פורום אוצר החכמה

ידידיה כתב:

מוטוש כתב:פעם ראשונה שמצרף תמונות..
תמונות של (עץ) ערבה בוכיה, שצילמתי מקודם:

כיון שבתמונות עסקינן, אעלה גם ערבה בוכיה משלי

אור החכמה כתב:בזכרוני לפני כעשרים שנה מצאתי ערבה גמורה שגדלו בין ענפיה ועליה עלוה הדומה לצורת צמר, [כמדומני בישוב טירת יהודה נזדמנה לי],

קו ירוק כתב:

בן אדם כתב:

קו ירוק כתב:הלבלוב מושפע בדרך כלל מכמות המים שליד העץ, ולכן כשיש הרבה מים (בדרך כלל ליד נחלים, כי חלק מהמגדלים חסים על המים שעולים כסף), במרבית העלים יש לבלוב, לא רק בעלים רכים.
מעולם לא עקבתי אחרי עצי ערבה, אבל ד"ר מ' כסלו כתב מאמר על ערבות, ובתו"ד מבואר לא ככה.
בדר"כ לבלוב, מלבד שהוא יפה (אינני יודע אם זה הידור), מורה שאיננו נקטם. אף שבאבחנה פשוטה בדר"כ אפשר לראות על בד ערבה אם אינו קטום, גם כשאינו לבלוב.
יפה?!?!
ברור שעלה רך וצעיר נוטה מהר יותר לכמוש, אבל גם החזקים יותר כמשים יחסית תוך שלושה ימים, גם כשהם טריים.
הבעיה בערבות עם לבלוב, שעוד בתוך השקית ניילון זה ככה, ברגע שמוציאים אותן מהשקית הן נופלות.

לא יודע מה כתב הד"ר הר' כסליו. אני יודע מה אני רואה בעץ הגדול של שכני ומהנסיון שלו. כשהוא משקה את העץ היטב באב ובאלול, יש הרבה לבלובים בענפים גדולים, ולא רק בזעירים צעירים. וכך הוא גם אמר לי.
על טעם וריח לא מתווכחים בפרט בזמן קורונה..
כבר אמרתי שהניילונים זה ערבות בנות כמה ימים לכל הפחות, בטמפרטורות לא נאותות, ולשדם כבר נאכל לפי שפתחת את השקית..

בדורותינו נוהגים רבים לנענע בסוכות ערבות ' לבלוּב', היינו ענף בצמיחה. כלומר, במקום לנענע ענפי ערבה המסמלים את סוף השנה ואת בית הגידול המיוחד של שולי גדות הנחלים ההולך ומתייבש במשך הקיץ וזקוק לתפילת הגשם, נוטלים ענפים בצמיחה. ערבות 'לבלוב' מגדלים ע"י השקיה סדירה הגורמת לצמיחה ממושכת של הענפים.

בן אדם כתב:הרי יש מחלוקת הראשונים (וכן בפוסקים) בפסול של אתרוג הירוק, האם מחמת שלא גמר פירא, או בגלל שאינו הדר. ולכאורה בשלמא אם הוא לא גמר פירא מובן, כי כל זמן שהאתרוג לא הצהיב עדיין האתרוג לא נגמר בישולו, אבל למה אתרוג הירוק פחות הדר מאתרוג הצהוב.
ולכאורה צ"ל, דהא בהא תליא, שכיוון שאתרוג שנגמר בישולו שראוי לאכילה - צבעו צהוב, אזי זהו צבע האתרוג, וכל פרי שחסר מהצבע שלו, אינו הדר.
וא"כ, אולי ניתן לדמות, שגם ערבה, כל זמן שעוד לא נגמר בישולה, ועדיין באמצע הפרחתה, ואינה עומדת יפה וחזק, וכל עליה נופלות לצדדים, אזי חסר מעיקר צורתו והדרותו של הערבה.

חיים שאול כתב:זה האמריקאי? (רואים טוב יותר בהגדלת התמונה)

קו ירוק כתב:באמת נראה עלה משונה.
אבל זה לא אומר שאינה ערבה. רק צפצפה שעליה עגולין פסולה.

בן אדם כתב:

חיים שאול כתב:זה האמריקאי? (רואים טוב יותר בהגדלת התמונה)

כן

אפשר הסבר לתמונה?

קו ירוק כתב:מעבר לכך חז"ל אמרו שהערבה דומה לשפתיים. עלי הערבה המשובחים בארץ דומים לשפתיים. זה פחות. מסתיים באופן לא שפיצי כל כך, אלא דומה לעגול.

אברך כתב:יש בקרית ספר איזה אדם מבוגר ת"ח חוצניץ שמגדל כאלו ערבות כבר הרבה שנים, ולפני כמה שנים כשראיתי אותו נוטל אותם בפעם הראשונה, הייתי בטוח שלא נטל ד' מינים מימיו, לא היה לי כל ספק שזה טעות גמורה, וזה פסול.
אולם... לאחר קריאת כל האשכול אני מגלה את בורותי שאכן אנו בני אר"י לא הורגלנו לכך, אבל בחו"ל זה רגיל.
עיקר מטרתי בכתיבת הערה זו, להראות שזה כל כך שונה וכמעט קשה לשייך אותם לזן אחד ושם אחד.

זה כמו הירדוף שיש לו סימני הדס גמורים, אבל אינו דומה כלל להדס, כך לפחות חשבתי עד שראיתי אשכול זה.

נהר שלום כתב:במטותא אולי מישהו יכול להעלות תמונה של ערבה ישראלית

קו ירוק כתב:

נהר שלום כתב:במטותא אולי מישהו יכול להעלות תמונה של ערבה ישראלית

IMG_0086.JPG

קו ירוק כתב:
אעיר שאילו שאצער ערבות היו מחזיקות הרבה זמן על יתר ערבות טריות הם 'בעיה', כי ערבות לא אמורות להחזיק הרבה זמן.

בן אדם כתב:כדי לצאת אותם שיטות שפירשו שערבי נחל היינו ערבות הגדלים בפועל על הנחל.
אבל אין הכוונה שלשיטת הראשונים שלא מצריכים ערבות הגדלים על הנחל אז זה הכוונה בערבי נחל.
ואגב, מפשטות לשון הט"ז משמע שס"ל שעדיף דווקא ערבות שלא גדלים על הנחל.

וז"ל הטור:
"ורוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר הגדילה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים וא"א הרא"ש ז"ל כ' דלכתחלה יוצא בשל הרים וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב ערבי נחל האמורין בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל ורוב מין זה גדל בנחל אפילו גדל במדבר או בהרים כשר".