פורום אוצר החכמה

מי תיקן/חידש את מנהג ההקפות השניות בדורנו בארץ ישראל?

שו"ת אורח משפט אורח חיים סימן קמב:

ע"ד ההקפות במוצאי שמחת תורה, שנוהגין קצת אנשים פה בא"י, הנה בספרות ההלכה אין לזה זכר, אבל כאשר כל המנהג של ההקפות עקרו הוא במסתורין ודברי מקובלים, ובאותן המקורות אנו מוצאין ג"כ סמוכין למנהג זה של הקפות במוצאי ש"ת =שמחת תורה=, ובס' שער הכוונות לתלמידי האריז"ל כתוב שם יום ש"ת מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם בשחרית ובמנחה ובערבית דמוצאי יום טוב מנהג אמיתי הוא כו', וראיתי למורי ז"ל נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל יכלתו בליל מוצאי יום טוב אחר תפילת ערבית כו', גם ראיתי בליל מוצאי יום טוב שהלך לביהכ"נ אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו ומצא ביהכ"נ אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף עמהם. וכ"כ ג"כ המקובלים האחרונים בשם הרה"ק מוהר"ש שרעבי ז"ל בשבח המנהג הזה של הקפות במוצאי יום טוב של שמיני עצרת דהיינו שמחת תורה דא"י. אלא שאני נוהג לדקדק שיעשו השמחה בהכרה של עובדין דחול דוקא, דהיינו להשמיע בכלי שיר וכיו"ב כדי להראות שאין אנו מוסיפין על יום טוב ולא מכניסין יום טוב שני של גליות בא"י.

אמת הדבר שישנם מי שהביאו כן גם בשם ס' פרי עץ חיים, ושם לא נמצא דבר מענין של מוצאי יום טוב, ואפילו על ההקפות של יום שמיני עצרת ג"כ נאמר שם שלא ראו אותן מהאריז"ל רק בליל שמיני עצרת, מ"מ דברי שער הכוונות נחשבים למקובלים מאד, וגם בספר פרי ע"ח =עץ חיים= אולי ישנם נוסחאות אחרות ששם נמצאו הדברים מתאימים לדברי שער הכוונות הנ"ל בחיזוק המנהג של ההקפות דמוצאי יום טוב.

ואף על פי שבודאי עקרי הדברים ראוים רק לשרידים, אבל מאחר שיש לזה כבר שם וזכר בקדושה, ודאי קשה לבטל מזה את אלה שרוצים לנהוג כן משום כבוד התורה ושמחתה, להוסיף בזה מחול על הקודש, ואין בזה שום חשש איסור של טלטול ספרי התורה מאחר שהדבר הוא לשם מצות שמחת התורה והידורה. והנני בזה חותם בברכה נאמנה. הק' אברהם יצחק ה"ק.

לסקירה על מקורותיה ותולדותיה של הנהגה זו במוצאי שמחת תורה ראה א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, ירושלים תשכ״ד, עמ' 266, 284-281 . ראה גם א׳ וורטהיים, הלכות והליכות בחסידות, ירושלים תש״ך, עמ' 190-189. (הפניית הרב גוטל, חדשים גם ישנים, עמוד 35 הערה 54).

המחקר כתב:מי תיקן/חידש את מנהג ההקפות השניות בדורנו בארץ ישראל?

בקצרה:
ר' חיים ויטאל בספרו 'שער הכוונות' כותב, שהאריז"ל היה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם.
ומשם הגיע המנהג לחברון ולישיבת המקובלים בירושלים‏.
אחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים‏ ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות ועד שהתפשט המנהג לנחלת הכלל.

מלבד זאת מצאנו עוד ב' טעמים להקפות השניות:
1. השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה.‏
2. לאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להיקבץ רבים יותר לשמחת התורה ולקיים "ברוב עם הדרת מלך".

ויעויין בס' 'לדור אמת' להחיד"א.

הוגה ומעיין כתב:אמת הדבר שישנם מי שהביאו כן גם בשם ס' פרי עץ חיים, ושם לא נמצא דבר מענין של מוצאי יום טוב, ואפילו על ההקפות של יום שמיני עצרת ג"כ נאמר שם שלא ראו אותן מהאריז"ל רק בליל שמיני עצרת, מ"מ דברי שער הכוונות נחשבים למקובלים מאד, וגם בספר פרי ע"ח =עץ חיים= אולי ישנם נוסחאות אחרות ששם נמצאו הדברים מתאימים לדברי שער הכוונות הנ"ל בחיזוק המנהג של ההקפות דמוצאי יום טוב.

מה זה העם-הארצות הזו ?!
הרי שער הכוונות משמונה שערים למהרח"ו [בעריכת בנו מהרש"ו] הוא מכתבי האריז"ל המדוייקים ובניגוד לפרע"ח שהוא עריכה מאוחרת של מהר"ם פאפירש, כך ששער הכוונות הוא סולת נקייה בניגוד לפרע"ח (ודווקא דברי הפרע"ח שאינם מובאים בשעה"כ הם הצ"ב !!!), ומה זה השטויות הזה להביא ראי' משעה"כ לפרע"ח ?!

אתה מן הסתם מודע לכך שהדברים שציטטת ותקפת הם דברי הראי"ה, כפי שכתבתי. מן הראוי להתייחס אליו בלשון מכובדת מעט יותר, ואולי לבחון אם בזמנו כבר ידעו את שידוע היום על עריכות כתבי האר"י.

האמת, שלא ידעתי (ווען איך וואלט דען נאר געוואוסט ....)

בזמנו אכן כבר היה ידוע ששמונה שערים הם כתבי האריז"ל המדוייקים, ומש"כ בשעה"כ הינו סולת נקייה ובניגוד למש"כ בפרע"ח

בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]

שבטיישראל כתב: בזמנו אכן כבר היה ידוע ששמונה שערים הם כתבי האריז"ל המדוייקים, ומש"כ בשעה"כ הינו סולת נקייה ובניגוד למש"כ בפרע"ח

במחילה מכתר"ה, לא הבנת את דברי מרן הראי"ה.
מרן הראי"ה כתב שהביאו מקור לדבר מפע"ח, וזה אינו נמצא שם- ובכך יש לכאורה ריעותא שכן המקור אינו מקור, אבל אז הסביר שבאמת אין כאן ריעותא כי זה מופיע בשער הכוונות ש-"דבריו נחשבים למקובלים מאוד" (מה שלא כתב על פע"ח), ותל"מ.

שמעתי מהגר"א דיסקין הרגש נחמד בענין ההקפות השניות: שמחת תורה כידוע הוא חג שמגיע בגלל שהקב"ה אומר "קשה עלי פרידתכם".את ההקפות שניות אנחנו עושים כי אנחנו אומרים לקב"ה "קשה עלינו פרידתך". ודפח"ח.

עיינתי מקופיא (גם מה שהובא מהאריז"ל).
שמעתי שלהאריז"ל מקיפים גם במנחה שבע הקפות וגם במוצאי החג. האמנם?

מנחה לא, מוצאי החג כן.

א. יש חצרות שבהן לא נהוג. עובדא דכירנא בא' מצדיקי הדור זי"ע שלא נהג הוא ואבותיו בזה, ופעם כשבקשתיו ס"ת מבית מדרשו לצורך הקפות שניות בבי"ח סרב באמרו שאבותיו לא נהגו במנהג זה.
ב. את הנוהג לערוך הקפות שניות ברחובה של עיר, ועם תזמורת, הנהיג כמדומה לראשונה הגרי"י פרנקל זצ"ל רבה של ת"א, עוד בשמשו כ'רב השכונות' בדרום העיר.

בברכה המשולשת כתב:מנחה לא, מוצאי החג כן.

מנהג הספרדים לערוך את ההקפות של היום במנחה, ולא בבוקר.

גוראריה כתב:את הנוהג לערוך הקפות שניות ברחובה של עיר, ועם תזמורת, הנהיג כמדומה לראשונה הגרי"י פרנקל זצ"ל רבה של ת"א, עוד בשמשו כ'רב השכונות' בדרום העיר.

משפחת לאו-פרנקל דואגת להדגיש את זה, ומציינת שהדבר נעשה בשנת הת"ש, במקביל לשואה, בכוונת מכוון.
דא עקא, שכבר הראי"ה הנהיג את התזמורת בהקפות שניות.

הדגש של הנהגת הרב פרנקל הוא בעיקר על רחובה של עיר.

לייטנר כתב:

בברכה המשולשת כתב:מנחה לא, מוצאי החג כן.

מנהג הספרדים לערוך את ההקפות של היום במנחה, ולא בבוקר.

אצל מרן הראש"ל שליט"א ראיתי שלא עשה בשחרית, אלא אחר מנחה והמשיך אחר השקיעה.
כך ראיתי בשנה אחת, אך איני יודע אם עושה כך בקביעות.
מ"מ מנהג רוב הספרדים שעושים ההקפות גם בשחרית וגם מנחה וגם לאחר ערבית.

מה שכתבתי על מנחה- אמר לי אחד מלומדי ישיבת המקובלים בית א-ל.

המנהג לערוך ההקפות ברחובה של עיר קצת תמוה

שהרי לרחובה של עיר יוצאים להתפלל בתעניות ולא בעת שמחה ?

וכי בגלל שיוצאים בתענית, אסור לשמוח ברחובה של עיר?!

יאיר כתב:וכי בגלל שיוצאים בתענית, אסור לשמוח ברחובה של עיר?!

אם כן מה הטעם שדווקא בתענית יוצאים

עיין תענית טז א

למה יוצאין לרחוב ר' חייא בר אבא אמר לומר זעקנו בצנעא ולא נענינו נבזה עצמנו בפרהסיא ריש לקיש אמר גלינו גלותינו מכפרת עלינו מאי בינייהו איכא בינייהו דגלי מבי כנישתא לבי כנישתא ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר ר' יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו

טעם לתענית לחוד וטעם לשמחה לחוד. והבוחר יבחר.

בברכה המשולשת כתב:מה שכתבתי על מנחה- אמר לי אחד מלומדי ישיבת המקובלים בית א-ל.

לכבוד ידידי הרה"ג בברכה משולשת שליט"א.

אולי כאן המקום להדגיש את שאינו ידוע להרבה לומדים שליט"א, וטועים בזה פעם אחר פעם,
שמנהג הספרדים לאו בחדא מחתא מחתינהו, ולא את שנהגו בארצות המזרח והבלקן, כמו טורקיה ויון, או מצרים ובבל, נהגו בארצות צפון אפריקה כגון מרוקו טוניס ואלג'יריה או לוב כידוע, ולכן גם את שכותב הרב עובדיה זצ"ל למשל או שאר מנהגי המקובלים למשל, בדרך כלל אין זה אומר כלום לגבי שאר מנהגי הספרדים, וצריך לידע בכל מקום לגופו, כך שקשה לומר "מנהג הספרדים" על סמך עדותו של חכם אחד שיחי', גם אם הוא מלומדי .....

מועדים לשמחה

הגר"א דיסקין אומר טעם נאה למנהג ההקפות השניות, שבשמיני עצרת הקב"ה אומר לנו קשה עלי פרידתכם, ואילו במוצאי היום, אנחנו אומרים לקב"ה קשה עלי פרידתך..

אבי עזרי כתב:הגר"א דיסקין אומר טעם נאה למנהג ההקפות השניות, שבשמיני עצרת הקב"ה אומר לנו קשה עלי פרידתכם, ואילו במוצאי היום, אנחנו אומרים לקב"ה קשה עלי פרידתך..

הובא כבר לפני חמש שנים ע"י הרב מזמור שיר לעיל.

שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]

מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.

עובדיה חן כתב:מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.

אתה שואל עליו או על החזו"א?

עובדיה חן כתב:

שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]

מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.

כעין זה מצאנו בנו"כ השו"ע יו"ד (כמדומני סימן פ"ז) לגבי עוף בחלב.

רון כתב:

בברכה המשולשת כתב:מה שכתבתי על מנחה- אמר לי אחד מלומדי ישיבת המקובלים בית א-ל.

לכבוד ידידי הרה"ג בברכה משולשת שליט"א.

אולי כאן המקום להדגיש את שאינו ידוע להרבה לומדים שליט"א, וטועים בזה פעם אחר פעם,
שמנהג הספרדים לאו בחדא מחתא מחתינהו, ולא את שנהגו בארצות המזרח והבלקן, כמו טורקיה ויון, או מצרים ובבל, נהגו בארצות צפון אפריקה כגון מרוקו טוניס ואלג'יריה או לוב כידוע, ולכן גם את שכותב הרב עובדיה זצ"ל למשל או שאר מנהגי המקובלים למשל, בדרך כלל אין זה אומר כלום לגבי שאר מנהגי הספרדים, וצריך לידע בכל מקום לגופו, כך שקשה לומר "מנהג הספרדים" על סמך עדותו של חכם אחד שיחי', גם אם הוא מלומדי .....

מועדים לשמחה

אכן כן, ובודאי שצודק כתר"ה.
עם זאת, לא לכך היו מכוונים דברי, אלא לבירור מנהג האר"י הקדוש, ולכך אכן נוגעים מאוד דברי החכם שציינתי אליו.

שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]

לעניות דעתי הקלושה זה נשמע כזרות וצריך בדיקה מעליא אם בכלל יצא כן מפיו ואם שלא בדרך צחות...
מה שייך בל תוסיף על מנהגים?
אגזים בכוונה ואשאל האם הממשיך לאכול קרעפלך במוצאי שמח'ת גם הוא עובר בבל תוסיף...?

שמעתי מא' לומר שהקפות שניות כנגד תושבע"פ. האם יש מקור לדבר?

קראקובער כתב:

עובדיה חן כתב:מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.

אתה שואל עליו או על החזו"א?

לא מאמין שהחז"א אמר זאת

עובדיה חן כתב:

שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]

מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.

היותר מוזר הוא שאם באנו לטעון כנגד הקפות שניות שא"א לחדש מצוות, עלינו לטעון זאת גם כנגד הקפות ראשונות

הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.

שייף נפיק כתב:שמעתי מא' לומר שהקפות שניות כנגד תושבע"פ. האם יש מקור לדבר?

כנראה שלא היה אלא מליצה, ועל פי מה שנוהגים בכמה מקומות להכניס הספרי תורה ולרקוד בלעדיהם, ועל כן אמרו מה שאמרו...

כבר שנים קשה לי למה זה נקרא "שניות"?

שמחו כתב:הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.

אולי גם זו היתה כוונתו של החזו"א [אם אמר] שיש כאן בל תוסיף של שמחת יו"ט, וזה דוקא טענה חזקה לכאורה. שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.

שומע ומשמיע כתב: שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.

מנהג ההקפות אינו שייך כלל לשמחת החג של שמע"צ אלא לשמחת סיום התורה.

לגופו של ענין, תמוה לי שתולים את ההקפות השניות באריז"ל - כי משעה"כ ברור שזהו מנהג שלא הוא חידש אלא כבר היה נהוג בהרבה בתי הכנסיות בצפת והוא הקדוש הלך מבי"כ לבי"כ לעשות ההקפות.
העובדה שמנהג לא תועד או שטרם מצאנו את התיעוד לפני שעה"כ, לא אומר שהוא התחדש על ידו או בזמנו.

שומע ומשמיע כתב:

שמחו כתב:הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.

אולי גם זו היתה כוונתו של החזו"א [אם אמר] שיש כאן בל תוסיף של שמחת יו"ט, וזה דוקא טענה חזקה לכאורה. שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.

אילו הסברא הזו היתה קיימת, הו"ל לתמוה על חז"ל שאמרו "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה וגו'", דאכילה ושתיה זו מצוות היום דאין מצוה מיוחדת אחרת לשמ"ע.
לענ"ד א"א לחשוד את החזו"א בכזו שטות וכבר כתב בקריינא דאגרתא דהרבה מגידים אומרים בשם החזו"א מה שרוצים.

שקלאוו כתב:לגופו של ענין, תמוה לי שתולים את ההקפות השניות באריז"ל - כי משעה"כ ברור שזהו מנהג שלא הוא חידש אלא כבר היה נהוג בהרבה בתי הכנסיות בצפת והוא הקדוש הלך מבי"כ לבי"כ לעשות ההקפות.
העובדה שמנהג לא תועד או שטרם מצאנו את התיעוד לפני שעה"כ, לא אומר שהוא התחדש על ידו או בזמנו.

שומע ומשמיע כתב:

שמחו כתב:הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.

אולי גם זו היתה כוונתו של החזו"א [אם אמר] שיש כאן בל תוסיף של שמחת יו"ט, וזה דוקא טענה חזקה לכאורה. שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.

אילו הסברא הזו היתה קיימת, הו"ל לתמוה על חז"ל שאמרו "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה וגו'", דאכילה ושתיה זו מצוות היום דאין מצוה מיוחדת אחרת לשמ"ע.
לענ"ד א"א לחשוד את החזו"א בכזו שטות וכבר כתב בקריינא דאגרתא דהרבה מגידים אומרים בשם החזו"א מה שרוצים.

איזו מצות אכילה ושתיה יש בחג?

אכילת פת ושתיית (רביעית) יין.