פורום אוצר החכמה

אפרקסתא דעניא כתב:בפיוט נאמר "נוי זבחי יום לפניו יעבירו", והמילה "נוי" צ"ע.

נלענ"ד, דא"ש אליבא דמ"ד דאין מעבירין לפניו שעירין כי על חטא באים, וחלשה דעתו דכהן גדול, (יומא י"ח.) ולכן כ' נוי, דרק הקרבנות שאינן באין על חטא העבירו לפניו.

אליהוא כתב:צג חוץ לבודלת הכונה שנעמד מחוץ לפרוכת להזות, ולא שיצא חוץ ול"ק.

נטורי קרתא כתב:ידועה התמיהה: כאשר תיאר הפייטן את כניסת כהן הגדול לקודש הקדשים להקטיר קטורת, כתב: "קיש צעדיו לפרכות וקרב לבדים". רבים פירשו שכוונתו לפעמונים. וצ"ע, שהרי עט לבנים.

צופה_ומביט כתב:לעצם השאלה מה פירוש "קיש צעדיו" עיין ג"ז בספר סדר עבודת יוהכ"פ לרב ירוחם פוברסקי, נמצא באוצר.

שמואל שלומוביץ כתב:מבואר בגמרא שהיתה טבעת קבועה במחתת הקטורת כדי לקיים בה ונשמע קולו בבואו אל הקודש.
וזה מדוקדק שדווקא בקטורת הזכיר קול ההקשה ולא בהזיות.

רש"י מסכת יומא דף מד עמוד ב
ניאשתיק - טבעת בראשה, שמקשקש ומשמיע קול, משום ונשמע קולו בבואו וגו' (שמות כח).

שמואל שלומוביץ כתב:מבואר בגמרא שהיתה טבעת קבועה במחתת הקטורת כדי לקיים בה ונשמע קולו בבואו אל הקודש.
וזה מדוקדק שדווקא בקטורת הזכיר קול ההקשה ולא בהזיות.

אור עולם כתב:

צופה_ומביט כתב:לעצם השאלה מה פירוש "קיש צעדיו" עיין ג"ז בספר סדר עבודת יוהכ"פ לרב ירוחם פוברסקי, נמצא באוצר.

כמדומה שכבר הובא כאן לעיל.

אור עולם כתב:

נטורי קרתא כתב:ידועה התמיהה: כאשר תיאר הפייטן את כניסת כהן הגדול לקודש הקדשים להקטיר קטורת, כתב: "קיש צעדיו לפרכות וקרב לבדים". רבים פירשו שכוונתו לפעמונים. וצ"ע, שהרי עט לבנים.

https://tablet.otzar.org/#/book/64096/p ... /2/end/3/c

צופה_ומביט כתב:

שמואל שלומוביץ כתב:מבואר בגמרא שהיתה טבעת קבועה במחתת הקטורת כדי לקיים בה ונשמע קולו בבואו אל הקודש.
וזה מדוקדק שדווקא בקטורת הזכיר קול ההקשה ולא בהזיות.

אי"ז מבואר בגמרא אלא זהו פירוש רש"י למילה ניאשתיק, ותוס' שם ועוד ראשונים פירשו אחרת, וסוברים שאי"צ ביוהכ"פ לונשמע קולו, עיין כ"ז בספר הר"י פוברסקי הנ"ל שם.

מעשה ואמרו לחסיד אחד: התפלל וירדו גשמים. התפלל וירדו גשמים א״ל כשם שהתפללת וירדו גשמים, כך התפלל וילכו להם אמר להם צאו וראו אם עומד אדם בקרן אפיל ומקשקש את רגלו בנחל קדרון - אנו מתפללין שלא ירדו גשמים אבל בטוחים אנו שאין המקום מביא מבול לעולם (תוספתא תעניות ב יא).

השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל שכרו לבצור שכרו למסוק שכרו ללקט הרי זה אוכל ופטור שהתורה זיכתה להן (בבלי ב"מ פט ב).