פורום אוצר החכמה

מנהג נביאים שכל אחד יטול ערבה ביום זה, מלבד ערבה שבלולב. וכיון שאינו תקנת חכמים אלא מנהג, לכן אין מברכין עליו. ואין חילוק בין ערבה זו לערבה של לולב. וכן הפוסל בה, פוסל נמי בערבה זו. ולכן לא יקצצנו ישראל אלא נכרי, מלבד נשרו רוב עליו דכשר בזה אפילו עלה אחד בבד אחד. ומיהו אין זה הידור מצוה. ולכן נוהגים לעשות הושענות יפים. ויש נוהגין ליקח ערבה ארוכה וגסה, שהרי בבית המקדש היו לוקחין ערבה גבוה י' אמות (עי' א"ר). ומזה תראה כמה טועים המנתקים העלין מן הבדים וחותכין אותו מלמטה שלא יהיה ארוך, דאדרבה יותר מצוה בארוכה ובעלין הרבה שהוא מצוה מן המובחר ונוי מצוה

כתונת_פסים כתב:זכור לי שהרא"ש כותב שיש עניין בלולב שמן ומגודל יפה. אין איני זוכר כרגע מקומו.

גאולה בקרוב כתב:יוסף אומץ, סי' תתרלה, ש"העולם חושבין להידור מצוה אתרוג היותר גדול שאפשר", ועיי"ש שדחה זאת.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמנהג אחב"י מעדת תימן להשתמש בלולב ארוך.

משולש כתב:שמעתי מקפידים על פי קבלה לצמצם את הלולב לד"ט בדיוק. (הם קונים לולב וחותכים אותו שיהיה באורך המדויק של ד"ט).

–לולב–
מנהג רבינו שליט"א לקחת לולב ארוך ביותר, וכתב רבינו שליט"א
שמקורו הוא מתוס' בב"ק ט: ד"ה עד שליש, שאתרוג יותר גדול זה הידור,
וא"כ לכאורה ה"ה בלולב.
וגם בעוביו יש להדר שיהיה עבה ועי"כ יהיה מתאים לאורכו והידור
הוא.

לכאו' כל הלולב הוקצה למצוותו ואין להוריד עלין מן הלולב במשך כל הסוכות ומזה ראיה שיש ענין והידור בלולב גדול.

250 כתב:בספר עוז יעקב ח"א ס"ס יב האריך בזה הגרי"ח סופר שליט"א, והביא חדשות לביהמ"ד, וראה גם בספרו עדות ביעקב ח"ב ס"ס פא.

חד ברנש כתב:רק שהנוטל לולב זה לא יוציא, חלילה, עין לאחת הנשים בעזרה למעלה (שאין לה מחיצה שלימה).