פורום אוצר החכמה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

מוטוש כתב:

ידידיה כתב:

שומע ומשמיע כתב:

ידידיה כתב:מה יסוד ההבדל שגורם לאמריקאים להשמר כך?
האם זן אחר של ערבה?

כן זן אחר, העלים יותר עגולים ופחות משוכים, איכא דקרי להו 'ערבות מונסי'.
בשנים האחרונות נמכר בירושלים באיזורי השכונות החרדיות.

אם זהו זן שונה, וברור לנו שהפוסקים שכתבו "ונוהגין ליקח כל יום חול המועד ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הדור מצוה"
לא נטלו מן הזן הזה שאין צורך להחליפו.

אם כן מנלן שזהו הזן הידוע של ערבה, ואם תאמר על פי סימנים , זו ידיעה חשובה למעיישה, למשל לעניין ערבה בוכייה הנפוצה מאד בהונגריה, ולא חסר לה הסימנים, ואני כמה שנים מנסה לברר אם יש מהזקנים שזוכר האם היו נוטלים אותה למצווה.
ואם אין צורך במסורת, התרנוה.

פה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24380
נכתב. שהרב קנייבסקי אמר שזה כשר וישר!

להעיר, שחברת 'מאנסי ערבות' שייכים לבני משפחתו של הרב חיים קנייבסקי, שהם שלישי בשני אתו

יש להעיר, שהדיון הבוטנו –היסטורי בסוגיית ההבדל הבוטני בין הערבות של בני ארץ ישראל לאלה של בני בבל, שעסקו בו כמה מן החוקרים, הוא עקר, מפני שהוא מתעלם מכך שבשאר קהילות ישראל היו מינים אחרים של ערבות. כך למשל, במצרים ישנם מיני ערבה(S. mucronata & S. tetrasperma) שאינם גדלים בארץ כלל, ולהם עלים משוננים[24]. מינים אלה הם בחזקת 'חילפא גילא' והם כשרים (לעומת צפצפת הפרת, שאף היא גדלה שם, והיא פסולה), ובהם אכן השתמשו יהודי מצרים לדורותיהם. אשר ליבשת אירופה, גדלים בה כשישים מיני ערבה[25], וברי שחלק מהקהילות היהודיות שם יצאו ידי חובת המצוה במינים אחרים המצויים בארצותיהם ושעמדו בקריטריון המורפולוגי של 'ערבה כשרה' או של 'חילפא גילא'. די בכך אם נזכיר, שלפי הנתונים המופיעים בפלורה אירופיאה נמצא שהערבה המחודדת, שעליה חלקים, אינה שכיחה בארצות מרכז ומערב אירופה. יתירה מזאת, עצם העובדה שספרות ההלכה לדורותיה לא עסקה באופן מעשי בסוגיה זו (לעומת הדיונים הרבים בנושא אתרוגים מורכבים למשל) מראה שבפועל התקבלה ללא עוררין הגישה הגמישה שמתירה את כל מיני ה-Salix המתאימים לסימנים שהיתוו חז"ל[26], ובכך אפשר לקבוע שבכל קהילות ישראל לתפוצותיהם השתמרה אותה מסורת רציפה ואמינה של זיהוי "ערבי נחל". לכן ההסתמכות על מחקר המנותק ממסורת זיהוי זו אינו יכול להתקבל מבחינה הלכתית.

יבנה כתב:יש תמונה שלהם כאן https://www.arbaminimisrael.com/product ... sey-aravos

קו ירוק כתב:

יבנה כתב:יש תמונה שלהם כאן https://www.arbaminimisrael.com/product ... sey-aravos

התמונה לגמרי לא איכותית.

קו ירוק כתב:תודה על התמונה.
אכן צבעה וצורתה כשל ערבת ירקון שהשתמשו בה פעם.
אלא שערבה זו אין לה פגימות, וערבת ירקון עם פגימות מסוימות (לכן עזבו אותה).

נהר שלום כתב:ערבות מאנסי הרבה פעמים כשמוציאים מהשקית כל (או רוב) העלים נופלים, כנראה צריך למצוא אופן לשמור אותם בקירור יותר טוב

בן אדם כתב:

נהר שלום כתב:ערבות מאנסי הרבה פעמים כשמוציאים מהשקית כל (או רוב) העלים נופלים, כנראה צריך למצוא אופן לשמור אותם בקירור יותר טוב

אני לא נתקלתי בדבר כזה

אור עולם כתב:ומהן הערבות הרגילות הנמכרות בד"כ?

קו ירוק כתב:לאור מאמר זה אני נזכר שיתכן שערבת ירקון היא 'הערבה הלבנה' שרבי יחיאל מיכל שטרן רוצה לפסול בספרו (מאחור היא היתה לבנה, ומלפנים ירוק כהה).
כמדומה שהלובן שלה בעיקר הוא מצד הקונטרסט לירוק הכהה שבצדה האחד, וכמו בערבות האמריקאיות שבתמונה לעיל שיש קונטרסט חד (הצבעים שם מעובדים במשהו).

הנה תמונות של ערבה לבנה, היא הערבה שבירקון:

עץ ערבה לבנה.jpg

הפגימות של הערבה הלבנה;.jpg

קו ירוק כתב:כוונתי היתה ביחס למה שאמרו שזה לא מרגיש נח, שהערבה היא לא 'רגילה', מפאת עליה העבים, כתבתי שגם ערבות ירקון (ערבה לבנה) היא כזו,
וגם היא בהירה מאוד מגבה ביחס לפניה.
נכון שאין שם פגימות כמו בערבה הלבנה.

ובכל מקרה הרי זה מין ערבה ואיננו לגריעותא מכל מין ערבה אחרת. וגם לא לטיבותא.

אעיר שאילו שאצער ערבות היו מחזיקות הרבה זמן על יתר ערבות טריות הם 'בעיה', כי ערבות לא אמורות להחזיק הרבה זמן. אלא שכנראה זה סתם שמועה ללא סימוכין, וכפי שכתבו לעיל. יתכן שהן חזקות ובשרניות יותר (פחות עדינות מהזן שרואים כיום בשווקים, שמחמת עדינותו הוא מתכופף אחר שבוע שבועיים בשקית ואקום...) ולכן לא מתכופפות מהר, אבל בודאי שאינם יפות כמו הזן שמצוי היום. הבהלה לקנות ערבות אלו מרגישה לי סוג של 'מרבים הבל'.

קו ירוק כתב:יופי זה ענין של טעם. יתכן שבעיניך הם יפים ובעיני זולתך הם גסים ולא יפים, כמו שבאתרוג כ"א אוהב מראה מסוים.

הם לא ישרים יותר מערבות רגילות, שהרי ערבות רגילות ישרות בדיוק כמותם, ובלבד שהם יהיו טריות.
אין כאן חידושים הכל כבר נכתב לעיל.

קו ירוק כתב:כי לא לוקחים כל יום ערבות חדשות, ואלו מהשקית לשדם נס מהם טרם שרכשו אותם מהרוכלים.
נסה לקחת מעץ פרטי ערביות טריות, שווה מאמץ יותר מאשר לחפש ערבות פחות יפות במחיר מופקע.

קו ירוק כתב:הלבלוב מושפע בדרך כלל מכמות המים שליד העץ, ולכן כשיש הרבה מים (בדרך כלל ליד נחלים, כי חלק מהמגדלים חסים על המים שעולים כסף), במרבית העלים יש לבלוב, לא רק בעלים רכים.
מעולם לא עקבתי אחרי עצי ערבה, אבל ד"ר מ' כסלו כתב מאמר על ערבות, ובתו"ד מבואר לא ככה.
בדר"כ לבלוב, מלבד שהוא יפה (אינני יודע אם זה הידור), מורה שאיננו נקטם. אף שבאבחנה פשוטה בדר"כ אפשר לראות על בד ערבה אם אינו קטום, גם כשאינו לבלוב.
יפה?!?!
ברור שעלה רך וצעיר נוטה מהר יותר לכמוש, אבל גם החזקים יותר כמשים יחסית תוך שלושה ימים, גם כשהם טריים.
הבעיה בערבות עם לבלוב, שעוד בתוך השקית ניילון זה ככה, ברגע שמוציאים אותן מהשקית הן נופלות.

נהר שלום כתב:בדעת החזו"א כשעלי הערב נוטים למטה, ראה במאמרו של הרב הראל דביר בקובץ בית אהרון וישראל תשרי-חשון התשע"ט, שנה לד גיליון א (קצט)

קו ירוק כתב:לאור מאמר זה אני נזכר שיתכן שערבת ירקון היא 'הערבה הלבנה' שרבי יחיאל מיכל שטרן רוצה לפסול בספרו (מאחור היא היתה לבנה, ומלפנים ירוק כהה).
כמדומה שהלובן שלה בעיקר הוא מצד הקונטרסט לירוק הכהה שבצדה האחד, וכמו בערבות האמריקאיות שבתמונה לעיל שיש קונטרסט חד (הצבעים שם מעובדים במשהו).

הנה תמונות של ערבה לבנה, היא הערבה שבירקון:

עץ ערבה לבנה.jpg

הפגימות של הערבה הלבנה;.jpg

מוטוש כתב:איך מעלים לפה תמונות?

בן אדם כתב:

נהר שלום כתב:בדעת החזו"א כשעלי הערב נוטים למטה, ראה במאמרו של הרב הראל דביר בקובץ בית אהרון וישראל תשרי-חשון התשע"ט, שנה לד גיליון א (קצט)

אשמח אם תוכל להעלות אותו

יבנה כתב:

מוטוש כתב:איך מעלים לפה תמונות?

מתחת לכפתור "שלח" , מופיעים הטאבים "אפשרויות" ו"קבצים מצורפים", תלחץ על "קבצים מצורפים", ואז על "הוסף קבצים". תבחר את התמונה, ותלחץ על "שלח".

בן אדם כתב:

נהר שלום כתב:בדעת החזו"א כשעלי הערב נוטים למטה, ראה במאמרו של הרב הראל דביר בקובץ בית אהרון וישראל תשרי-חשון התשע"ט, שנה לד גיליון א (קצט)

אשמח אם תוכל להעלות אותו

יבנה כתב:

בן אדם כתב:

נהר שלום כתב:בדעת החזו"א כשעלי הערב נוטים למטה, ראה במאמרו של הרב הראל דביר בקובץ בית אהרון וישראל תשרי-חשון התשע"ט, שנה לד גיליון א (קצט)

אשמח אם תוכל להעלות אותו

viewtopic.php?t=25426#p486037

בן אדם כתב:

קו ירוק כתב:הלבלוב מושפע בדרך כלל מכמות המים שליד העץ, ולכן כשיש הרבה מים (בדרך כלל ליד נחלים, כי חלק מהמגדלים חסים על המים שעולים כסף), במרבית העלים יש לבלוב, לא רק בעלים רכים.
מעולם לא עקבתי אחרי עצי ערבה, אבל ד"ר מ' כסלו כתב מאמר על ערבות, ובתו"ד מבואר לא ככה.
בדר"כ לבלוב, מלבד שהוא יפה (אינני יודע אם זה הידור), מורה שאיננו נקטם. אף שבאבחנה פשוטה בדר"כ אפשר לראות על בד ערבה אם אינו קטום, גם כשאינו לבלוב.
יפה?!?!
ברור שעלה רך וצעיר נוטה מהר יותר לכמוש, אבל גם החזקים יותר כמשים יחסית תוך שלושה ימים, גם כשהם טריים.
הבעיה בערבות עם לבלוב, שעוד בתוך השקית ניילון זה ככה, ברגע שמוציאים אותן מהשקית הן נופלות.

בן אדם כתב:

יבנה כתב:

בן אדם כתב:

נהר שלום כתב:בדעת החזו"א כשעלי הערב נוטים למטה, ראה במאמרו של הרב הראל דביר בקובץ בית אהרון וישראל תשרי-חשון התשע"ט, שנה לד גיליון א (קצט)

אשמח אם תוכל להעלות אותו

viewtopic.php?t=25426#p486037

תודה רבה

דבריו אינם משכנעים כל כך, הוא אינו מסביר או מבאר את שיטת החזו"א, אלא חולק עליו.
אם כי, עיקר דבריו שאין ראיה מהשל"ה נראים נכונים.
אבל בנוגע לדין נפרצו, כל הקושיה שלו נגד החזו"א אינו אלא משום "שנמצא שכל הערבות שבעולם הן ערבות שנפרצו עליהן כעלי החריות". אבל במחילת כבודו, נראה שהוא עוד לא ראה את כל הערבות בעולם... ובפרט ערבות שכבר נגמרו גדילתן ששוב אינן נופלות כלל.

מוטוש כתב:פעם ראשונה שמצרף תמונות..
תמונות של (עץ) ערבה בוכיה, שצילמתי מקודם: