פורום אוצר החכמה

שאלה ידועה היא מדוע לא חל קודם יו"כ כדי לכפר על חטאינו ואח"כ ר"ה יום הדין, שבו ידונו אותנו אחרי ששבנו בתשובה וכיפרנו על חטאינו?

מדוע חל יום הדין לפני יו"כ?

אני מחפש תשובה עפ"י הפשט שתתרץ קושיה זו ותניח את דעתי.

תודה למסייעים.

כו"ט!

יאיר כתב:שאלה ידועה היא מדוע לא חל קודם יו"כ כדי לכפר על חטאינו ואח"כ ר"ה יום הדין, שבו ידונו אותנו אחרי ששבנו בתשובה וכיפרנו על חטאינו?

מדוע חל יום הדין לפני יו"כ?

אני מחפש תשובה עפ"י הפשט שתתרץ קושיה זו ותניח את דעתי.

תודה למסייעים.

כו"ט!

כך היה סדר בריאת העולם.
מתחילה עלה במחשבה לבראו במידת הדין [וזה בר"ה כד' התוס ' בר"ה!] וראה שאין העולם מתקיים וכו'

יפה אך זה עדיין לא עונה על השאלה.

מה ההגיון לידון ואח"כ להתנקות מהחטאים?

אם דנים אותי על עבירות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ורק אחרי שדנו אני מבקש סליחה לפני יו"כ (למרות שהקיצוש"ע כמדומני, כותב לבקש פעמיים) מה הועלתי בכך ואיך זה מסתדר?...

עיין בחוברת "תשובה" של רבי יונתן אבר (משום מה אין באוצר).

אפרקסתא דעניא כתב:עיין בחוברת "תשובה" של רבי יונתן אבר (משום מה אין באוצר).

תוכל לכתוב בקצרה מה שידוע לך?

יאיר כתב:שאלה ידועה היא מדוע לא חל קודם יו"כ כדי לכפר על חטאינו ואח"כ ר"ה יום הדין, שבו ידונו אותנו אחרי ששבנו בתשובה וכיפרנו על חטאינו?
מדוע חל יום הדין לפני יו"כ?

עיין בזה דברים נפלאים להנתיבות שלום זי"ע במאמר על ראש השנה הנמצא בח"ב עמוד קלו
[מסתמא יש לך את זה, ואם לאו כלך לך אצל ביהמ"ד הסמוך... פשוט, אין לי כעת יכולת להעתיק לך]

עשוי לנחת כתב:

יאיר כתב:שאלה ידועה היא מדוע לא חל קודם יו"כ כדי לכפר על חטאינו ואח"כ ר"ה יום הדין, שבו ידונו אותנו אחרי ששבנו בתשובה וכיפרנו על חטאינו?
מדוע חל יום הדין לפני יו"כ?

עיין בזה דברים נפלאים להנתיבות שלום זי"ע במאמר על ראש השנה הנמצא בח"ב עמוד קלו
[מסתמא יש לך את זה, ואם לאו כלך לך אצל ביהמ"ד הסמוך... פשוט, אין לי כעת יכולת להעתיק לך]

לא זה ולא זה...
אודה למי שיכתוב כאן עיקרי הדברים [או יותר מכך]...

ראה באור נפלא של מרן הגאון הצדיק הרב קוק זצ"ל בדרוש יח בספרו "מדבר שור". הדרוש מופיע גם בספר "מאורות הראי"ה ירח האיתנים" עמ' קיג-קטז.

שפופרת של ביצה כתב:ראה באור נפלא של מרן הגאון הצדיק הרב קוק זצ"ל בדרוש יח בספרו "מדבר שור". הדרוש מופיע גם בספר "מאורות הראי"ה ירח האיתנים" עמ' קיג-קטז.

כוונתך לכך שבר"ה נפתח הלב לקבל דברים גשמיים ורק אח"כ ביו"כ מבקשים דברים רוחניים?
כי אם כן עדיין לא מיישב את שאלתי עפ"י הפשט.

כך שמעתי משמו אך שם מובא בענין אחר:
http://www.otzar.org/aspcrops/150711178-11703277387.asp

בלי הכנה של אימת הדין, מי יודע איך היתה נראית התשובה שלנו, ואיך היינו מגיעים ליום כיפור.
אחרי שיש יום הדין, וזוחלים ורועדים, מגיעים לתשובה, ואז ראוי שיום הכפורים יכפר.

יפה.
[אך לא היה יותר טוב להקדים את יו"כ ולהסמיך את ר"ה מיד אחריו?
אך נראה דבאמת אחרי ר"ה עדיין נשאר רושם הפועל בעשי"ת ולכן יו"כ אחרי אותם ימים].

ונמצא לפי"ז דלמפרע גם אם דנו אדם לרעה, כיון שעשה תשובה עד [לאחר] יו"כ, מיד מוחלין לו...

עיי' ר"ן ר"ה ג. מדה"ר "שרצה ה' לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון לישראל בזמן שהוקבע לכפרה וסליחה, שלפי שנתרצה הקב"ה לישראל ביוה"כ הוקבע יום סליחה לדורות, לפיכך גזר ה' שיהיה האדם נדון בר"ה, שצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לחיים לאלתר, ובינוניים הרי גזר דין שלהם אינן נדונים עד יום הכפורים שהוא יום סליחה וכפרה, והרי נתנה להם התורה זמן כדי שבו יפשפשו מעשיהם וישובו אל ה'".

לדבריו יוצא שהבינונים שלהם באמת תשובה היה עוזר הדין שלהם נקבעה אכן ביום כיפור. ומיושב קושייתך.

ייש"כ!
[עדיין ק"ק. צדיקים שאינם גמורים ונחתמים לאלתר לחיים, לא היה טוב יותר שיכפרו על מעט עוונות שבידם לפני יום הדין וינצלו מיסורין?].

יאיר כתב:

עשוי לנחת כתב:

יאיר כתב:שאלה ידועה היא מדוע לא חל קודם יו"כ כדי לכפר על חטאינו ואח"כ ר"ה יום הדין, שבו ידונו אותנו אחרי ששבנו בתשובה וכיפרנו על חטאינו?
מדוע חל יום הדין לפני יו"כ?

עיין בזה דברים נפלאים להנתיבות שלום זי"ע במאמר על ראש השנה הנמצא בח"ב עמוד קלו
[מסתמא יש לך את זה, ואם לאו כלך לך אצל ביהמ"ד הסמוך... פשוט, אין לי כעת יכולת להעתיק לך]

לא זה ולא זה...
אודה למי שיכתוב כאן עיקרי הדברים [או יותר מכך]...

מקוה שזה מספיק ברור

תודה ויישר כח!

יאיר כתב:שאלה ידועה היא מדוע לא חל קודם יו"כ כדי לכפר על חטאינו ואח"כ ר"ה יום הדין, שבו ידונו אותנו אחרי ששבנו בתשובה וכיפרנו על חטאינו?

מדוע חל יום הדין לפני יו"כ?

אני מחפש תשובה עפ"י הפשט שתתרץ קושיה זו ותניח את דעתי.

יאיר,

על פי הפשט אינני מבין כלל את קושיתך, וכי מה רצית שכל החוטא יבוא יוהכ"פ ויכפר לו בתשובה קלה ולית דין ולית דיין, א"כ בעצם קושיתך למה לנו ר"ה יום הדין כלל שיכופרו כל עוונותינו ביוהכ"פ וחסל.
הגע עצמך, לרבי שעיצומו של יום מכפר הרי אם ר"ה לאחר יום הכפרה, לא היה אדם מעולם נענש על כלום.

אתה כנראה סברת בטעות, שלרבנן דפליגי ארבי אין יוהכ"פ מכפר אלא ע"י תשובה גדולה עם כל דרכי התשובה לרבינו יונה וכו' וכו', והיה נראה לך שמי שעושה כזאת תשובה 'מגיע' לו שיכופר לו עוד קודם יום הדין כדי שינצל בדינו.
אבל באמת לא עמדת על גודלו של יוהכ"פ דגם לרבנן עיצומו של יום מכפר אלא דבעינן תנאי לזה שיעשה תשובה, ומהני לזה אפילו תשובה קלה כמ"ש הגרי"ס, ועכ"פ כמעט כולנו מתכפרים ב"ה ביוהכ"פ מכל עוונותינו, ואילו היה ר"ה לאחר יוהכ"פ היו חיינו כחיי אדם הראשון בגן עדן קודם החטא.
בקיצור, תברר קצת על הרחמים האדירים שנשפכים עלינו ביוהכ"פ, ותגיל באלקיך ותשמח בכפרתך, ותתורץ גם קושייתך.

יאיר כתב:[עדיין ק"ק. צדיקים שאינם גמורים ונחתמים לאלתר לחיים, לא היה טוב יותר שיכפרו על מעט עוונות שבידם לפני יום הדין וינצלו מיסורין?].

פשוט וברור, שאין גזר דין יסורי הצדיקים על מעט עוונותיהם אלא ביוהכ"פ, וכי חמירי מבינונים, וממילא יכולים עוד להתכפר עד יוהכ"פ.

אברהם. ולית לך ד' חילוקי כפרה? כריתות ומיתת ב"ד, תשובה ויוה"כ תולין וכו'.
ואולי ס"ל כחידוש של החיד"א דתשובה מאהבה שאני.

רוב רובם של חטאי בנ"א הם עשין ולאוין, אם תכפר לו על כל זה קודם ר"ה לא תמצא רשע מת ברשעו.0 וכמוש"כ

יישר כח ר' אברהם!
אלא שעדיין לא ברור לי(/לא הבנתי), אם אדם נידון בר"ה וביו"כ מתכפר לו (לרבי ללא תשובה ולרבנן בתשובה קלה), מדוע ועל מה מקבל יסורין במשך השנה אם עבירותיו התכפרו כבר ביו"כ?

לא הבנתי שאלתך,

הלא העבירות נתכפרו ביוהכ"פ לאחר שכבר נגזר דינו ליסורים בר"ה, ואין הכפרה מבטלת את מה שנחתם כבר. (אא"כ בזכות מיוחדת וכדו).

ואולי כונתך למה שכתבתי בסוף דברי שהצדיקים אינם נחתמים ליסורים אלא ביוהכ"פ, וא"כ למה לא הועילה כפרתם. ובאמת שאלת יסורי הצדיקים בלא"ה שאלה גדולה היא. אך אעפ"כ יותר מרווח לומר שלא כמו שכתבתי שם ['פשוט וברור'..], אלא שגם צדיק יכול להחתם בר"ה ליסורים על מקצת עונותיו אם הדין נוטה לזה ואינו שקול. ושוב לא יועיל אח"כ כפרת יוהכ"פ להצילו. ולק"מ.

כל הדברים זרים, שהרי הכתיבה בר"ה והחתימה ביוה"כ עכ"פ בבינונים ולהכרעת רבינו הגר"א כהתוס' בכולם, וכמנהגינו לומר וכתוב וכו' עד נעילה.
ולכן גם כל הקו' איני מבין דהכפרה היא ברגע האחרון לפני החתימה, שיוכלו לשוב בתשובה עד אז.

יישר כח ר' אברהם וכן ר' אליהוא (ואכן עיקר שאלתי היא דלא כהגר"א ומ"מ הצדק עמך).

ולפי דברי ר' אברהם יוצא שאם חזר בתשובה ביו"כ תשובה קלה מתכפרים לו עבירותיו אלא שהגזירה לא בטלה לאחר שנגזרה.
אך נשים אל ליבנו דברי ר' אליהוא שנראה דהם עיקר וקושיא ליתא מעיקרא.

אליהוא כתב:כל הדברים זרים, שהרי הכתיבה בר"ה והחתימה ביוה"כ עכ"פ בבינונים ולהכרעת רבינו הגר"א כהתוס' בכולם, וכמנהגינו לומר וכתוב וכו' עד נעילה.
ולכן גם כל הקו' איני מבין דהכפרה היא ברגע האחרון לפני החתימה, שיוכלו לשוב בתשובה עד אז.

לא הבנתי, וכי קלים בעיניך חיי העוה"ב שנחתמים בר"ה לרשעים וצדיקים?

ומה תירצת לפי שאר הראשונים ?

יאיר כתב:יישר כח ר' אברהם וכן ר' אליהוא (ואכן עיקר שאלתי היא דלא כהגר"א ומ"מ הצדק עמך).

ולפי דברי ר' אברהם יוצא שאם חזר בתשובה ביו"כ תשובה קלה מתכפרים לו עבירותיו אלא שהגזירה לא בטלה לאחר שנגזרה.
אך נשים אל ליבנו דברי ר' אליהוא שנראה דהם עיקר וקושיא ליתא מעיקרא.

הא כיצד?

ר' אברהם אתה צודק ואסביר את עצמי.

בתחילה אכן שכחתי מדברי הגר"א ושאלתי היתה לפי הדיעה האחרת,
מס' ימים אח"כ אכן שמתי לב שלדעת הגר"א לא קשה כלל (אף ששכחתי לכתוב כאן ור' אליהוא הזכירני הדברים) ומכיון שסומך אני על דברי הגר"א כאמת מוחלטת לכן כתבתי דהם עיקר וקושיא ליתא מעיקרא.

יש להוסיף שכסדר הזה של ר"ה ויו"כ
מצינו ג"כ בסדר התפילה
שאומרים תחנון רק אחרי שמו"ע
ולכאורה היה צריך להקדימו לפני שמו"ע
וכן ברכת אתה חונן והשיבינו אומרים לפני סלח לנו
והנראה שקרוב ה' לכל קוראיו לא הותנה דוקא אם ישובו בתשובה
וה' מקבל תפילותינו אף אם לא חזרנו בתשובה שלימה
ולכן אין מניעה מלבקש בקשות לפני עשית התשובה
ולכן אין מניעה מצד זה של קבלת התפילות
שיהיה ר"ה לפני יו"כ

כך גם בנוסח נפ"א, מקדימים "פְּדֵ֣ה אֱ֭' אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל צָרוֹתָֽיו", ובתר הכי - "וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו".

ראיתי בדברי המהר"ל (גבורות ה' פרק מו):
ר"ה ענינו - לעבד יש אדון.
יו"כ ענינו - לאדון יש עבד.