בזכרוני שמבו' בפוס' שאם אדם אוכל אכילת קבע, אז כל חלק מהאכילה כבר מחוייב להיות בסוכה, ואפי' חלק קטן ביותר, כי יש לו שֵם "אכילת קבע". ודנו אפי' על שתייה שבתוך הסעודה, לחייבה בסוכה. (ולא דמי לאוכל חצי כזית נבילה וחצי זית שחוטה, כי שם אין לו אכילה שלימה של "כזית איסור", אבל כאן לענין ההגדרה של 'קבע' גם האכילה חוץ לסוכה מצטרפת).
וא"כ יוצא שאם אדם אכל חצי כביצה חוץ לסוכה, וכעת הוא נכנס לסוכה ואוכל בה עוד חצי כביצה, יש לו לברך "לישב" על האכילה השניה, אבל באכילה זו הוא הופך את האכילה הקודמת לאיסור.
וכן, אם אכל אדם חצי שיעור חוץ לסוכה בשלהי הושע"ר, והמשיך לאכול עוד חצי בשמנ"ע, האכילה השניה הופכת את הכל ל"קבע", ולמפרע עבר איסור.
וכן האוכל חצי שיעור בערב סוכות סמוך לשקיעה, ותוכדאכ"פ בא לאכול עוד חצי שיעור בליל ט"ו, יהיה מחוייב לאכול את זה בסוכה.
האמנם כך?