viewtopic.php?f=31&t=47901&p=579329&hilit#p579329הבעיה מתחילה לפי השיטות שלא מועיל תנאי ולא 'איני בודל' על עצי סוכה, כפי שביאר שם הרב משה הררי שליט"א בהרחבה. וא"כ אפי' אי נימא דדעתו בסתמא לפרק את דפנות הסוכה, מ"מ אי לא מהני 'איני בודל' כלפי קדושת עצי הסוכה (וגם כשנבנתה בחוה"מ), עדיין יש לאסור. ועי"ש שצירף כמה היתרים בזה, (בפרט כאשר זה לא היה בביהש"מ), עכ"פ בשעת הדחק.
ולכאו' יש
היתר מרווח שלא הוזכר שם, עפ"ד המשנ"ב בסי' תרל"ח, כדלהלן.
ז"ל בסק"ג - אבל היושב בסוכת רועים ובורגנין וקייצין הרי היא כסוכה דעלמא שבשביל שנכנס זה ואוכל שם פתו לא נתקדשה.
וז"ל בסק"ט - בסוכה שישב בה פ"א; עיין במ"א שאפילו לא נעשית לשם סוכה דהיינו שהיתה עשויה לצל כיון דמדינא סוכה כשרה היא וישב בה פ"א אסורה שוב כל ימי החג. ונ"ל דמיירי שהזמינה מתחלה לשם סוכת החג או שבעת שישב בה היה דעתו לישב בה כל ימי החג הלא"ה לא נתקדשה בפ"א להיות שם סוכת החג עליה וכמו שכתבנו למעלה בסק"ג.
ובשעה"צ סקי"א - דהלא מדמינן לדינא דהזמנה, ובהזמנה קיימא לן לעיל בסימן מ"ב דצר בה ולא אזמנה לאו מלתא היא.
ובסקי"ב - דלעיל קיימא לן שם דאם בעת שצר פעם אחת היה דעתו למיצר בה לעולם, שוב אסור למיצר בה זוזי, והכי נמי בעניננו אם דעתו לישב בה כל ימי החג, נחשב זה כאילו היה הזמנה גם כן.
שוב התבוננתי דז"א, כי הרי סוכה זו העשויה מהמכוניות, נבנתה אך ורק לשם מצות סוכה ולא לשם צל וכד', וא"כ הויא כמי שהזמינה מתחילה לשם סוכת החג, אזמניה וצר ביה.