פורום אוצר החכמה

התחילו לדון בזה באשכול אחר.
אמנם זה רק מנהג, אך יתכן ולא יהי' אפשרי כ"כ לקיימו עקב המצב.
ראו למשל את מכתבו של הרב ביסטריצקי המצו"ב.

מה דעתכם?

אפשר לחזור למנהג המקורי לעשות על עציץ, כמו שמביא רש"י בשבת פ"א ב' בשם תשובות הגאונים.

אבל במקום להזדרז לוותר על מנהג קדוש, אני הקטן קניתי את התרנגולים לקחתי אותם הביתה ואח"כ החזרתי, כך גם זכינו לקיים את המנהג וגם לא הצטופפנו כל המשפחה עם כל השכונה ביחד [ואם כולם היו עושים ככה אז ודאי לא היתה שום צפיפות].

ממנו יראו וכן יעשו...

לי אישית לא ברור מה כ"כ הרעש סביב הכפרות שנעשים במרחב הפתוח ולא אמורים לקחת זמן כה רב

ובכלל, נראה שחלק בלתי נפרד מגזירת הקורונה ה"י הוא הבלבול שהיא יוצרת והעובדה שעושים 'ענין' מפרטים פעוטים ולאידך מקילים בפרטים חשובים ומשמעותיים

וה' יאיר עינינו

בכל הנוגע לתרנגולים, אפשר שנה אחת לקיים את דברי השו"ע.

אבל את דברי האריז''ל אי אפשר לקיים.

האם יש עוד מהאחרונים ששוללים את מנהג הכפרות[בתרנגול] חוץ מהשו''ע?

זאינץ כתב:האם יש עוד מהאחרונים ששוללים את מנהג הכפרות[בתרנגול] חוץ מהשו''ע?

עיין בפרי חדש שכתב שאין ספק שראוי לבטל המנהג משום דרכי האמורי (מתייחס למנהג בכללותו) [וכן איתא כבר בראשונים - רמב"ן ורשב"א, אך עיין תשו' רדב"ז ח"ב סי' תש"מ].

אם כבר מדברים על נושא הכפרות בתרנגול, אשיח מה שבליבי על זה -
לענ"ד הכפרות שעושים ברחוב הם מצוה הבאה בעבירה, שהרי יש בזה צער בעלי חיים ממש, שמוליכים את התרנגולים כלובים בצפיפות נוראה בחום על משאית הלוך וחזור, נזרקים ע"י ערבים פראים, ונשארים צפופים שעות על גבי שעות בתוך הכלובים בחום היום. אני כל שנה מתלבט בזה כי אנו לא רוצה לבטל מנהג, עד ששנה אחת ראיתי את התרנגול שלי אחר הכפרות מתעלף לגמרי.. ובכל מקרה אינו מקיים את המנהג בשלימות כיון שאינו יודע אם בסוף שהתרנגול שלו לא הוחזר לאחר בטעות (או שלא בטעות..) ואם בכלל שרד ונשחט כדין והוא כשר..
אין לזה שום סתירה מעצם המנהג הקדום הנהוג כל הדורות, שהרי רק עד הדור שלנו יש תעשייה של תרנגולים כאילו הם פירות וירקות, ובעבר היו קונים תרנגול בשוק ומביאים אותו להשוחט. (ואין לזה קשר לטענות אירגוני זכויות בעלי חיים שלדעתם עצם הכפרות אפילו בלול חפשי הוא צעב"ח וכן השחיטה לדעתם.)
מצד שני יש כפרות של העד"ח ששוחטים במקום, ושם לפחות אתה מציל אותם.. וגם המנהג מתקיים בשלימות, ולכן לא צריך בכלל לבטל את המנהג.

ומה שיש שעושים כפרות עם כסף, ברור שאין בזה שום ענין בעצם, והוא רק זכר למנהג כדי שלא תשתכח..

נכון מאד[והמקור הראשון לעשיית כפרות עם כסף זה ב''חיי אדם'']

דרש-משה כתב:אם כבר מדברים על נושא הכפרות בתרנגול, אשיח מה שבליבי על זה -
לענ"ד הכפרות שעושים ברחוב הם מצוה הבאה בעבירה, שהרי יש בזה צער בעלי חיים ממש, שמוליכים את התרנגולים כלובים בצפיפות נוראה בחום על משאית הלוך וחזור, נזרקים ע"י ערבים פראים, ונשארים צפופים שעות על גבי שעות בתוך הכלובים בחום היום. אני כל שנה מתלבט בזה כי אנו לא רוצה לבטל מנהג, עד ששנה אחת ראיתי את התרנגול שלי אחר הכפרות מתעלף לגמרי.. ובכל מקרה אינו מקיים את המנהג בשלימות כיון שאינו יודע אם בסוף שהתרנגול שלו לא הוחזר לאחר בטעות (או שלא בטעות..) ואם בכלל שרד ונשחט כדין והוא כשר..
אין לזה שום סתירה מעצם המנהג הקדום הנהוג כל הדורות, שהרי רק עד הדור שלנו יש תעשייה של תרנגולים כאילו הם פירות וירקות, ובעבר היו קונים תרנגול בשוק ומביאים אותו להשוחט. (ואין לזה קשר לטענות אירגוני זכויות בעלי חיים שלדעתם עצם הכפרות אפילו בלול חפשי הוא צעב"ח וכן השחיטה לדעתם.)
מצד שני יש כפרות של העד"ח ששוחטים במקום, ושם לפחות אתה מציל אותם.. וגם המנהג מתקיים בשלימות, ולכן לא צריך בכלל לבטל את המנהג.

ומה שיש שעושים כפרות עם כסף, ברור שאין בזה שום ענין בעצם, והוא רק זכר למנהג כדי שלא תשתכח..

בהקשר לצער בעל חיים הייתי מציע לך לקרוא אמש איזה כתבה מעיתון המודיע שמאן דהוא השווה בין כמויות הבשר והשחיטות שהולך לכבוד מנהג 'יום העצמאות' שמשו מה ע"ז אין צעב"ח ורק על טלטול העופות פתאום מזדעקים, מה קרה?
היוכל מישהו להעלותו?

להבדיל אלף אלפי הבדלות בין מנהג קדוש לבין קליפה.

עקביה כתב:בכל הנוגע לתרנגולים, אפשר שנה אחת לקיים את דברי השו"ע.

גם הגר"ע יוסף אשר מי כמוהו החזיר עטרה ליושנה לנהוג כב"י לא ויתר על זה כיון שכ"כ הפליגו בזה בקבלה, אתה יותר מחמיר ממנו?

לענין כתב:אפשר לחזור למנהג המקורי לעשות על עציץ, כמו שמביא רש"י בשבת פ"א ב' בשם תשובות הגאונים.

אבל במקום להזדרז לוותר על מנהג קדוש, אני הקטן קניתי את התרנגולים לקחתי אותם הביתה ואח"כ החזרתי, כך גם זכינו לקיים את המנהג וגם לא הצטופפנו כל המשפחה עם כל השכונה ביחד [ואם כולם היו עושים ככה אז ודאי לא היתה שום צפיפות].

מדברי המגן אברהם נראה שהבין מדברי רש"י דלהלן, שלא היה נהוג תמיד לעשותו בבעל חי אלא היו שעשוה גם בצומח, וזה לשונו של רש"י : ובתשובת הגאונים מצאתי, שעושין חותלות מכפות תמרים, וממלאין אותם עפר וזבל בהמה, ועשרים ושנים או חמישה עשר יום לפני ראש השנה עושין כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית, וזורעים לתוכן פול המצרי או קיטנית, וקורין לו פורפיסא, וצומח, ובערב ראש השנה נוטל כל אחד שלו, ומחזירו סביבות ראשו שבעה פעמים, ואומר: זה תחת זה, וזה חליפתי וזה תמורתי, ומשליכו לנהר. היעב"ץ בסידורו מעיר, שמי שלא השיגה ידו בעל חי, טוב שיקח לכפרתו מין צומח ויעשה בה ככל חוקתה, והטעם 'כי האדם עץ השדה' משתתף עמו בנפש הצומחת. החתם סופר בהגהותיו לש"ס פירש בדברי רש"י שרמז יש בה, שאם נגזר על זרעו של האדם דבר שאיננו טוב, אנו זורעים כנגדם מיני זרעים ומאבדים אותם שיהיו תמורתם.

תורה מפוארת כתב:

עקביה כתב:בכל הנוגע לתרנגולים, אפשר שנה אחת לקיים את דברי השו"ע.

גם הגר"ע יוסף אשר מי כמוהו החזיר עטרה ליושנה לנהוג כב"י לא ויתר על זה כיון שכ"כ הפליגו בזה בקבלה, אתה יותר מחמיר ממנו?

רק ליתר דיוק, הגר"ע יוסף זצ"ל לא "לא ויתר על זה כיון שכ"כ הפילגו בזה בקבלה". אלא כיון ש1)כבר פשט המנהג 2)כן הוא דעת הרבה מהראשונים כרוב הגאונים שהזכירוהו.3)כ"כ פוסקי ספרד האחרונים שכן מנהגנו(שלחן גבוה ארץ חיים סתהון, בן איש חי). 4)ציין גם שרבינו האר"י נזהר בזה מאוד. 5)הוסיף שהנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים וכו'.

תורה מפוארת כתב:

דרש-משה כתב:אם כבר מדברים על נושא הכפרות בתרנגול, אשיח מה שבליבי על זה -
לענ"ד הכפרות שעושים ברחוב הם מצוה הבאה בעבירה, שהרי יש בזה צער בעלי חיים ממש, שמוליכים את התרנגולים כלובים בצפיפות נוראה בחום על משאית הלוך וחזור, נזרקים ע"י ערבים פראים, ונשארים צפופים שעות על גבי שעות בתוך הכלובים בחום היום. אני כל שנה מתלבט בזה כי אנו לא רוצה לבטל מנהג, עד ששנה אחת ראיתי את התרנגול שלי אחר הכפרות מתעלף לגמרי.. ובכל מקרה אינו מקיים את המנהג בשלימות כיון שאינו יודע אם בסוף שהתרנגול שלו לא הוחזר לאחר בטעות (או שלא בטעות..) ואם בכלל שרד ונשחט כדין והוא כשר..
אין לזה שום סתירה מעצם המנהג הקדום הנהוג כל הדורות, שהרי רק עד הדור שלנו יש תעשייה של תרנגולים כאילו הם פירות וירקות, ובעבר היו קונים תרנגול בשוק ומביאים אותו להשוחט. (ואין לזה קשר לטענות אירגוני זכויות בעלי חיים שלדעתם עצם הכפרות אפילו בלול חפשי הוא צעב"ח וכן השחיטה לדעתם.)
מצד שני יש כפרות של העד"ח ששוחטים במקום, ושם לפחות אתה מציל אותם.. וגם המנהג מתקיים בשלימות, ולכן לא צריך בכלל לבטל את המנהג.

ומה שיש שעושים כפרות עם כסף, ברור שאין בזה שום ענין בעצם, והוא רק זכר למנהג כדי שלא תשתכח..

בהקשר לצער בעל חיים הייתי מציע לך לקרוא אמש איזה כתבה מעיתון המודיע שמאן דהוא השווה בין כמויות הבשר והשחיטות שהולך לכבוד מנהג 'יום העצמאות' שמשו מה ע"ז אין צעב"ח ורק על טלטול העופות פתאום מזדעקים, מה קרה?
היוכל מישהו להעלותו?

כיצד זה פותר את הבעיה שהעלה הרב דרש-משה?
על כולם להימנע מצער בעלי חיים.

תורה מפוארת כתב:

עקביה כתב:בכל הנוגע לתרנגולים, אפשר שנה אחת לקיים את דברי השו"ע.

גם הגר"ע יוסף אשר מי כמוהו החזיר עטרה ליושנה לנהוג כב"י לא ויתר על זה כיון שכ"כ הפליגו בזה בקבלה, אתה יותר מחמיר ממנו?

אני משער שידוע לך שבימיו של הרב עובדיה יוסף לא הייתה קורונה.

עקביה כתב:

תורה מפוארת כתב:

עקביה כתב:בכל הנוגע לתרנגולים, אפשר שנה אחת לקיים את דברי השו"ע.

גם הגר"ע יוסף אשר מי כמוהו החזיר עטרה ליושנה לנהוג כב"י לא ויתר על זה כיון שכ"כ הפליגו בזה בקבלה, אתה יותר מחמיר ממנו?

אני משער שידוע לך שבימיו של הרב עובדיה יוסף לא הייתה קורונה.

גם הגר"ע יוסף אחר פטירת הרבנית נהג לעשות כפרות בכסף(מחמת בעיות בשחיטה) ואע"פ שסבר שעדיף בעופות ורק בשנותיו האחרונות חזר לעשות בעופות. כ"כ הרב יעקב ששון הי"ו נכד מרן זצ"ל באתר הלכה יומית וסיים:
"השנה, שישנה בעיה גדולה של מגיפת הקורונה, כמעט ובלתי אפשרי לקיים את מנהג הכפרות בעופות, ולכן יקיימוהו בכסף, וה' הטוב יכפר בעדינו. וכן נוהגים רבים משלומי אמוני ישראל. ואחד המרבה ואחר הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים."
http://halachayomit.co.il/he/Default.aspx?HalachaID=450

וכן נהג הגרשז"א זללה"ה בערוב ימיו ('הליכות שלמה - עשי"ת' ע' מה הע' 25).

עקביה כתב:

תורה מפוארת כתב:

דרש-משה כתב:אם כבר מדברים על נושא הכפרות בתרנגול, אשיח מה שבליבי על זה -
לענ"ד הכפרות שעושים ברחוב הם מצוה הבאה בעבירה, שהרי יש בזה צער בעלי חיים ממש, שמוליכים את התרנגולים כלובים בצפיפות נוראה בחום על משאית הלוך וחזור, נזרקים ע"י ערבים פראים, ונשארים צפופים שעות על גבי שעות בתוך הכלובים בחום היום. אני כל שנה מתלבט בזה כי אנו לא רוצה לבטל מנהג, עד ששנה אחת ראיתי את התרנגול שלי אחר הכפרות מתעלף לגמרי.. ובכל מקרה אינו מקיים את המנהג בשלימות כיון שאינו יודע אם בסוף שהתרנגול שלו לא הוחזר לאחר בטעות (או שלא בטעות..) ואם בכלל שרד ונשחט כדין והוא כשר..
אין לזה שום סתירה מעצם המנהג הקדום הנהוג כל הדורות, שהרי רק עד הדור שלנו יש תעשייה של תרנגולים כאילו הם פירות וירקות, ובעבר היו קונים תרנגול בשוק ומביאים אותו להשוחט. (ואין לזה קשר לטענות אירגוני זכויות בעלי חיים שלדעתם עצם הכפרות אפילו בלול חפשי הוא צעב"ח וכן השחיטה לדעתם.)
מצד שני יש כפרות של העד"ח ששוחטים במקום, ושם לפחות אתה מציל אותם.. וגם המנהג מתקיים בשלימות, ולכן לא צריך בכלל לבטל את המנהג.

ומה שיש שעושים כפרות עם כסף, ברור שאין בזה שום ענין בעצם, והוא רק זכר למנהג כדי שלא תשתכח..

בהקשר לצער בעל חיים הייתי מציע לך לקרוא אמש איזה כתבה מעיתון המודיע שמאן דהוא השווה בין כמויות הבשר והשחיטות שהולך לכבוד מנהג 'יום העצמאות' שמשו מה ע"ז אין צעב"ח ורק על טלטול העופות פתאום מזדעקים, מה קרה?
היוכל מישהו להעלותו?

כיצד זה פותר את הבעיה שהעלה הרב דרש-משה?
על כולם להימנע מצער בעלי חיים.

הוא עונה, שכך נוהגים להוביל תמיד את העופות למשחטה.
ואם אין אנו רואים זאת בשכונותינו, אין זה אומר שזה לא קורה.

תוכל ללכת למשחטה ולראות את הכלובים הללו נפרקים מן המשאיות עם מלגזה, וערבים מוציאים אותם מהכלובים לידי השוחטים. ואותה צפיפות שישנה בכפרות ישנה בכל המשחטות.
אם הנך ממשיך לאכול עופות, תוכל לעשות כפרות ג"כ [ואולי אם תרצה, לפנ"כ תתן לעופות קצת לשתות...].

...
אם יש השגחה מסודרת, למה לחשוד שהם ממחזרים את העופות?
וכמעט כל השחיטות יוצאות כשרות.
ולענין אם הוא יצא כשר, כתבו הפוסקים שא"צ שיצא כשר, כי העיקר הוא עצם השחיטה.

יש הבדל בין לצורך אוכל, שאף שאין המצב מתוקן בכלל מבחינת צעב"ח, לצערינו מצידנו אין לנו דרך לתקן את המצב, ואין לנו דרך אחרת לאכול עופות, וא"כ נמצא שאפשר להתיר מצד צורך האדם. אבל לגבי כפרות אפשר לעשות שחיטה במקום (כמו שעושים בעד"ח) שחוסך הרבה צעב"ח, וגם לא בטוח שצורך קיום מנהג שלא נוסד באופן שגורם לצעב"ח מיותר מהוה היתר לצעב"ח מיותר.

(לגבי החשש שלא יישחט העוף שלך כדין, עיקר החשש שלי שהוא בכלל לא ישרוד בחיים עד שיגיע זמן השחיטה של אלפי עופות בתוך יום יומיים ספורים, וגם אם יישחט שמא ייזרק לאשפה, ובודאי המנהג מעיקרו לא היה לשחוט תרנגול סתם ולזורקו לאשפה, אלא רק בתוך מסגרת היתר שחיטה לצורך אכילה).

ישראל אליהו כתב:הוא עונה, שכך נוהגים להוביל תמיד את העופות למשחטה.
ואם אין אנו רואים זאת בשכונותינו, אין זה אומר שזה לא קורה.

העובדה שזה קורה היא רעה מאד, ומצווה למזער רוע זה ככל הניתן.

מעשה ידענא, שבשנה אחת בה החמירו שלטונות עיר מסוימת במנהג ה'כפרות' שלא לאפשר שחיטתם ברחובות קרי' (בטענה מזויפת דצעב"ח), אמר ה'מארגן' שיובילם למשחטה כדת של תורה, ולבוקר הקול נשמע ונודע כי לבני־דודינו הישמעאלים נתנום...

מאז למדתי להחזיק, בל"נ, ביתר תוקף ועוז במה שראיתי נהוג בבית אבא, למסרם לשחיטה על־אתר בלא שהות.

הנוסח המקובל בכפרות על כסף הוא "זה הכסף ילך לצדקה".

אמנם בהמצו"ב - חוברת שפירסם הרבי מליובאוויטש בארה"ב בשנות השי"ן - בא נוסח חדש: "אלו המעות תלכנה לצדקה".

זה בדווקא? יש נפק"מ?

הגרש"ז בסוף חייו עשה כפרות על דגים
ויקי: