פורום אוצר החכמה

נתבקשתי לשאול:

מה הכוונה במילים בתפילה בר"ה ויוכ"פ "זכר ליציאת מצרים"?
בחגים זה מובן
בשבת עסק בזה הרמב"ן בדברים, פרשת ואחנן
מה לגבי ר"ה ויוכ"פ?

האריכו בזה בפורום. ידיעה אחת שרושמה לי בזה (כנראה מקורה מהפורום)
בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים. ובמהרש"א ר"ה י"א דזהו מכח שופר של חירות.

יום כיפור - בו סלח ה' לאבותינו בצאתם ממצרים.

עזריאל ברגר כתב:יום כיפור - בו סלח ה' לאבותינו בצאתם ממצרים.

ולפי"ז יש להוסיף דברי הר"ן שכבר מר"ה התחילה המחילה.

(אינני יודע איך לחפש, אבל הכל הופיע כבר בפורום).

מעניין לעניין באותו עניין,

בשבת רגילה מתחילים לקדש אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו, בעוד שבחגי ישראל אומרים הפוך אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו וכו' ורק אז וקידשנו במצוותיו ...

מה הפשט בזה ? בחגים, האהבה לעמו ית' קודמת לעובדה שקידשנו במצוותיו ?

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לשאול:

מה הכוונה במילים בתפילה בר"ה ויוכ"פ "זכר ליציאת מצרים"?
בחגים זה מובן
בשבת עסק בזה הרמב"ן בדברים, פרשת ואחנן
מה לגבי ר"ה ויוכ"פ?

שמעתי לבאר ממו''ח שליט''א עפ''י מה שכתב הספורנו שהקב''ה היה צריך להוציא את עמ''י משעבוד מצרים כדי שיוכלו להמליך אותו עליהם, מפני שעבד המשועבד לאדונו אין דעתו פנויה להמליך עליו את האלוקים. וזה בכלל מה שאמרו "עבדיי הם ולא עבדים לעבדים". א''כ הימים הנוראים שהם ימי המלכת ה' הם זכר ליציאת מצרים.

והוספתי שעפ''י זה יוטעם לישנא דקרא "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים", כלומר הוצאתי אתכם ממצרים כדי שתוכלו לקבל אותי עליכם לאלוקים (וכידוע שבבריסק אמרו ש"להיות לכם לאלוקים" זה חלק ממצות הזכירה של יציאת מצרים).

תודה רבה לרבנים שליט"א!