פורום אוצר החכמה

כ' הרמ"א בסוף סי' תרכד, דאוכלים ושמחים במוצאי יו"כ דהוי קצת יו"ט וכדאיתא במדרש דבת קול יוצאת במוצאי יו"כ וכו' כמובא שם במשנ"ב ס"ק טו, וראוי לקבוע סעודתו על הפת דוקא [דכן הוא לשון הכרזת הבת קול "לחמך"]. וכן משמע בתוס' יומא פז ע"ב, דמצוה לטרוח ולהכין צרכי סעודה, דהוי כעין יו"ט. בספר שבת שבתון הערה קנג, כתב דמסתבר דבמוצאי יו"כ שחל בשבת אין דין לאכול סעודת מלוה מלכה, עי"ש טעמו. וכן הוא בשו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' קפד. אמנם בתורת המועדים, ס"ק ג, הביא הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שיש לאכול סעודת מלוה מלכה. והנפק"מ (שהרי ממילא יש מצוה לעשות סעודה במוצאי יוכ"פ), דבמלוה מלכה מדינא דגמ' צריך לאכול פת, כמבואר בסי' ש ושעה"צ אות ב, וכן מצוה לאכול בה חמין כמבואר בגמ' שבת קטו "חמין במוצ"ש מלוגמא", וכ"ה במשנ"ב שם ס"ק א.

לגבי הכעס על המלקטים - יש ללמד זכות שפשטות הפוסקים היא שאין מברכים ויכולים המלקטים לסבור כהפוסקים הנ"ל.