פורום אוצר החכמה

מהו המקור למנהג עשיית 'זכר לשמחת בית השואבה'
האם הוא ע"פ פשט או מהמקובלים.

יש על כך מאמר מאת א. יערי בירחון 'סיני' (שנה י"ח, כרך ל"ו, תשרי תשט"ו), ולמסקנתו מקורו של המנהג בספר חמ"י.

אולם כבר גילה רש"א תפילינסקי שליט"א בשם אחיו רי"ש שליט"א (מצפת) מקור קודם החמ"י למנהג זה, והוא בספר 'משנת חכמים' לר' משה חאגיז (סי' רט"ז), יעו"ש שמעיד על המנהג כן בירושלים מימי זקנו מהר"ם גאלאנטי (השני, המכונה המג"ן).

מהר"ם גאלאנטי הנזכר נפטר בשנת תמ"ט, למעלה מארבעים שנה קודם הופעת ספר חמ"י (בשנות תצ"א-תצ"ב). אלא שמסתמא החמ"י לא העתיקו מספר משנת חכמים, אשר נדפס לאחמ"כ בשנת תצ"ג. יתכן והחמ"י כתבו ע"פ המנהג הרווח הידוע כבר עשרות שנים לפניו.

עוד יתכן מקור נוסף לחמ"י בזה, והוא 'תקנות איזמיר' למהר"ח אבולעפייא (תקנה כ"ח), שכתב שתיקן בעירו לעשות שמחת ביה"ש בלילות חוה"מ סוכות בשירים ומחולות, יעו"ש.(יש לי חשבון קצת ארוך להוכיח כי תקנות איזמיר התפרסמו בערך בשנת תפ"ו, והחמ"י כבר נודע שהעתיק אף ממשנת חסידים שנדפס בשנת תפ"ז, וא"כ יכל לשאוב גם מתקנות הנ"ל).

כללו של דבר, מנהג שמחת בית השואבה בבית הכנסת, היה ידוע עוד מימי מהר"ם גאלנטי השני, כמה עשרות שנים קודם החמ"י. וכן היה ידוע באזמיר כמה שנים קודם החמ"י. ומסתמא החמ"י כתב מה שכתב ע"פ המנהג ההוא שהיה מפורסם וידוע זה מכבר.

ומשם זה התפשט לכל תפוצות ישראל?

עד שאתה שואל כך, מי אמר בכלל שכך נהגו ב'תפוצות ישראל'. קודם כל יחכימונו שאר החכמים דפה, האם ידוע בכלל על מנהג כזה בשאר ארצות הגולה (כגון מדינות אירופה, עליהן מסתמא אתה מברר). מהעיון בסיני שציינתי, מתברר שכך היה המנהג ידוע בא"י (ירושלים וצפת) מדורות, כמדומה בקהילות הספרדים. (ואני הקטן הוספתי כמו"כ מנהג איזמיר שבטורקיה, אשר כמדומני נפקד מהמאמר ההוא). ויתכן ששאר הקהילות כשהגיעו ארצה, הושפעו ממנהגי הספרדים שבא"י. (כאמור בהנחה שבגולת אירופה לא ידעו ממנהג זה).

שוב ראיתי בסיני שם שגם היסו"ה כתב כן (אלא באמת העתיק הרבה מחמ"י). וכמו"כ כתב בקצרה שנודע שגם בוולאז'ין עשו כן, ע"ש ציוניו ובדוק.

נס שמנהג זה התחיל לפני שנים רבות, אחרת היו פשקווילים על "מנהג חידוש מצוה" שלא שערום אבותינו...

יעקובי כתב:עד שאתה שואל כך, מי אמר בכלל שכך נהגו ב'תפוצות ישראל'. קודם כל יחכימונו שאר החכמים דפה, האם ידוע בכלל על מנהג כזה בשאר ארצות הגולה (כגון מדינות אירופה, עליהן מסתמא אתה מברר). מהעיון בסיני שציינתי, מתברר שכך היה המנהג ידוע בא"י (ירושלים וצפת) מדורות, כמדומה בקהילות הספרדים. (ואני הקטן הוספתי כמו"כ מנהג איזמיר שבטורקיה, אשר כמדומני נפקד מהמאמר ההוא). ויתכן ששאר הקהילות כשהגיעו ארצה, הושפעו ממנהגי הספרדים שבא"י. (כאמור בהנחה שבגולת אירופה לא ידעו ממנהג זה).

איך זה הגיע לגר"א

צריך גם לדייק מה כלול במנהג, שלא בכל המקומות היו גם ריקודים, וכ"מ במשנה ברורה שרק אמירת תשבות ותהילים.

זכור לי ממקור חיים לחוות יאיר שהזכר לשמחת בית השואבה נתקן בשביל ע"ה, והת"ח יעסקו בתורה.

בסידור אזור אליהו ציין לספר באר אברהם לר"א בן הגר"א ורשא תרמ"ז, באותה שנה נדפסו כמה ספרים בשם זה, מישהו יודע למה הכונה?

המנהג מוזכר בספר ידוע וחומש שמו. ושמחת בחגך!

יעקובי כתב:עד שאתה שואל כך, מי אמר בכלל שכך נהגו ב'תפוצות ישראל'. קודם כל יחכימונו שאר החכמים דפה, האם ידוע בכלל על מנהג כזה בשאר ארצות הגולה (כגון מדינות אירופה, עליהן מסתמא אתה מברר). מהעיון בסיני שציינתי, מתברר שכך היה המנהג ידוע בא"י (ירושלים וצפת) מדורות, כמדומה בקהילות הספרדים. (ואני הקטן הוספתי כמו"כ מנהג איזמיר שבטורקיה, אשר כמדומני נפקד מהמאמר ההוא). ויתכן ששאר הקהילות כשהגיעו ארצה, הושפעו ממנהגי הספרדים שבא"י. (כאמור בהנחה שבגולת אירופה לא ידעו ממנהג זה).

בקהילות החסידים נהגו כן לפני שהגיעו ארצה.

שמעתי ממישהו שבספר על אחד ממייסדי ה"מתמידים" כתוב שהוא הכניס את כלי הזמר לשמחת בית השואבה (אולי עד אז היו סתם רוקדים והוא מיסד את זה והביא את המנגנים, וכן עשה בל"ג בעומר במירון).
איני זוכר את שמו.

משולש כתב:שמעתי ממישהו שבספר על אחד ממייסדי ה"מתמידים" כתוב שהוא הכניס את כלי הזמר לשמחת בית השואבה (אולי עד אז היו סתם רוקדים והוא מיסד את זה והביא את המנגנים, וכן עשה בל"ג בעומר במירון).
איני זוכר את שמו.

ר' יוס'ל אייכלר (איש ירושלים)?

משולש כתב:שמעתי ממישהו שבספר על אחד ממייסדי ה"מתמידים" כתוב שהוא הכניס את כלי הזמר לשמחת בית השואבה (אולי עד אז היו סתם רוקדים והוא מיסד את זה והביא את המנגנים, וכן עשה בל"ג בעומר במירון).
איני זוכר את שמו.

'ספר על אחד ממייסדי ה"מתמידים"' יש רק אחד - הספר על ר' יוס'ל אייכלר, ואכן כך שמעתי מהרבה מתמידימדיג'ע להתפאר שהם היו הראשונים שהנהיגו את חגיגת השמחת בית השואבה בכלי זמר כפי שמקובל היום. (לדבריהם הם גם יוצרי המושג של טיולים מאורגנים לילדי תשב"ר ובחורים ע"י המוסדות.)

במוסף החג של 'הפלס' כתבה ארוכה וממצה מלווה בתיעוד מעניין על ר' יוס'ל אייכלר ז"ל ומפעלותיו האדירים, על ה'מתמידים' באותם שנים, על רקע זעזועי ותמורות התקופה בירושלים של אז. במסגרת מיוחדת מתוארת יפה שמחת בית השואבה הראשונה בירושלים עם ה'כלי זמרים' שהובאו ממירון...

איך לא צויין פה "סדר זכר לשמחת בית השואבה" שנהג הגר"א. עם "אשריכם ישראל" ו"כד יתבין ישראל" הידוע.

להלן התיאור על התפתחות שמחות בית השואבה בירושלים

יעקובי כתב:עוד יתכן מקור נוסף לחמ"י בזה, והוא 'תקנות איזמיר' למהר"ח אבולעפייא (תקנה כ"ח), שכתב שתיקן בעירו לעשות שמחת ביה"ש בלילות חוה"מ סוכות בשירים ומחולות, יעו"ש.(יש לי חשבון קצת ארוך להוכיח כי תקנות איזמיר התפרסמו בערך בשנת תפ"ו, והחמ"י כבר נודע שהעתיק אף ממשנת חסידים שנדפס בשנת תפ"ז, וא"כ יכל לשאוב גם מתקנות הנ"ל)

י' תשבי כבר הוכיח באחד ממאמריו (שנושא את השם הקרוב ל"הנהגות נתן העזתי, תקנות הר"ח אבועלפיה וקטעים מספר ... בספר חמדת ימים") שרוב תקנותיו של הר"ח אבועלפיה הועתקו בחמ"י, ביניהם תקנת עשיית זכר לשמחת בית השואבה.
אקווה שהחברים יוכלו להפנות למ"מ מדוייק יותר.

מצורף

משולש כתב:שמעתי ממישהו שבספר על אחד ממייסדי ה"מתמידים" כתוב שהוא הכניס את כלי הזמר לשמחת בית השואבה (אולי עד אז היו סתם רוקדים והוא מיסד את זה והביא את המנגנים, וכן עשה בל"ג בעומר במירון).
איני זוכר את שמו.

אם אמנם אמת הוא שהוא הכניס הכליזמר בשמחת בית השואבה אין זה אלא בירושלים אבל בחו"ל כבר הי' כליזמר לפנ"ז

ונתנו ידידים כתב:

משולש כתב:שמעתי ממישהו שבספר על אחד ממייסדי ה"מתמידים" כתוב שהוא הכניס את כלי הזמר לשמחת בית השואבה (אולי עד אז היו סתם רוקדים והוא מיסד את זה והביא את המנגנים, וכן עשה בל"ג בעומר במירון).
איני זוכר את שמו.

אם אמנם אמת הוא שהוא הכניס הכליזמר בשמחת בית השואבה אין זה אלא בירושלים אבל בחו"ל כבר הי' כליזמר לפנ"ז

באמת יכול להיות הגיוני מה שאתה אומר. ואני אוסיף על דבריך שיתכן שגם במקומות אחרים בארץ (כמו ת"א וכדומה) גם היה כלי זמר.
(הוא כותב שם שגם לחתונות ה"תזמורת" היו לוקחים בהשאלה איזה תוף ישן מגמ"ח וה"פויקער" התורן היה מפגין את "ידענותו" הרבה (או המועטה) בתיפופים. וזה היה ה"תזמורת" של אז)...
סתם מעניין אם מישהו יודע מה רמת הדיוק של הספר "ר' יוסל".

הבטחתי כתב:בסידור אזור אליהו ציין לספר באר אברהם לר"א בן הגר"א ורשא תרמ"ז, באותה שנה נדפסו כמה ספרים בשם זה, מישהו יודע למה הכונה?

באזור אליהו צוין לספר זה שנדפס בווילנא באותה שנה, לא מצאתי אזכור לספר זה, לא באוצר ולא בדומיו, וגם לא בספריה הלאומית.
האם מאן דהוא יידע להפנותי היכן אוכל לקבל ידיעה על ספר זה?
ברכת ה' לכל המסייעים

לבנון כתב:

הבטחתי כתב:בסידור אזור אליהו ציין לספר באר אברהם לר"א בן הגר"א ורשא תרמ"ז, באותה שנה נדפסו כמה ספרים בשם זה, מישהו יודע למה הכונה?

באזור אליהו צוין לספר זה שנדפס בווילנא באותה שנה, לא מצאתי אזכור לספר זה, לא באוצר ולא בדומיו, וגם לא בספריה הלאומית.
האם מאן דהוא יידע להפנותי היכן אוכל לקבל ידיעה על ספר זה?
ברכת ה' לכל המסייעים

בודאי שהוא ט"ס בסידור אזור אליהו, וצ"ל ווארשא.
הספר "תהלים - באר אברהם" מופיע באוצר ובה"ב, וכמופיע בדף השער נלווה אליו "סדר שמחת בה"ש ומנהג הגר"א ז"ל". אולם בעותקים הנ"ל לא מצאתי זאת בתוך הספר.
בחיפוש באוצר החכמה יש שציינו שמופיע בעמ' 276, ובמהדו' החדשה של הספר הנ"ל [י"ל ע"י מוה"ק] כתב שהוא מופיע בתחילת הספר. אך מ"מ לא מצאתי כלל.
בספר זה עמ' 4 מופיעים מזמורים שאומרים בליל שמיני עצרת למנהג הגר"א ז"ל.

במחזור הגר"א סוכות [לייטנר] עמ' שן הביא כן מסוף ספר "תהלים - כפלים לתושיה" בשם ר"ש לוריא [המו"ל של "תהלים - באר אברהם"]

יהודה בן יעקב כתב:

לבנון כתב:

הבטחתי כתב:בסידור אזור אליהו ציין לספר באר אברהם לר"א בן הגר"א ורשא תרמ"ז, באותה שנה נדפסו כמה ספרים בשם זה, מישהו יודע למה הכונה?

באזור אליהו צוין לספר זה שנדפס בווילנא באותה שנה, לא מצאתי אזכור לספר זה, לא באוצר ולא בדומיו, וגם לא בספריה הלאומית.
האם מאן דהוא יידע להפנותי היכן אוכל לקבל ידיעה על ספר זה?
ברכת ה' לכל המסייעים

בודאי שהוא ט"ס בסידור אזור אליהו, וצ"ל ווארשא.
הספר "תהלים - באר אברהם" מופיע באוצר ובה"ב, וכמופיע בדף השער נלווה אליו "סדר שמחת בה"ש ומנהג הגר"א ז"ל". אולם בעותקים הנ"ל לא מצאתי זאת בתוך הספר.
בחיפוש באוצר החכמה יש שציינו שמופיע בעמ' 276, ובמהדו' החדשה של הספר הנ"ל [י"ל ע"י מוה"ק] כתב שהוא מופיע בתחילת הספר. אך מ"מ לא מצאתי כלל.
בספר זה עמ' 4 מופיעים מזמורים שאומרים בליל שמיני עצרת למנהג הגר"א ז"ל.

במחזור הגר"א סוכות [לייטנר] עמ' שן הביא כן מסוף ספר "תהלים - כפלים לתושיה" בשם ר"ש לוריא [המו"ל של "תהלים - באר אברהם"]

יש"כ גדול