פורום אוצר החכמה

לא ידוע מי הוא מחברו של הפיוט ויאתיו כל לעבדך.

אמנם בספר מנהג טוב כתב, שמחברו הוא רבי שלמה. עד לאחרונה לא היתה ידועה מי הוא זה ר' שלמה שחיבר את הפיוט. אכן בתוכן הענינים כתב שהמחבר הוא רבי' שלמה, ומוסיף נקודה אחר המילה "רבי' , באופן שנקראת כמו נוטריקון והמילה האמיתית הוא "רבינו שלמה", והכוונה הוא על רש"י, כמו שמכנה אותו בספרו בשם רבינו שלמה סתם.

לאחרונה נתגלה בהמבורג כתב היד של הספר, ושם כתב גם בפנים של הספר, שמחבר של ויאתיו הוא רבי' שלמה, כמו שכתב במפתח (רק המדפיס חשב שהמילה הוא רבי שלמה, בלי הקו אחרי המילה רבי, ורק במפתח הוא לא שם לב לזה ונשאר רבי' שלמה). אם כן ברור הוא שלא נפלה טעות בתוכן הענינים אלא כתב בכוונה תחילה המילה רבי' שהכוונה הוא על רבינו שלמה יצחקי.

אם כן נתגלה לנו שהמחבר של ויאתיו הוא לא אחר מרש"י הק'.

-

לא כל 'שלמה' הוא רש"י, הרבה פיוטים החתומים 'שלמה' הם דווקא לר' שלמה הבבלי, בן איטליה.
זאת ועוד, לשונו הקמאית של הפיוט וחוסר החריזה מטה את הדעת שהוא נכתב עוד לפני תקופת הפייטנות הקלאסית, היינו עוד לפני יניי והקלירי. וכן כתבו כמה מחוקרי הפיוט ואחרים, עי' למשל: א' מינץ-מנור, עיונים בלשונו הציורית וכו', עמ' 44; א' מירסקי, הפיוט, עמ' 84; מ' בר אילן, חקרי תפילת ראש השנה, עמ' 10.

המקור הראשון הוא ממחזור ויטרי.

כאן לא מדובר מ'שלמה' סתם, אלא מ'רבינו שלמה', ובד"כ הכוונה הוא על רש"י.

1. במחזור ויטרי הוא מההוספות המאוחרות שבכת"י לונדון (ומשום כך הוא נדפס בגופן דק),
ובכלל לא בטוח שהוא קדום לספר 'מנהג טוב' (שנכתב בשנת ה'נא, לזכרוני),
ועכ"פ הוא לא מהחלק של מחזור ויטרי שתלמיד רש"י כתב.
2. במחזור ויטרי לא יוחס הפיוט ל"לרבינו שלמה", ולא נכתב עליו שום ייחוס.
3. כל פיוטי רש"י הידועים לנו הם מחורזים וגם סגנונם אינו מתקרב ל'ויאתיו'.
4. הפלפול המחלק בין 'רבי' ל'רבינו' הוא גרוע מפלפול של הבל.

1. עצם מציאות הפיוט ויאתיו נזכר במחזור ויטרי המקורי בסדר התפלה (ולא עשוי להזכיר שם המחבר)

2. המציאות שלא נמצא שום מקור קודם סידור רש"י מספיק להראות שזה לא קדום ביותר כמו שיש שרצו לומר.

3. חוסר החריזה הוא כנראה בגלל הרצון שיהיה עד כמה שאפשר קרוב ללשונות פסוקי התנ"ך שעליהם נתייסד הפיוט, היות שרש"י לשיטתו ראה בזה תוספת מצוה להוסיף בתוך סדר מלכיות דראש השנה עוד פסוקים הקשורים להמלכה.

4. בספר מנהג טוב, יש עוד כמה פעמים סתם "רבינו שלמה", ושם ברור שזה רש"י.

גם אם זה היה הפעם היחיד, זה כמו שתלמיד סאטמאר יכתוב היום סתם "רבינו יואל" ותאמר שלא התכוון להרבי מסאטמר.

1. היא הנותנת. אם רש"י ייסד את הפיוט הא כיצד תלמידו הגדול, בעל מחזור ויטרי לא ציין זאת?
ובכלל איזה הגיון זה לטעון, שכל פיוט שלא נודע מחברו אם הוא מובא במחזור ויטרי הרי שרש"י חיברו. בטענה זו נייחס לרש"י עוד הרבה פיוטים.

2. הכל תלוי במזל וכו'. ויש גם כמה פיוטים של הקלירי ששרדו רק במחזורים צרפתיים מאוחרים יחסית, האם בגלל זה נפקיע את בעלות הקלירי מהם?

3. לרקוח שברי פסוקים זה לא כשיטת רש"י לומר פסוקי המלכה שלמים. ואולי מה שכתבת זו סברא נחמדה, אבל לפייטנים היו כללים נוקשים ואחד מהם הוא החריזה וענייני תבנית נוספים החסרים לחלוטין בפיוט המדובר.

4. גם אם אכן ספר מנהג טוב התכוון ב'רבינו שלמה' לרש"י, צריך לזכור שהוא פעל מעל ל-200 שנה אחרי רש"י, ורחוק ממקומו (בעל ספר מנהג טוב היה באיטליה), ואיני יודע עד כמה המסורת שלו מוסמכת.

1. מחזור ויטרי לא עשוי לציין שם מחברי הפיוטים.

2. בגניזה הקהירית וכדו' נמצאו הרבה סידורים ומחזורים מתקופת הגאונים ותחילת הראשונים, ולא נמצא באף אחד מהם פיוט "ויאתיו" שאינה תוספת פיוט בעלמא רק חלק מקטע מרכזי בסדר הקדושתא.

3. כאמור יש כאן יוצא מן הכלל לייסד פיוט על יסוד לשונות המקרא עד כמה שאפשר. והמעיין רואה שזה לא סתם מרקחת של שברי פסוקים, ואכמ"ל.

4. המחבר הוא מאחד הראשונים מאיטאליע מתלמידי תלמידיו של רש"י, וכמו בעל שבולי הלקט שהיה חי באותה תקופה ובאותה מקום - שעליו סומך הבית יוסף בהרבה פסקים בשם רש"י שלא נזכרו במקור אחר ורק הוא שמר עליהם ברשימותיו כדרך חכמי איטאליע שומרי המסורת שרשמו מה שלמדו בישיבות אשכנז.