פורום אוצר החכמה

האם מידי שמיע לכו בהא?

מספרים שהשפת אמת לא רצה לקיים את מנהג הכפרות, ולא התרצה בכך שהחידושי הרי"ם נהג את המנהג הזה, כי "הער איז גיווען א פרומער"... עד שרבי בן ציון אוסטרוובער (מגדולי החסידים עוד מתקופת קוצק) העיד בפניו שהרבי מקוצק קיים את המנהג הזה. שאל האם קיים זאת גם בתקופת "טומשוב" (תחילת הנהגתו, אז היתה הנהגתו החריפה בשיאה), וכשהתברר שאכן כן אמר לו "נו, ברענג שוין דער האן" (תביא כבר את התרנגול)...

איני יודע האם יש בכך להוכיח גם על מנהג החסידים עצמם.

מקור: יומני טולנא
אגב לא ידוע לי שרב"צ היה מגדולי החסידים עוד בקוצק. מסתבר שהיה מצעירי הצאן בקוצק

כדי לדעת אם עשו כפרות או לא, לא צריך גדלות בשנים וגם לא בחכמה...

לא זכרתי את המקור, ואינו לפני.

אמנם כמדומני שהסיפור הולך שרבי בן ציון הביא לו את התרנגול מכיון שמסורת היתה בידו להביא את התרנגול לרבי. זה אומר שהביא את התרנגול גם לרבעס' הקודמים. ובהתחשב בכך שהסיפור התרחש מן הסתם עשר שנים לאחר פטירת הרבי מקוצק (החהרי"ם הנהיג שבע שנים, והרבי ר' העניך מאלכסנדר שנתיים) הרי זה מראה שרב"צ הנ"ל היה חסיד חשוב (בבחינת "קנקן חדש מלא ישן") כבר בקוצק. וכמדומני שראיתי כן גם בספר "ימי מגורי", אך גם הוא אינו תח"י לבדיקה.

וכמובן, כדברי דרומי, השאלה האם רב"צ היה חסיד חשוב כבר בקוצק אכן אינה כל כך חשובה לעצם הסיפור.

בשנה שעברה ב'שבת שובה' הסביר את המעשה הנ"ל הגר"ש אלתר שליט"א בטוב טעם.
הוא הקדים שאת הסיפור הזה לא הדפיסו, 'בצדק' כי חששו להבנתו.
עכ"פ ביאר זאת, שהכוונה היתה שאין לעשות 'פעולות' כדי לרצות את עצמך.
היינו, שבחודש תשרי יש כרטיסייה של מצוות, שיש לנקב בבחינת 'עשיתי ודיו'.
בשעתו, הדברים היו בבחינת הילוך על חבל דק של דרך קאצק...

שאלו על השווער (החותן)

אצל האיידעם, (החתן) בסאכאטשאב ובנו ונכדו אחריו זצ"ל , מידי שמיע להו לרבנן ?

אשמח לקבל מידע אם ידוע לכם על קהילה אחת אשכנית שלא עשתה מנהג כפרות?