עמוד 1 מתוך 1

אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 11:36 am
על ידי בן הרב
שאלה לי לחו"ר פורום דנן.
האם יש איזשהוא מקור בענין אסרו חג לבני חו"ל?
דלכאו', אין טעם שלא יהיה נמי מטעם ספיקא דיומא.

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 12:00 pm
על ידי משולש
לא הבנתי השאלה. ברור שבחו"ל גם עושים אסרו חג למחרת יו"ט שני.

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 12:25 pm
על ידי בן הרב
משולש כתב:לא הבנתי השאלה. ברור שבחו"ל גם עושים אסרו חג למחרת יו"ט שני.

ברור????????
לא ידוע לי.

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 1:48 pm
על ידי סיפרון
איני יודע מה מנהג חוץ לארץ, ואיך תתכן מחלוקת במציאות כנ"ל, אבל ראיתי באשכול סמוך ואביא הדברים כאן:

כתב מרן המחבר ז"ל בשלחן ערוך או"ח (סימן תכט סעיף ב'): אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, וכו', והבכורות מתענין בו בערב פסח" ורבינו רמ"א ז"ל כתב: הגה גם אין אומרים צדוק הדין בכל חדש ניסן וכו', ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג והוא אסרו חג".

אם בחוץ לארץ אין אסרו חג, אזי רמ"א ז"ל איש קרקא למי כתב דבריו אלו האם ליושבי ארץ ישראל? ובמשנה ברורה (ס"ק י"ד) הביא שנהגו שלא להתענות באסרו חג ואם אין אסרו חג בחוץ לארץ כסברת ספרא מאי קאמר המשנה ברורה.

ועוד בשלחן ערוך או"ח (סימן תצ"ד סעיף ג'): אסור להתענות במוצאי חג השבועות. הגה ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חדש סיון עד ח' בו, דהיינו אחר אסרו חג". ועיין משנה ברורה שם אם יש לחלק בין אסרו חג דסוכות לשבועות ודו"ק.

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ה' אוקטובר 08, 2015 2:29 pm
על ידי אנא עבדא
מה הקשר של 'אסרו חג' לספיקא דיומא ??
פשוט וברור שאצל בני חו"ל נוהג אסרו חג למחרת יו"ט שני.

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ה' אוקטובר 08, 2015 2:35 pm
על ידי משולש
מידי דברי בו, מה המקור הראשון לאיסרו חג? זה חז"ל? גאונים? ראשונים?

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

פורסם: ה' אוקטובר 08, 2015 3:45 pm
על ידי יאיר
משולש כתב:מידי דברי בו, מה המקור הראשון לאיסרו חג? זה חז"ל? גאונים? ראשונים?


אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלוש הרגלים. בימי העלייה לרגל לבית המקדש, היו חלק מן העולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג, ומכאן קביעת היום העוקב לחג.

תאריכי אסרו חג הם, לפיכך: כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות).

תוכן עניינים [הסתרה]
1 מקור השם
2 איסור תענית
3 מנהגי עדות
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים
מקור השם[עריכת קוד מקור]
מקור השם הוא הפסוק: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" (תהילים קי"ח), שפשוטו: קישרו את קורבן החג בשלשלאות סמוך לקרנות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם).

בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף ל"ט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – בארמית: "בנו של המועד".

איסור תענית[עריכת קוד מקור]
על פי הרמ"א, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ובשתייה, והסיבה לכך היא שהקורבנות בבית המקדש נאכלו גם ביום שלמחרת החג. חז"ל דרשו על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (מסכת סוכה מ"ה, ע"ב).

נוהגים שלא להתענות באסרו חג. בבית הכנסת אין אומרים תחינות. אף על פי כן, אירע בתולדות עם ישראל שצמו באסרו חג של פסח לזכר פרעות, ויום זה פותח למעשה את ימי האבל של ספירת העומר. בתלמוד הירושלמי, מיוחס המנהג לימי עזרא ונחמיה. המקור הוא בהכרזתם על צום וחגירת (לבישת) שק בכ"ד בתשרי (נחמיה ט', א'), ומעצם העובדה שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג הסוכות, מסיקים שביום זה יש לשמוח.

מנהגי עדות[עריכת קוד מקור]
בקרב יהדות אשכנז היו ימי אסרו חג מעין חג דמוקרטי, בו נבחרו גבאים ונושאי משרה.

בקרב יהדות מרוקו, יהדות אלג'יריה, יהדות טוניסיה, ויהדות לוב, התווסף נופך נוסף לאסרו חג שאחרי שביעי של פסח – המימונה.