פורום אוצר החכמה

ז"ל הר"נ ונ"ל שרצה המקום לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון את ישראל בזמן שהוקבע לכפרה ולסליחה...
ואח"כ ממשיך שבאמת יש חי' בין צדיקים לבינונים שצריכים את יוהכ"פ עיי"ש..
וקשה מהיכ"ת שר"ה הוא יום סליחה? הרי ודאי שיום סליחה הוא יוהכ"פ לכולם וכי צדיקים אינם צריכים לעבור את יוהכ"פ?
ועוד, מה שכ' בהמשך דבריו שיש התחלה של ריצוי בר"ה על חטא העגל וזה נגמר ביוהכ"פ ..האם זה דברי קבלה הרי לא משמע כך בשום מקום (כל יום ר"ה לא מוזכר ענין התשובה כלל חוץ מרמזים ואסור בוידוי וכ'ו)
האם יש עוד מקורות לזה מלבד דבריו?

בפשטות נראה שזה לא "חידוש" שהמציא הר"ן, אלא השתמש ביסוד זה לתרץ דבריו כמבואר שם.
על כן באמת צריך להבין מנא ליה.
יש משמעות כזו גם ברמב"ם בהל' תשובה.
לכאורה הביאור הוא שכיון שעשי"ת נאמר עליהם דרשו וכו' בהיותו קרוב, מכאן למדו שאם הוא קרוב יש בחי' של כפרה, ועדיין צ"ע.

וכן איתא בבעה"ט למה כ' על קרבן ר"ה ועשיתם עולה ולא והקרבתם משמע על התשובה..
ואולי בזה גופא נחלקו הראשונים האם מצוה להתענות בר"ה כמ"ש בב"י ומובא בסי' תקצז' ומג"א שם.(ואגב צ"ע למה המקור הוא מבכסא ליום חגנו שהוא חג ויש עליו דין יו"ט,למה הוא גרע מכל יו"ט שיש בו מצוה של שמחה..ועי' בחת"ס)
ועדיין צ"ע שהרי לכו"ע אסור להתודות בר"ה..

יעויין צל"ח שם

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יעויין צל"ח שם

היכן שם?

עליך עיננו כתב:ז"ל הר"נ ונ"ל שרצה המקום לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון את ישראל בזמן שהוקבע לכפרה ולסליחה...
ואח"כ ממשיך שבאמת יש חי' בין צדיקים לבינונים שצריכים את יוהכ"פ עיי"ש..
וקשה מהיכ"ת שר"ה הוא יום סליחה? הרי ודאי שיום סליחה הוא יוהכ"פ לכולם וכי צדיקים אינם צריכים לעבור את יוהכ"פ?
ועוד, מה שכ' בהמשך דבריו שיש התחלה של ריצוי בר"ה על חטא העגל וזה נגמר ביוהכ"פ ..האם זה דברי קבלה הרי לא משמע כך בשום מקום (כל יום ר"ה לא מוזכר ענין התשובה כלל חוץ מרמזים ואסור בוידוי וכ'ו)
האם יש עוד מקורות לזה מלבד דבריו?

אנחנו נהגנו להתודות בשופר.

נכון יש מנהג כזה (וגם בזה נחלקו הדעות) אבל אינה הלכה ולא חיוב כמו ביוכ"פ כלומר יום ר"ה הוא לא יום שנועד לכך לפי הבנתי..

כלי יקר על ויקרא פרק כ"ג פסוק ט"ז
וזה הטעם ג"כ העלם יום דין של ר"ה, כדי שלא ילך אדם בשרירות לבו ויסגל עונות כל ימות השנה ויחשוב לתקן מעשיו בהיותו קרוב ליום ה' אשר בו ישב על כסא דין אלא ידמה בנפשו כאלו בכל יום ויום ה' יושב על כסאו למשפט ומתבקר פנקסו ועל ידי זה יהיה כל יום ויום בתשובה, וכן איכא למאן דאמר אדם נידון בכל יום (ר"ה טז.) שנאמר (איוב ז יח) ותפקדנו לבקרים ולרגעים תבחננו. ובחיבורי הנזכר הארכתי בב' טעמים אלו כי נכונים למוצאי דעת

ספר יערות דבש - חלק ראשון - דרוש ה
ובזה תבינו מ"ש [תהלים פא, ד] תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים וכו', וענין הפסוק כך, דיש להבין למה נעלם בתורה טעם ראש השנה, ונאמר סתם יום תרועה יהיה לכם, ולא נאמר בו טעם כי ישב אלהים למשפט, כאשר נאמר טעם ביום כפור ויתר חגים. אבל זהו לטובת ישראל, כי ידוע מ"ש [פרקי דר"א פ"י] הטעם דלמה ברח יונה וביקש לכבוש נבואתו לנינוה, משום דאמר גוים נוחי תשובה הם יעוררו חימה על ישראל דהם מקשים ערפם לשוב, ולכך היה מוסר נפשו למות בשביל ישראל:
וכן הדבר, אילו הגוים היו יודעים ומרגישים כמונו שראש השנה יום הדין ופקודה לכל השנה, היו חוזרים בתשובה למאוד, והיה נפלא מעשיהם בכל ענינם, ועי"כ היה לישראל קטרוג משטן והיה חימה על ישראל, ולכך העלים ה' מהם יום הדין כדי שלא יחייבו לישראל, ולכך אילו היה כתוב בתורה, היה הדבר נתוודע להם, כי רוב אומות מאמינים בתורה שבכתב ומודים כי היא מה', ולכך העלים ה' ומסרו בתורה שבע"פ כי הוא יום דין, וזהו האומות פוקרים בו כנודע וזה לטובתינו, ולכך אמר דוד [תהילים קמז] מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, שהעלים מאתם יום המוגבל לחוק ומשפט, ולכך הללויה, כי עלינו לשבח לה' בזה, כי הגדיל חסדו אתנו מאוד בזה.

ייש"כ על המקורות הנפלאים..
אבל עדין קשה שלא מצינו בכל נוסח התפלה (בשמו"ע לפחות) רמז לענין החטאים ותשובה..מלבד האיסור להתודות..

תוכל למקד את שאלתך בקיצור.

בקצרה: ר"ה הוא יום הדין היה מן הראוי שאדם ביום שדנים אותו יעשה תשובה ויתחרט על מה שעשה ואם לא עשה אז, יש לו את יוהכ"פ אבל לא יתנו לו מלכתחילה אפשרות של כפרה ביוכ"פ ור"ה לא יזכיר כלל תשובה וחרטה וכדו' ?
וא"ת שבאמת יוכ"פ הוא רק לבינונים למה לצדיקים ורשעים אין שום דינים מיוחדים בר"ה?
מקווה שהובנתי..

ר"ה הוא אחד מעשרת ימי תשובה.
וע"ע בפה"מ להרמב"ם ר"ה פ"ד: "לא היו קוראים הלל, לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים, לפי שהם ימי עבודה, והכנעה, ופחד ומורא מהשם, ויראה ממנו, ומברח ומנוס אליו, ותשובה, ותחנונים, ובקשה, כפרה, וסליחה. ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק והשמחה".
ובהלכות חנוכה פ"ג כתב: "ראש השנה ויום הכיפורים אין בהן הלל, לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד, לא ימי שמחה יתירה".

אך מאידך גיסא, מעניין שברמב"ם בספ"ה מהל' תפלה כתוב שבר"ה אין נופלין על פניהם, וביוה"כ נופלין מפני שהוא יום תחנה ובקשה ותענית.

מצאתי כתוב
"בר"ה לא שייך לעסוק בחטאים, זה לא הנקודה עכשיו, בשביל זה היה לנו את חודש אלול, ויהיה זמן כל שאר ימי תשובה, עכשיו אנו באמצע המלכת ה' ולא מזכירים דברים כאלו. משל: למלך שביקש שיבנו לו כסא פאר שכשעולה על המדרגה הראשונה הכסא מפעיל מאוורר אוטומטי, ועולה למדרגה השניה ומוזיקה מתחילה להנעים בחדר, וכשעולה לשלישית מוגש לו כוס מיץ בטעם שיבקש, וכן הלאה. וחברת אומנים עבדה על הכסא הזה במשך שנים ארוכות, והביאה את הכסא למלך. המלך בתור הכרת תודה ארגן נשף גדול מאוד, והעניק לכל אומן טבעת זהב עם אבן יקרה. ופתאום באמצע הטכס העצום, בשעת חלוקת הטבעות קפץ אחד האומנים ואמר, אולי הכסא לא מספיק נקי אני חייב עכשיו ללכת לנקות אותו. המלך התמלא זעם, ואמר: "בשעה זאת שאני מחלק לך את הטבעת היקרה זה מה שאתה חושב, תנקה אותו אח"כ!". בדיוק אותו הדבר זה בר"ה, אנו לא עוסקים עכשיו בדברים קטנים, בחטא זה או אחר, עכשיו אנו עוסקים במהות ביום בריאת העולם, עכשיו העולם נידון באופן כולל, והתפילה והתיקון עכשיו הם כללים, על הדרך ועל ההכרה ש-ה' הוא מלכו של עולם."

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מצאתי כתוב
"בר"ה לא שייך לעסוק בחטאים, זה לא הנקודה עכשיו, בשביל זה היה לנו את חודש אלול, ויהיה זמן כל שאר ימי תשובה, עכשיו אנו באמצע המלכת ה' ולא מזכירים דברים כאלו. משל: למלך שביקש שיבנו לו כסא פאר שכשעולה על המדרגה הראשונה הכסא מפעיל מאוורר אוטומטי, ועולה למדרגה השניה ומוזיקה מתחילה להנעים בחדר, וכשעולה לשלישית מוגש לו כוס מיץ בטעם שיבקש, וכן הלאה. וחברת אומנים עבדה על הכסא הזה במשך שנים ארוכות, והביאה את הכסא למלך. המלך בתור הכרת תודה ארגן נשף גדול מאוד, והעניק לכל אומן טבעת זהב עם אבן יקרה. ופתאום באמצע הטכס העצום, בשעת חלוקת הטבעות קפץ אחד האומנים ואמר, אולי הכסא לא מספיק נקי אני חייב עכשיו ללכת לנקות אותו. המלך התמלא זעם, ואמר: "בשעה זאת שאני מחלק לך את הטבעת היקרה זה מה שאתה חושב, תנקה אותו אח"כ!". בדיוק אותו הדבר זה בר"ה, אנו לא עוסקים עכשיו בדברים קטנים, בחטא זה או אחר, עכשיו אנו עוסקים במהות ביום בריאת העולם, עכשיו העולם נידון באופן כולל, והתפילה והתיקון עכשיו הם כללים, על הדרך ועל ההכרה ש-ה' הוא מלכו של עולם."

מי הכותב?

עי' בחת"ס המצורף