פורום אוצר החכמה

עליך עיננו כתב:נקלעתי היום לאחד מבתי הכנסת וראיתי שהתוקע מניח מסיכה על השופר ותוקע..אחד מן המתפללים הסביר לי שכך הורה הרב מכיון שיש אויר שיוצא מהשופר אז נזהרים בזה..

יוֹסֵפֶר כתב:התוקע יכול לעמוד במרחק סביר
או לכוון את שופרו לכיוון הקיר

נוטר הכרמים כתב:אני חושב שצריך להוציא עוד כרך עבה על השאלות של השופר...
אבל באמת, האם זה לא מדאיג? יש הגזמה ויש איבוד שפיות. כבר לא רחוקים מזה.
ביום שישי, ראיתי יהודי שנראה נורמלי טובל במקוה עטוי מסכה.

נוטר הכרמים כתב:ראיתי יהודי שנראה נורמלי טובל במקוה עטוי מסכה.

הפצת המעיינות כתב:

נוטר הכרמים כתב:ראיתי יהודי שנראה נורמלי טובל במקוה עטוי מסכה.

אימור גנדריפוס אחדיה

נוטר הכרמים כתב:ביום שישי, ראיתי יהודי שנראה נורמלי טובל במקוה עטוי מסכה.

נוטר הכרמים כתב:ביום שישי, ראיתי יהודי שנראה נורמלי טובל במקוה עטוי מסכה.

שייף נפיק כתב:י''א שהשדים בטילים במים.

שייף נפיק כתב:ויש קצת להביא סמך ממה שמתו השדים ממי המבול. וי''ל.

י. אברהם כתב:לגופו של משנה, מסתמא מיירי בשעת השמד שגזרו שלא לתקוע, הלא כן?

חד ברנש כתב:

עליך עיננו כתב:נקלעתי היום לאחד מבתי הכנסת וראיתי שהתוקע מניח מסיכה על השופר ותוקע..אחד מן המתפללים הסביר לי שכך הורה הרב מכיון שיש אויר שיוצא מהשופר אז נזהרים בזה..

כעת זכיתי להבין משנה מפורשת, ששנים רבות נתקשתי בה: "התוקע לתוך הבור או לתוך הדות". כל הזמן תמהתי, מה לו לתקוע לתוך הבור או הדות? אין לו מה לעשות בחיים? אלא מאי, שכנראה גם באותם ימים התפרצה איזו קורנה, כזו או אחרת, ותקנו לתקוע לבור ולדות ובכך להגן על המתפללים מ"האויר הרעיל" היוצא מן השופר.
פלאי פלאים!

פסק הלכה: בזמן התקיעות יש לכסות את השופר במסכה
מכיוון שאין אפשרות לתקוע בשופר עם מסכה, ומחשש להדבקה בקורונה בשל הנשיפה, יש לכסות את הפתח הרחב של השופר • בנוסף, מותר לתקוע כשהשופר כלפי מטה
הרב יוסף צבי רימון
פורסם ב: 31.08.2020 13:08 עודכן ב: 31.08.2020 13:253



שלום הרב, כמה מהמתפללים אצלנו חוששים שמא בזמן תקיעת השופר עולה הסיכון להידבקות מפני שהרוק היוצא מפיו של התוקע יחד עם עוצמת התקיעה עלולים להפיץ את הנגיף למרחק רב יותר. האם אפשר להניח מסכה על הפתח הרחב של השופר, או לחילופין שבעל התוקע ישאיר את המסכה על פיו בזמן התקיעה? כמו כן, האם אפשר שפתח השופר יפנה כלפי מטה?

תשובה
ראשית אציין שלא ברור אם החשש מפני הידבקות בנגיף מחמת התקיעה אכן גדול יותר ומחייב מרחק רב יותר בין התוקע לשומעים. קשה לתת חוות דעת רפואית בנושא זה בלי בדיקה ומחקר. מכל מקום, מבירור קצר שעשיתי נראה שיש בכך ויכוח בין הרופאים, וחלקם סוברים שאכן כדאי לחשוש לכך.
בהנחה שיש בכך תועלת, כאשר המסכה נמצאת על פיו של בעל התוקע, או על צידו הצר של השופר, הרי שפרט לכך שמבחינה טכנית כמעט בלתי אפשרי לתקוע כך בשופר, יש בכך בעיה של חציצה לכן ברור שהתוקע איננו יכול לעטות מסכה בשעת התקיעות, ולא ניתן להניח מסכה על צידו הצר של השופר.
כאשר המסכה מונחת על צידו הרחב של השופר עלולות להיות שתי בעיות: א. החלשת קולו של השופר ב. שינוי קולו של השופר.

לגבי קול הברה אומרת המשנה: "התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם, אם קול שופר שמע – יצא, ואם קול הברה שמע – לא יצא". מדברי המשנה עולה, שאם שומעים קול שופר יוצאים ידי חובה, אולם, אם שומעים קול הברה לא יוצאים ידי חובה. לכן מי שתוקע לתוך הבור יוצא ידי חובה רק אם הוא שומע קול שופר.

לפי זה לכאורה צריך לבחון אם במקרה שלנו המסכה גורמת לכך שקול השופר נשמע חלש יותר. בפועל, אם מכסים את השופר בכיסוי דק כגון במסכות החד פעמיות, התקיעה נשמעת בצורה חזקה וברורה הרי שמסתבר שהתקיעה טובה לכל השיטות. נמצא אם כן שהחשש מפני החלשת קול השופר איננו משמעותי.


פרט להחלשת קול השופר יש לבחון האם עלולה להיות בעיה של שינוי קול השופר שזה גם עלול לפסול את השופר. לאור זאת עולה שלכאורה עלולה להיות בעיה בתוספת על השופר, ובפרט כאשר התוספת נמצאת במקום יציאת הקול, כמו המסכה. אולם יש הסוברים שמדובר רק בזהירות לכתחילה ובדיעבד יוצאים בכך ידי חובה. פרט לכך מסתבר שגם השולחן ערוך דיבר דווקא על תוספת קבועה ומשמעותית לשופר, ואילו המסכה מהווה רק תוספת קטנה שמחוברת באופן זמני בלבד לשופר, ולכן גם לפי השולחן ערוך היא איננה בעייתית
בנוגע לכיוון את פי השופר כלפי מטה אם חוששים מהרוק היוצא מהשופר, מותר להפוך אותו כלפי מטה, ובוודאי שיוצאים בכך ידי חובה.

הכותב הוא רב בית המדרש במרכז האקדמי לב, יו"ר עמותת סולמות, רבה של אלון שבות דרום

מדברי פוסקי אשכנז לדורותיהם נראה שהקרניים מהם נעשו שופרותיהם נפשטו לגמרי ע"י האומנים ורק לאחר מכן היו מסיטים הצידה את חלקם הרחב, כדי לשוות לשופר מראה כפוף. ראיה לכך מדברי המהרי"ל (הלכות שופר אות ג) הכותב שיש עניין להפוך את השופר שפיו (היינו חלקו הרחב) יהיה כלפי מעלה. הרגיל בשופרות שלנו משתאה על הקפדה זו שהרי העמדתו הפשוטה של השופר בפי התוקע, גורמת לכך שחלקו הרחב יהיה כלפי מעלה. (רחוק לומר שכוונתו לומר שלא להפוך את השופר ולתקוע כשפיו כלפי מטה. מה גם שהתוקע באופן זה לא קיים מצוות תקיעה כלל, שכל המצוות אין יוצאין בהן אלא דרך גדילתן. ראו שו"ת בנין שלמה או"ח סי' מח). גם מחלוקת הפוסקים האם די להעמיד את פי השופר כלפי מעלה, או שיש להטות את גוף השופר באלכסון שיעמוד למעלה מפי התוקע (מג"א תקפ"ה סק"ג ובנו"כ שם. וע"ע בספר נימוקי או"ח על אתר) לא מובנית למורגל בשופרות שלנו.
כדי לבאר את דבריהם נעיין שוב בכפיפת השופר, התקיעה בשופר נעשית כשפייתו מונחת רוחבה לרוחב פי התוקע. באופן זה, כפיפתו של השופר אמורה להיות לצדו ולא לגובהו, שהרי השופר כולו במנח רוחב הוא. הנטייה כלפי מעלה שמצויה בשופרות שלנו נובעת מכך שקרן האיל מתעקלת בעיקול כפול - למעלה ולצד (כעין ספירלה), כך שבשעה שמטים את הקרן לרוחב, מזדקפת נטייתה לצד. לעומת זאת קרן שפשטו לגמרי את כפיפתה ואח"כ הסיטו את חלקה הרחב לצד, הרי שבשעה שמעמידים אותה לרוחב כדי לתקוע בה, פי השופר לא עולה כלפי מעלה אלא נוטה הצידה.
ברור אם כן שאזהרת הפוסקים להטות את השופר כלפי מעלה, נאמרה בשופרות אלו שבהם דרושה אומנות כדי לתקוע בדרך זו. ואכן מצינו ששבחו את הרב מרדכי ווינקלר, בעל לבושי מרדכי, שהיה מיגע עצמו מאד שפי השופר יהיה למעלה. (דברי תלמידו בהקדמה לשו"ת לבושי מרדכי מישקולץ תרצ"ז)
בדרך זו יש להבין גם את דעת מקצת פוסקים (אליה רבה סי' תקפ"ה סק"ח בדעת מהרי"ל. וכ"כ במטה אפרים שם סע' ד) שראוי להטות פי השופר לצד ימין. הידור זה אפשרי רק בשופרות שכפיפתם מלאכותית, ולתוקע משפט הבחירה להטותו לאיזה צד שירצה. אבל בשופר עם כפיפה טבעית, אין בידי התוקע לשנות את נטיית הקרן. לעולם קרן ימין תהיה לה נטייה שמאלית וקרן שמאל תטה לצד ימין. (ואין במשמעות לשונם שעל התוקע להדר ולבחור דווקא קרן שמאלית שתטה לצד ימין. וראו בשו"ת אפרקסתא דעניא סי' קטז שיש להדר לקחת שופר של קרן ימין).

נר דרומי כתב:מצ"ב קצת שראיתי על הענין.

בתוך הגולה כתב: בדברי הרב כרמל יש מ"מ מעניינים. אבל תפס אותי מה שהשואל הזכיר שבאונ' אסרו שימוש בכלי נשיפה. הרי שהחשש מהידבקות בכגון דא לא נולד בחודש אלול]

נהר שלום כתב:

הראש%22ל.jpg

עזריאל ברגר כתב:מדוע יחיד צריך לעמוד בשמיעת התקיעות?

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:מדוע יחיד צריך לעמוד בשמיעת התקיעות?

משנה ברורה סימן תקפה סק"ב
והציבור השומעים התקיעות לא הטריחום לעמוד משום כבוד ציבור וגם כי עתידים לשמוע מעומד התקיעות שעל סדר הברכות של מלכויות זכרונות וכו'. ועכשיו נהגו הציבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף. ואף על פי כן נקראין תקיעות דמיושב מאחר שרשות לישב בהם. ואם יחיד שומע תקיעות לצאת בהם ואינו עתיד לשמוע על סדר הברכות צריך מדינא לעמוד לכתחילה

נהר שלום כתב:

הראש%22ל.jpg