הודעהעל ידי אברהם » ה' נובמבר 01, 2012 10:51 pm
רבינו באשי, כמדומה שטעית בהבנת דברי תרגום שה"ש.
התרגום לא בא לתאר את צורת כפות ידי הכהנים שהם פתוחים כלולבים,
אלא יש כאן תיאור כללי של צורת עמידת הכהן
שהוא עצמו זקוף וגבוה [אולי גם בגלל שהיה המנהג 'לעמוד על הדוכן', והיו עומדים מעל הקהל זקופים וגבוהים, וכידוע שכבר תמהו האחרונים מהו מקור דין זה שיעמוד ע"ג הדוכן דוקא, ואכמ"ל בישוב, אבל אולי כאן יש רמז לזה דבעינן קומתך כתמר]
ו[אצבעות] ידיו פרושות השמימה לכל עבר [כידוע דדעת תרגומי א"י שפרישת כפי הכהן היא כלפי השמים, כצורת המתפלל דאז "פרשים כפיהון בצלו", ולא כמנהגינו שהוא כצורת ברכה. ויש להאריך במקורות לכאן ולכאן. וראה רבינו בחיי שהאריך להוכיח שפרישת כפי אהרן [שממנו למדנו דין פרישת כפים] לא היה כמנהג המברך, כמו שעושה האפיפיור בברכו את העם, אלא היה כלפי שמים, עיי"ש שתוקף הנוצרים ע"ז].
וזהו הדמיון לעץ התמר,
שגופו מיתמר ועולה ומעל ראשו יוצאים לולביו וענפיו לכל עבר.
עיי"ש בלשון התרגום, וגם הפסוק הלא מיירי בקומתך שדמתה לתמר.