פורום אוצר החכמה

בס"ד

תלמידי חכמים שבשער, חודש טוב ומבורך.

כאמור, היום הינו א' דראש חודש אלול הבעל"ט - חודש הרחמים והסליחות.

לאחר תפילת מוסף, שוב נזכרתי בתמיהה שבקרבי זה שנים רבות, ואדהכי שהתפללתי תפילת המוסף נזכרתי עתה שוב בכך.

אלא שעתה עלה בדעתי להעלות את הנושא כאן לתלמידי הפורום החכמים והמלאים כל טוב[b]

וסליחה על ההקדמה הארוכה, הנה תמיהתי...

[b]הנה בכל ראש חודש - נדפסים בסידורים צירופי שם הוי"ה ב"ה וב"ש שיש לכוון בעת אמירת הברכה של מוסף.
והשאלה הינה: כיצד ומתי מכוונים את הצירוף של חודש תשרי???
משום מה הדבר לא נדפס במחזורים, וא"כ נשאלת השאלה, מדוע, והאם יש לכוון זאת בברכת מוסף דראש השנה.

[/b][/b]

מן הסתם בברכת מלכויות במוסף בר"ה

לגבי השאלה מדוע נדפס צירוף לתשרי בתפילת מוסף לר"ח אם אינו ענין לשם, נראה לי ליישב שהוא שם בשביל ר"ח אדר שני בו מכוונים כל הצירופים ביחד.

דברי תורה להגה"ק ממונקאטש מהדורא חמישאה

הצדיק המדובר הינו הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב זיע"א שהמנח"א שבת אצלו פעם על ש"ק

ישבב הסופר כתב:לגבי השאלה מדוע נדפס צירוף לתשרי בתפילת מוסף לר"ח אם אינו ענין לשם, נראה לי ליישב שהוא שם בשביל ר"ח אדר שני בו מכוונים כל הצירופים ביחד.

בבני יששכר [שהוא מקור הענין] הביא בתחילת כל חודש את צירופו, גם בחודש תשרי, ולא הזכיר שלא נוגע למעשה, ואין שום סיבה לומר שאין לומר זאת בברכה הרגילה במוסף ר"ה שדומה לברכת המוסף של ר"ח.
ואגב, מעניין באמת מי הכניס את הבני יששכר גם לסידורים נוסח אשכנז, הרי יש הרבה הוספות מהחסידות שאפשר להכניס לסידורים, ומה פתאום לר"ח הכניסו את הצירופים של הבני יששכר, בפרט שזה על דרך הקבלה??
[ונראה לי ש"אשכול" - ר' יעקב וינפלד ז"ל, שהוא חסיד מובהק, הוא כמעט היחיד מסידורי אשכנז שהכניס דברים אלו, או מו"ל שהעתיקו ממנו.]
(כתבתי הכל לפני שראיתי תגובת שבטי ישראל)

עשוי לנחת, על מה שכתבת לכוון במוסף דראש השנה לא חלקתי, רק שבכל זאת אין עדיין סיבה להדפיס את הצירוף של תשרי במוסף לראש חודש, אא"כ משום ר"ח אדר ב', כאשר כתבתי לעיל, ועל זה תסוב מילתי.

[ונראה לי ש"אשכול" - ר' יעקב וינפלד ז"ל, שהוא חסיד מובהק, הוא כמעט היחיד מסידורי אשכנז שהכניס דברים אלו, או מו"ל שהעתיקו ממנו.]
(כתבתי הכל לפני שראיתי תגובת שבטי ישראל)[/quote]
ע"כ יש להאיר שכיום ישנו בכל הסידורים

ישבב הסופר כתב:לגבי השאלה מדוע נדפס צירוף לתשרי בתפילת מוסף לר"ח אם אינו ענין לשם, נראה לי ליישב שהוא שם בשביל ר"ח אדר שני בו מכוונים כל הצירופים ביחד.

אכן, כמדומני שהזדמנות יחידה שמכוונים של תשרי - הוא באדר שני.

עשוי לנחת כתב:ואגב, מעניין באמת מי הכניס את הבני יששכר גם לסידורים נוסח אשכנז, הרי יש הרבה הוספות מהחסידות שאפשר להכניס לסידורים, ומה פתאום לר"ח הכניסו את הצירופים של הבני יששכר, בפרט שזה על דרך הקבלה??
[ונראה לי ש"אשכול" - ר' יעקב וינפלד ז"ל, שהוא חסיד מובהק, הוא כמעט היחיד מסידורי אשכנז שהכניס דברים אלו, או מו"ל שהעתיקו ממנו.]

ומה עם "לשם יחוד", שמופיע בכל הסידורים שבנוסח אשכנז, מלבד סידור ווילנא?

צונאמי כתב:

עשוי לנחת כתב:ואגב, מעניין באמת מי הכניס את הבני יששכר גם לסידורים נוסח אשכנז, הרי יש הרבה הוספות מהחסידות שאפשר להכניס לסידורים, ומה פתאום לר"ח הכניסו את הצירופים של הבני יששכר, בפרט שזה על דרך הקבלה??
[ונראה לי ש"אשכול" - ר' יעקב וינפלד ז"ל, שהוא חסיד מובהק, הוא כמעט היחיד מסידורי אשכנז שהכניס דברים אלו, או מו"ל שהעתיקו ממנו.]

ומה עם "לשם יחוד", שמופיע בכל הסידורים שבנוסח אשכנז, מלבד סידור ווילנא?

גם באזור אליהו אינו ויש עוד סידורים שאין בהם

עשוי לנחת כתב:

ישבב הסופר כתב:לגבי השאלה מדוע נדפס צירוף לתשרי בתפילת מוסף לר"ח אם אינו ענין לשם, נראה לי ליישב שהוא שם בשביל ר"ח אדר שני בו מכוונים כל הצירופים ביחד.

בבני יששכר [שהוא מקור הענין] הביא בתחילת כל חודש את צירופו, גם בחודש תשרי, ולא הזכיר שלא נוגע למעשה, ואין שום סיבה לומר שאין לומר זאת בברכה הרגילה במוסף ר"ה שדומה לברכת המוסף של ר"ח.
ואגב, מעניין באמת מי הכניס את הבני יששכר גם לסידורים נוסח אשכנז, הרי יש הרבה הוספות מהחסידות שאפשר להכניס לסידורים, ומה פתאום לר"ח הכניסו את הצירופים של הבני יששכר, בפרט שזה על דרך הקבלה??
[ונראה לי ש"אשכול" - ר' יעקב וינפלד ז"ל, שהוא חסיד מובהק, הוא כמעט היחיד מסידורי אשכנז שהכניס דברים אלו, או מו"ל שהעתיקו ממנו.]
(כתבתי הכל לפני שראיתי תגובת שבטי ישראל)

מקור הדברים בכלל הוא בפע"ח שער ר"ח פ"ג

עשוי לנחת כתב:ואגב, מעניין באמת מי הכניס את הבני יששכר גם לסידורים נוסח אשכנז, הרי יש הרבה הוספות מהחסידות שאפשר להכניס לסידורים, ומה פתאום לר"ח הכניסו את הצירופים של הבני יששכר, בפרט שזה על דרך הקבלה??
[ונראה לי ש"אשכול" - ר' יעקב וינפלד ז"ל, שהוא חסיד מובהק, הוא כמעט היחיד מסידורי אשכנז שהכניס דברים אלו, או מו"ל שהעתיקו ממנו.]

כמו שהכניס לשם יחוד כמה וכמה פעמים בסידורו.
לקרוא לנוסח 'אשכנז' של אשכול - נוסח אשכנז, זה כמעט כמו לקרוא לנוסח 'ספרד' של אשכול נוסח ספרד...

למעשה יש הרבה להאריך בכל המקום של ראש חודש תשרי, על רקע ראש השנה.
דבר מעניין הוא, שכאילו נשכח שראש השנה הוא גם ראש חודש תשרי, ובאמת, הריטב"א מפרש שזה הכוונה תקעו בחודש שופר, שהגמ' דורשת איזה חג שהחודש מתכסה בו, ויש כמה פירושים בראשונים בעניין, והריטב"א מפרש, כך נראה מדבריו, שבאופן מעשי האנשים לא זוכרים כלל שזה ראש חודש.

השאלה האם זה רק משהו טבעי, שכיון שזה ר"ה נשכח שזה ר"ח, או שיש כאן עניין להשכיח.

ויש הרבה להאריך זה, ויש מקומות רבים שיש עניין להצניע שזה ר"ח תשרי, ר' פירושי הראשונים על דברי הגמ' הנ"ל, וסוגית הגמ' עירובין מ', האם מזכירים של ר"ח במוסף.

וא"כ אולי יש לומר שגם לגבי הצירוף של החודש תשרי לא נוהגים בזה.