פורום אוצר החכמה

שמוע שמעתי שמועה שנמצא בכתבי הרב חיד"א שראוי לאכול כזית מצה ביו"ט ראשון של סוכות מהקש ט"ו ט"ו.
ועוד שמעתי שישנם חסידים ואנשי מעשה שנוהגים כך למעשה.
כמובן שהדברים זרים ומוזרים ורציתי לדעת אם ישנו באמת דבר כזה.
[מחיפוש קל בכתבי הרחיד"א לא מצאתי זולת חובה לבער את החמץ שבלב מהקש זה ולא יותר].

כמובן יש את הפמ"ג התמוה מש"ז ס"ס תרמ"ד לא לאכול לחם עשיר בליל סוכות אבל גם הוא לא כותב לאכול מצה

אליהוא כתב:שמוע שמעתי שמועה שנמצא בכתבי הרב חיד"א שראוי לאכול כזית מצה ביו"ט ראשון של סוכות מהקש ט"ו ט"ו.
ועוד שמעתי שישנם חסידים ואנשי מעשה שנוהגים כך למעשה.

זה מזכיר את הסיפור על אותו משובש דעת, שנהג לאכול את ה'ביס' האחרון של סעודתו - בארוחה הבאה...
הסיפור, שכנראה לא היה ולא נברא, נתפרסם במוסף הסיפורים של 'בקהילה' דהחג הזה.

הרחיד"א במחב"ר במקומו מביא מי שסובר דיוצאים גם בבפת הב"כ וחולק עליו דאין יוצאין אלא בפת ותול"מ.

אליהוא כתב:שמוע שמעתי שמועה שנמצא בכתבי הרב חיד"א שראוי לאכול כזית מצה ביו"ט ראשון של סוכות מהקש ט"ו ט"ו.
ועוד שמעתי שישנם חסידים ואנשי מעשה שנוהגים כך למעשה.
כמובן שהדברים זרים ומוזרים ורציתי לדעת אם ישנו באמת דבר כזה.

ומדוע שלא יקישו גם להפך, וינהיגו שאת הכזית מצה ראשונה של ליל פסח יאכלוה בסוכה?

כנראה שהשיבוש בשמועה הם דברי הרחיד"א המסביר את המנהג הקדמון שהיה לאכול מצה בליל שבועות, עיין בספרו לב דוד שנתן כמה טעמים בדבר. (לא בדקתי עתה בפנים שאכן זה בלב דוד אבל בודאי הוא באחד מספריו הקטנים)

חכם באשי כתב:

אליהוא כתב:שמוע שמעתי שמועה שנמצא בכתבי הרב חיד"א שראוי לאכול כזית מצה ביו"ט ראשון של סוכות מהקש ט"ו ט"ו.
ועוד שמעתי שישנם חסידים ואנשי מעשה שנוהגים כך למעשה.
כמובן שהדברים זרים ומוזרים ורציתי לדעת אם ישנו באמת דבר כזה.

ומדוע שלא יקישו גם להפך, וינהיגו שאת הכזית מצה ראשונה של ליל פסח יאכלוה בסוכה?

ברוך שכיוונת לדברי הספרא (פר' אמור, הובא במל"מ ריש פ"ו מהל' חו"מ), דמבואר שהיתה כזו הו"א, ובעינן קרא לאפוקי מאכילת מצה בסוכה, ומאכילה בסוכה בליל פסח:

"'ובחמישה עשר יום לחודש הזה חג המצות' -
יום זה טעון מצה, ואין חג הסוכות טעון מצה.
והלא דין הוא: ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה,
זה שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה?
תלמוד לומר: 'זה', חג המצות זה טעון מצה, ואין חג הסוכות טעון מצה".
"'הזה חג הסוכות' - זה טעון סוכה, ואין חג המצות טעון סוכה.
והלא דין הוא: ומה זה שאינו טעון מצה טעון סוכה,
חג המצות שהוא טעון מצה, אינו דין שיטעון סוכה?
תלמוד לומר: 'הזה חג הסוכות' - זה חג הסוכות טעון סוכה, ואין חג המצות טעון סוכה".

עי' בסדר הערוך סו"פ ע"ח שמביא זמנים שונים לאכול מצה, ולא ראיתי שמביא שם לאכול בסוכות. מובא שם מש"כ לעיל בענין אכילה בשבועות מהלב דוד להחיד"א.

אולי נתבלבל עם זה
viewtopic.php?f=7&t=6336&p=55465&hilit=%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C+%D7%9E%D7%A6%D7%94#p55465

על כל פנים נמצא שיש מקום לאכול מצה ב:
פסח
שבועות
ראש השנה
סוכות

ביום כיפור צמים אז זה לא אפשרי
כך שיוצא שאין חג שלא אוכלים בו מצה...

בראש השנה כבר כתבתי ראה בבית המדרש בשם רבי חיים פלאגי'

מזכיר לי את אותו פרומער עקום בבית מדרשנו שהרעיש שנה א' על האכילה בכא"פ של הכזית ראשון וכו'.
היה שם פיקח א' שהעמיד פני תם ועורר את השאלה למה לא יצטרכו בהסיבה...
אותו פרומער לקח את העסק ברצינות ושמחת יו"ט כבר לא חסרה...

גוראריה כתב:מזכיר לי את אותו פרומער עקום בבית מדרשנו שהרעיש שנה א' על האכילה בכא"פ של הכזית ראשון וכו'.
היה שם פיקח א' שהעמיד פני תם ועורר את השאלה למה לא יצטרכו בהסיבה...
אותו פרומער לקח את העסק ברצינות ושמחת יו"ט כבר לא חסרה...

ומה נעשה בפרי מגדים (תרלט אשל אברהם ס"ק טו), שאין יוצאים ידי חובת אכילת כזית פת בלילה הראשון של סוכות בלחם הנילוש במי פירות, כשם שבמצה אינו יוצא ידי חובה במצה עשירה.

סכינא חריפא כתב:ומה נעשה בפרי מגדים (תרלט אשל אברהם ס"ק טו), שאין יוצאים ידי חובת אכילת כזית פת בלילה הראשון של סוכות בלחם הנילוש במי פירות, כשם שבמצה אינו יוצא ידי חובה במצה עשירה.

ומדוע לא נצריך לאפות את החלות "לשמה"?

גוראריה כתב:מזכיר לי את אותו פרומער עקום בבית מדרשנו שהרעיש שנה א' על האכילה בכא"פ של הכזית ראשון וכו'.
היה שם פיקח א' שהעמיד פני תם ועורר את השאלה למה לא יצטרכו בהסיבה...
אותו פרומער לקח את העסק ברצינות ושמחת יו"ט כבר לא חסרה...

אני לא מבין מה הכוונה פרומער עקום שהרעיש. פשוט שצריך לאכול כזית פת בליל סוכות בכא"פ אחרת אין זה אכילה וכמו לעניין איסורים, וכן מפורש במ"ב תרל"ט ס"ק כ"א. והעניין שלא מדברים על זה גבי סוכות רק גבי מצה כי בפת רגילה אין בזה שום קושי לאכול בכא"פ וכל מי שאוכל בלי להפסיק אוכל בכדי אכילת פרס. רק במצות הקשות יש בזה קושי.

(מסתמא גם לעניין ברהמ"ז כך הוא שאם אכל כזית ולא אכלו בכא"פ לא חייב ורק אם שבע יש לדון).

אוצר החכמה כתב:(מסתמא גם לעניין ברהמ"ז כך הוא שאם אכל כזית ולא אכלו בכא"פ לא חייב ורק אם שבע יש לדון).

ילמדנו רבנו מה יש לדון בזה הא לא הוי אכילה, וכי מי שאכל פחות מכזית ושבע מברך ברכת המזון?

אתה צודק צירוף שביעה ע"י ד"א הוא רק כשאכל כזית פת, כן הביא פשוט במ"ב.

(מה שאני הסתפקתי הוא אולי אם מצטרף לשם שביעה מצטרף גם לשם אכילה שלו, אע"פ שאם לא שבע אינו מצטרף אבל אם שבע כן יצטרף, ואז יועיל אם אכל את שאר הדברים בכדי אכ"פ אפילו לא אכל כזית פת, אבל כאמור במ"ב מביא פשוט לא כך).