פורום אוצר החכמה

נהגו העולם לכנות את היום מן עשי"ת שאומרים בו הפזמון 'אזכרה אלקים ואהמיה' מאת רבינו אמיתי ב"ר שפטיה בשם י"ג מידות".

וכן הוא בספר המנהגים (טירנא; עשי"ת):

כשמסיימין הסליחות ביום ח' תשרי או ז', אומרין גם אזון תחן ופזמון י"ג מידות

. [ושם ביוה"כ איתא: וי"א י"ג מידות שהוא פזמון יי' יי' אל רחום וחנון].

ולכאורה יש לתמוה, שהרי בכל יום מימי הסליחות אומרים כמה וכמה פעמים י"ג מידות בין סליחה לסליחה, ומה היחוס באמירת פזמון זה דייקא.

ברם נראה כי תמיהה זו נובעת מן הנהוג בהרבה מקומות שלא לחזור בין קטע לקטע על הפזמון שהוא בעצם י"ג מידות,
אולם יחודו של פזמון זה הוא דווקא בכך שהי"ג מידות הינם הפזמון החוזר ונשנה בו.

כך נראה בעליל בדברי חד מקמאי בספר על הכל (מא' מבעלי התוס'; סי' כד):

גם אומר רבנו דאין להאריך בי"ה [ביום הכיפורים) בתפלת יוצר דילמא מטי זמן המנחה ויצטרך להתפלל מנחה קודם מוסף, והר"י היה נוהג להתפלל בתפלת יוצר סליחה המזכרת אזכרה אלהים ואהמיה דיש בה כמה פעמים י"ג מדות, ואח"כ היה מתפלל סליחות להשלים י"ג מדות כדי לקצר ולהתפלל תפלת מוסף קודם תפלת מנחה, וגם היה נוהג רבינו חיים כהן כשהיה מתפלל ומארי' בתפלת יוצר היה מתפלל מנחה קודם מוסף.

והנה מצינו בקדמונים לגבי ערב ראש השנה ולגבי יוה"כ שיש בהם מנהג לומר י"ג מידות י"ג פעמים, [ראה בהגהות מיימוניות סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות אות א ולבלבוש סי' תקפא סעיף ב לגבי ער"ה. ובספר המחכים לר' נתן ב"ר יהודה על יוה"כ: ואומר י"ג סליחות כדי לומר כל מדה ומדה י"ג פעמים. ובטור סי' תרכ: לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה"פ ויעבור ובמוסף ז' ובמנחה ו' ובנעילה ג' ואבי העזרי כתב קבלתי שבתפלת יוצר צ"ל י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות. וכן במרדכי יומא פ"ק רמז תשכח ובהגהות מיימוניות הל' שביתת עשור: וראבי"ה קבל שבתפלת יוצר יש לומר י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות].

ומעניין הדבר, שביום י"ג מידות, אם אין מדלגים מאומה מסדר הסליחות, וגם שונים הפזמון בין החרוזות, וגם אין מדלגים י"ג מידות מסדר התחנון אחר שמו"ע, נמצא יחד י"ג פעמים י"ג מידות!.

יש"כ, נפלא מאד.
כפי הנראה ספרת י"ג פעמים כי הוספת את הפזמון בין החרוזות גם אחרי הבית הראשון. לא כך?

עושה חדשות כתב:יש"כ, נפלא מאד.
כפי הנראה ספרת י"ג פעמים כי הוספת את הפזמון בין החרוזות גם אחרי הבית הראשון. לא כך?

דווקא לא, אולי טעיתי.

אנצל את המקום לשאלה נוספת בנושא!

אם הימים הללו, ימי רחמים הם!
מה משנה, אם יגידו את הפיוט הזה ביום שלו?!

יש מנהג, שאם הפיוט הזה יוצא ביום רגיל.
מחליפים את הפיוטים, על מנת שהוא יאמר ביום של קריאת התורה...

מוטוש כתב:אנצל את המקום לשאלה נוספת בנושא!

אם הימים הללו, ימי רחמים הם!
מה משנה, אם יגידו את הפיוט הזה ביום שלו?!

יש מנהג, שאם הפיוט הזה יוצא ביום רגיל.
מחליפים את הפיוטים, על מנת שהוא יאמר ביום של קריאת התורה...

העניין, דימי בו"ה הם ימי רחמים במיוחד משום שבהם עלה וירד משה מן ההר (תוס' ב"ק פב. ד"ה כדי).

אפילו בעשרת ימי תשובה?!

אכן. כמוכח ממ"ש 'והוא רחום' דוקא בב' וה', ולא בכל יום ויום.

מוטוש כתב:אפילו בעשרת ימי תשובה?!

מסתבר שכן, אין סיבה לחלק, ותוספת הרחמים של עשי"ת רק מוסיפה על עיצומם של ימי בו"ה.

ואגב, ע"פ מש"כ לעיל נראה שיש שייכות בימים אלו לי"ג מידות דווקא, שהרי י"ג מידות היו כחלק מסדר העלייה של משה להר לריצוי על חטא העגל.