דכאן.

אני מנסה בשנית לבקש ביקורת (חיובית או שלילית) או הוספות/ראיות/פירכות לדברים שכתבתי במאמר.
סליחה שאני מטריח.

דבריך מתוקים מדבש, מאירים את עבודת המז"ש באור בהיר!

אפשר להוסיף לרעיון שכנגד מה שהקב"ה זוכר אותנו בזכרונות אנו זוכרים אותו במלכויות, את לשון הברכה במלכויות 'אשרי איש שלא ישכחך', הרי שכנגד מה 'שאין שכחה לפני כסא כבודך' ישנה עבודה מצידנו 'שלא ישכחך'.

אברהם כתב:לשון הברכה במלכויות 'אשרי איש שלא ישכחך'

במחזור אשכנז אשר לי זה בזכרונות.

אברהם כתב:דבריך מתוקים מדבש, מאירים את עבודת המז"ש באור בהיר!

תודה רבה. יש"כ. אני שמח שראית מהם תועלת.

אפשר להוסיף לרעיון שכנגד מה שהקב"ה זוכר אותנו בזכרונות אנו זוכרים אותו במלכויות, את לשון הברכה בזכרונות 'אשרי איש שלא ישכחך', הרי שכנגד מה 'שאין שכחה לפני כסא כבודך' ישנה עבודה מצידנו 'שלא ישכחך'.

הרהרתי על כך השנה תוך כדי התפילה כשאמרתי את המילים הללו.
באמת, אנחנו מדברים הרבה על החיוב להמליך את הקב"ה, ושזו עיקר עבודת היום. אבל מה הפירוש להמליך? לצעוק "מלך מלך מלך"?...
"להמליך" לכאו' פירושו הוא להחדיר בנו את ההכרה שהשי"ת אכן שולט על הבריאה המופלאה שאנו מסתובבים בה, "יש שם מצוי ראשון", ושהוא זוכר את כל הבריות, נותן שכר טוב למי שיקיים את מצוותיו ומעניש למי שיעבור על מצוותיו. "להמליך" פירושו הוא להאמין, להחדיר בנו את האמונה. יכול אדם לזעוק מלוא גרונו "מלך", אבל ליבו חלל בקירבו...
אשרי איש שלא ישכחך, כי לצערינו, במשך השנה אנחנו קצת שוכחים..

לכשתמצי לומר, בימים הנוראים אנו צריכים בעיקר למלא את המצבר של האמונה, ולחדש ולרענן את עומק הכרתה בתוכינו. ולאחריהם מגיע הישיבה בסוכה "בצילא דמהימנותא".

אביגדור כתב:

אברהם כתב:לשון הברכה במלכויות 'אשרי איש שלא ישכחך'

במחזור אשכנז אשר לי זה בזכרונות.

צודק, טעיתי בחופזי.

יישר כוחך!

מה שציינת מהקדמונים לגבי הקרניים של אילו של יצחק. מקורו הוא (על שופר של מ"ת) רש"י עה"ת שמות י"ט י"ג. ובפרקי דר"א סוף פרק ל"א מבואר שופר שך מ"ת ושופר של עתיד לבוא.

איש לוי כתב:מה שציינת מהקדמונים לגבי הקרניים של אילו של יצחק. מקורו הוא (על שופר של מ"ת) רש"י עה"ת שמות י"ט י"ג. ובפרקי דר"א סוף פרק ל"א מבואר שופר שך מ"ת ושופר של עתיד לבוא.

יש"כ גדול. חיפשתי את המקור במדרשים ולא מצאתיהו, ועתה השבתי לי את אבידתי.

ביאור על המהלך של "מלכויות זכרונות ושופרות", הקשר האמיץ שביניהם, וההשתלבות שלהם עם ''יום הדין".
מה להמלכת ה' עם ''גזור עלינו גזירות טובות" "מלא אסמינו שבע" "כתבנו בספר חיים טובים" (ביטויים של יום הדין) וכיו''ב, ומה להמלכת ה' ויום הדין עם קול השופר.

ערכתי שוב וגם קצת הוספתי.

יש עימדי הוספות בביאור העניין של "שופרות" בכל מעמד של גילוי שכינה כמתבאר במאמר, אך טרם הספקתי לסדרן ולשלבן בתוך המאמר. ועוד חזון למועד אי''ה ובל''נ.

מקפיץ לרגל התקופה.