פורום אוצר החכמה

הרמ"א בשו"ע מזכיר את מנהג הראשונים לבדיקת הצל. מהם המקורות לענין זה? איך מבצעים את הבדיקה הלכה למעשה?

בספרות חסידי אשכנז יש המון בזה.

על תורת הצל של חסידות אשכנז האריך פרופ' יוסף דן, בספרו תורת הסוד של חסידות אשכנז.
על מנהג בדיקת הצל, כתב החוקר המוצלח שנפטר בדמי ימיו, יאיר וינשטוק בספרו 'במעגלי הנגלה והנסתר' (הוצאת מוה"ק, מצוי באוצר?)
ונוספו על דבריו, בעיקר מדברי חסידי אשכנז, באחד הנספחים שבספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, כרך שני (מצוי באוצר).

תודה באשי. זכרתי את ספר הגימטריאות, אך לא ידעתי להצביע על מיקומו המדוייק. וברוך המשיב אבדה.

חכם באשי כתב:על תורת הצל של חסידות אשכנז האריך פרופ' יוסף דן, בספרו תורת הסוד של חסידות אשכנז.
על מנהג בדיקת הצל, כתב החוקר המוצלח שנפטר בדמי ימיו, יאיר וינשטוק בספרו 'במעגלי הנגלה והנסתר' (הוצאת מוה"ק, מצוי באוצר?)
ונוספו על דבריו, בעיקר מדברי חסידי אשכנז, באחד הנספחים שבספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, כרך שני (מצוי באוצר).

צ"ל ישראל. ויאיר הוא 'מוצלח' אחר. מאמרו על הצל בהושע"ר נדפס באחד מכרכי שנה בשנה וניתן למוצאו באוצר.

תודה על התקון, כתבתי מהזכרון - וזו התוצאה...

שפיפון בן ליש כתב:

חכם באשי כתב:על תורת הצל של חסידות אשכנז האריך פרופ' יוסף דן, בספרו תורת הסוד של חסידות אשכנז.
על מנהג בדיקת הצל, כתב החוקר המוצלח שנפטר בדמי ימיו, יאיר וינשטוק בספרו 'במעגלי הנגלה והנסתר' (הוצאת מוה"ק, מצוי באוצר?)
ונוספו על דבריו, בעיקר מדברי חסידי אשכנז, באחד הנספחים שבספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, כרך שני (מצוי באוצר).

צ"ל ישראל. ויאיר הוא 'מוצלח' אחר. מאמרו על הצל בהושע"ר נדפס באחד מכרכי שנה בשנה וניתן למוצאו באוצר.

שנה בשנה תשכ"ב. עמ' 245 באוצר

העניין מופיע כבר בזוהר וכפי שמביא גם בשנה בשנה שם, ומשכך תליית הענין בחסידי אשכנז אינה אלא לענין ריבוי החומר ולא לענין מקור הרעיון. וקצת כפרנית לשונו של וינשטוק שם עמ' 253.

למעשה גם מהפן המחקרי טעה וינשטוק בייחסו את המנהג למקורות הבבליים או הארץ ישראלים שהשפיעו על מנהגי אשכנז הקדומים, ואילו החוקרים טוענים במקרה זה להשפעה של הסביבה האשכנזית-גויית, ראו במאמרו המפורט של י"ד וילהלם, ״סדרי תיקונים״, עלי עין לכבוד ש״ז שוקן, ירושלים תש״ח־תשי״ב, עמי 125-146.

הוגה ומעיין כתב:העניין מופיע כבר בזוהר וכפי שמביא גם בשנה בשנה שם, ומשכך תליית הענין בחסידי אשכנז אינה אלא לענין ריבוי החומר ולא לענין מקור הרעיון. וקצת כפרנית לשונו של וינשטוק שם עמ' 253. (1)
למעשה גם מהפן המחקרי טעה וינשטוק בייחסו את המנהג למקורות הבבליים או הארץ ישראלים שהשפיעו על מנהגי אשכנז הקדומים, ואילו החוקרים טוענים במקרה זה להשפעה של הסביבה האשכנזית-גויית (2), ראו במאמרו המפורט של י"ד וילהלם, ״סדרי תיקונים״, עלי עין לכבוד ש״ז שוקן, ירושלים תש״ח־תשי״ב, עמי 125-146.

1. לא קראתי את דברי וינשטוק, אך הנני מנחש למה כוונתך, אך לא הבנתי מדוע היא כפרנית? היכן מצאת שדעה שאחז ממנה היעב"ץ והחת"ס ועוד נוגדת את אחד מי"ג העיקרים?! [ולעצם דברי וינשטוק, השווה לספרו של ת"ש 'הנגלה שבנסתר']. וד"ל.

2. מדוע הנך מעדיף את דברי החוקרים על דברי וינשטוק? האם משום שהיה שומר תורה ומצוות לא הספיק לו תואר הד"ר כדי שימנה על ה'חוקרים'?!

לשאלתך השניה (לראשונה אכה"מ וד"ל): וינשטוק כותב מתוך השערה בלבד, עיי"ש בלשונו, ומתוך שלא היה מודע לפולקלור הגרמני.

אני לא יודע מה כתב וינשטוק, אמנם כבר הערוה"ש כתב על זה (בסי' תרס"ד לקראת סופו), "ובאמת חלילה לעם בני ישראל להביט על עניינים כאלו, וברגע אחד כששב בתשובה נתהפך מרע לטוב ואין לנו רק לישא עינינו אל אבינו שבשמים". והוא כגמרא הערוכה בידינו במס' שבת דף קנ"ו.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7% ... 7.A6.D7.9C

ושמעתי שמועה (לא מוסמכת מאוד, אבל גם לא אינה מוסמכת) שרב משה שטרנבוך נוהג כך כמדי שנה בשנה, ומקיים את המנהג על גג ביתו שבהר נוף.

אכשר דרא כתב:הרמ"א בשו"ע מזכיר את מנהג הראשונים לבדיקת הצל. מהם המקורות לענין זה? איך מבצעים את הבדיקה הלכה למעשה?

לאחרונה נדפמ"ח ספר "זכירה" הישן עם ספר "זכירת מנחם" שם מביא לכך מקורות ודקדוקים. אינני זוכר בדיוק באיזה עמוד אבל הדברים מובאים בסוף הספר (כמו כן תנסה להיעזר במפתח).

דומני שראיתי כתוב שלא לעשות כן, כלומר, שלא יבדוק האדם בצל עצמו.
הזוכר אי מי מקור הדבר?

במקור ברמ"א או"ח תרס"ד וז"ל:

כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה; ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו; ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות כנ"ל

בצלאל כתב:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%94#.D7.9E.D7.A0.D7.94.D7.92_.D7.94.D7.A6.D7.9C

ושמעתי שמועה (לא מוסמכת מאוד, אבל גם לא אינה מוסמכת) שרב משה שטרנבוך נוהג כך כמדי שנה בשנה, ומקיים את המנהג על גג ביתו שבהר נוף.

מ"ש כבודו תימה הוא. מלבד שחס מלומר דפליג מור"ם שטרנבוך ארמ"א, אבל יתירה מכן, הלא כל ענין הצל אינו אלא בצל הלבנה, והיכן מצינו בשכונת הר נוף מקום שאינו בו מזהרורי אורות הכרך ושהלבנה מטילה בו צל?
ע"כ שאין כאן אלא חוכא בלבד.