פורום אוצר החכמה

בפוסקים האחרונים דנו בדין ערבה זו.
אני מחפש לדעת המנהג למעשה בארץ זו, מי שמכיר אדם שזוכר את החיים שם בזמן שהיו יושביה היהודים עליה, יוכל לעזור לי ולשואלו.


תודה רבה.

במחילה,
מה טיבה של ערבה זו? מעולם לא שמעתי עליה.

חכם באשי כתב:במחילה,
מה טיבה של ערבה זו? מעולם לא שמעתי עליה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7 ... E%D7%97%29

ולשאלה המקורית:
http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=130

תודה לך, יבנה.

ייש"כ יבנה.

עדיין שאלתי עומדת, כיצד נהגו בהונגריה בזמן שרוב יושביה עדיין היו בה?

*מאירופה לישראל:*
*הרבנים הגיעו לבתי הגדולים*

גדולי התורה וההלכה לחברי מועצת 'מרכז רבני אירופה': "תמיכתנו נתונה לפעילותכם אשר ראויה לכל הערכה"

משה ויסברג

 

 

"המאבק שאתם מנהלים ללא ליאות למניעת התבוללות בעם ישראל, הסיוע הרב שאתם מגישים להגברת הטהרה בקרב יהודים ברחבי אירופה כולל בערים ששמותיהם לא מוכרות, וכניסתכם לתחום מתן כשרות למזון באמצעות מערכת הכשרות EK שהקמתם ואשר פעילה באירופה, ראויים לכל הערכה ותמיכתנו נתונה לכם", במילים אלה גדולי ישראל במהלך סבב פגישות שעשו השבוע בבתיהם חברי מועצת 'מרכז רבני אירופה' במהלכם שאלו וליבנו הרבנים מאירופה שורה ארוכה של נושאים הלכתיים העומדים על הפרק בקרב יהדות אירופה ודיווחו על מצב הקהילות היהודיות שם. 

המשלחת שביקרה בבתיהם של מרנן ורבנן הגר"ח קנייבסקי, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מויז'ניץ, הגרב"מ אזרחי, הגאון רבי שלום כהן, הגר"י זילברשטיין והאדמו"ר מצאנז, כמו גם אצל הרבנים הראשיים לישראל הגר"י יוסף והגר"ד לאו, כללה את הרבנים הגאונים: הרב ירמיה כהן גאב"ד פריז, הרב מיכאל שמארלא גאב"ד שטראסבורג, הרב יעקב דוד שמאהל דיין דק"ק 'שומרי הדת' באנטוורפן, הרב משה טוביה וייסברגר אב"ד דק"ק עדת יראים בודפסט, הרב ברוך אוברלנדר אב"ד בד"צ דקהילות החרדים בודפשט וכן את הרב משה וובר מנהל 'כולל תורה' הכולל למעלה מ-90 כוללים לבעלי בתים במדינות חבר העמים ובמדינות אירופה. 



בוידאו שהגיע ל'בחדרי חרדים' ביקרו הרבנים בבית הגר"ח קנייבסקי שעיין ועבר על כל עמוד בחוברת של המקוואות שמרכז רבני אירופה סייע בבנייתם והתעניין האם גם בסיביר בנו הגר"ח נענה בחיוב כאשר מראים לו תמונות משם, לסיום הגאון הרב אוברלנדר אב"ד בודפסט הראה לגר"ח קנייבסקי 'ערבה בוכיה' שגודלת בהונגריה ושאל האם מותר להשתמש בה כערבה שפסק שזה 'כשר וישר' 

חכם באשי כתב:במחילה,
מה טיבה של ערבה זו? מעולם לא שמעתי עליה.

אמש צילמתי .

וזה העץ

תודה רבה.


עדיין מדהים שמעבר ל"נדמה להם" אין לנו מי שזוכר בודאות במה נהגו לצאת ידי חובה.


הראיה ההסתברותית מכך שלא כתבו לשלול (הזן הבוכייה מאד מצוי בהונגריה) , אכן מתיישב על ההגיון

באנגלית נקרא weeping willow
לא נהגו בזה כיום בארה"ב
וכל המשנה וכו'

רבי משה פיינשטיין על "ערבה הבוכייה":

למיטב זכרוני היה פעם אשכול על סוגיה זו

לבי במערב כתב:

ידידיה כתב: . . אני מחפש לדעת המנהג למעשה בארץ זו, מי שמכיר אדם שזוכר את החיים שם בזמן שהיו יושביה היהודים עליה, יוכל לעזור לי ולשואלו. תודה רבה.

ידידיה כתב: . . עדיין שאלתי עומדת, כיצד נהגו בהונגריה בזמן שרוב יושביה עדיין היו בה?

------------------
לאחרונה יש כאן בארץ ישראל שמוכרין ערבות מהסוג הגדל בארהב ויתרונן [ או חסרונן] שטריותן ועמידותן ארוכה פי כמה ואינה נזקקת לאותן פטנטים
להשארת ירקות וזקיפותן של העלים.

דא עקא - שמזמן שמעתי ערעור עליהן , שכן בחזל סוכה פרק ד משנה ו מובא משנה ו
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת ומניחים אותן בגיגיות של זהב, כדי שלא יכמושו.
וערות הנל אין צורך לשימן בגיגיות כדי לשמרן ליום אחד !
וכאן שחזל לא השתמשו בהן ורוצים להסיק מכך שכלל אינן ערבות הכשרות ללולב.

ומהרהורים וערעורים - למעשה רב.
אחד מהמשמשים בבית הר אליישיב זצלסיפר שהביא לו פעם לברך על לולב והגיש לו ערבות יפות מהזן העמיד הנל.והרב אמר לו תביא לי את הסוג הרגיל.
אין בידי פרטים מעבר לכך [ את שם המשמש שמעתי]האם היה בכך חומרא או ממש פסילה .
כמו"כ הרב ח' גרינוואלד זצל מבכירי דייני בעלז גם הוא ראה טענה זו הוכחה לכך שאינן ראויות ללולב.

אגב לגבי הטענה שלערבה הבוכייה אין מסורת , קצת קשה שהרי לכאורה כך ניתן לטעון גם לגבי הערבות מארהב העמידות כנל.

ובהונגריה עוד ערבה בוכיה מפורסמת ומסוג אחר.
בחצר בית הכנסת הגדול בבודפסט ברחוב דוהאני נמצא עץ החיים, אנדרטה "הערבה הבוכייה", לזכר קורבנות מלחמת העולם השניה שהייתה כאן בבודפשט. האנדרטה עשויה ממתכת, ומורכבת מעלים קטנים ועליהם כתובים השמות של כל אחד מיהודי הגטו שנספו במלחמת העולם השניה. עץ הערבה "הבוכיה" מסמל את הצער וההרס שספגה הקהילה היהודית, . האנדרטה עוצבה ע"י האמן ההונגרי אימרה ורגה וניתן להתרשם ממנה גם ללא כניסה אל בית הכנסת.

צילם קובי פינקלר