פורום אוצר החכמה

נכון שעכשיו ערב פסח, אבל התורה היא מעל הזמן..

כתב הרמב"ם (לולב, ז ז):

כמה נוטל מהן? לולב אחד ואתרוג אחד, ושני בדי ערבה, ושלשה בדי הדס. ואם רצה להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה - מוסיף, ונויי מצוה הוא, אבל שאר המינין אין מוסיפין על מנינם ואין גורעין מהן, ואם הוסיף או גרע - פסל.

בנוגע לסופה של ההלכה, ידוע לנו בוודאות שהרמב"ם חזר מפסיקתו הראשונית, ובאמת אין האגד פסול, והוא תיקן בעותק שלו: "ואם הוסיף או גרע - לא פסל". העיד על כך בנו בשני מקומות, ועל כך נסובה, כנראה, אחת מתשובותיו של הרמב"ם.
אמנם היתה שמועה שהרמב"ם גם תיקן את אמצעה של ההלכה: "ואם רצה להוסיף בהדס ובערבה (או: "בהדס או בערבה") כדי שתהיה אגודה גדולה - מוסיף".
דרושים לי מקורות המציינים את ההגהה האחרונה, בין אם שוללים אותה ובין אם מקיימים אותה.
אציין את המקורות הידועים לי: ספר המנוחה (שולל), ר' לוי ב"ר אברהם (מקיים), ר"ן על הרי"ף, ואולי גם ריא"ז. ועי' גם שינויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת פרנקל.
כל הפנייה נוספת תתקבל בתודה מרובה!

זה גם בעיתו ובזמנו, לפי המנהג ששורפים את ד' המינים בשריפת חמץ.

שתהיה בריא!
יש לך, לאחרונה, איזה ג'וק להסיט אשכולות מעניינם?

איני יודע אם אתה מתעניין כעת בחזרות של הרמב"ם בספרו בכלל. באם כן. עיין ברמב"ם סופ"א מהל' ק"ש במהדורת הרב קאפח.

[code][/code]


באשי המאמרים על פסח תשלח בסוכות ?

מה זה איכפת לך?
מעולם לא ידעתי שלדברי תורה יש "תאריך תפוגה".
הכרחתי אותך לקרוא את האשכול הזה? או את המאמרים ששלחתי?
האם גם אתה עוסק בתורת פלוני רק בתקופה המתאימה, היינו, בחידושי תורה לפרשת ויצא - אך ורק בפרשת ויצא?

חכם באשי כתב:נכון שעכשיו ערב פסח, אבל התורה היא מעל הזמן..

כתב הרמב"ם (לולב, ז ז):

כמה נוטל מהן? לולב אחד ואתרוג אחד, ושני בדי ערבה, ושלשה בדי הדס. ואם רצה להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה - מוסיף, ונויי מצוה הוא, אבל שאר המינין אין מוסיפין על מנינם ואין גורעין מהן, ואם הוסיף או גרע - פסל.

בנוגע לסופה של ההלכה, ידוע לנו בוודאות שהרמב"ם חזר מפסיקתו הראשונית, ובאמת אין האגד פסול, והוא תיקן בעותק שלו: "ואם הוסיף או גרע - לא פסל". העיד על כך בנו בשני מקומות, ועל כך נסובה, כנראה, אחת מתשובותיו של הרמב"ם.
אמנם היתה שמועה שהרמב"ם גם תיקן את אמצעה של ההלכה: "ואם רצה להוסיף בהדס ובערבה (או: "בהדס או בערבה") כדי שתהיה אגודה גדולה - מוסיף".
דרושים לי מקורות המציינים את ההגהה האחרונה, בין אם שוללים אותה ובין אם מקיימים אותה.
אציין את המקורות הידועים לי: ספר המנוחה (שולל), ר' לוי ב"ר אברהם (מקיים), ר"ן על הרי"ף, ואולי גם ריא"ז. ועי' גם שינויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת פרנקל.
כל הפנייה נוספת תתקבל בתודה מרובה!

מן הסתם כב' כברעשה כן, אבל אם לא- הייתי מציע לעיין במהדורה של הרב קאפח ביד פשוטה ובמהד' הרב שילת

חכם באשי כתב:מה זה איכפת לך?
מעולם לא ידעתי שלדברי תורה יש "תאריך תפוגה".
הכרחתי אותך לקרוא את האשכול הזה? או את המאמרים ששלחתי?
האם גם אתה עוסק בתורת פלוני רק בתקופה המתאימה, היינו, בחידושי תורה לפרשת ויצא - אך ורק בפרשת ויצא?

אם יאכל אדם מצה בסוכות או אם יאכל בפסח בסוכה, אם יש לו שכר ע"ז? כי הלא אינו מצווה אז.
אבל אם ילמוד אדם בפסח הל' סוכה או בסוכות הל' פסח ע"ז יש לו שכר.

דברי אליהו עמ' ע"ט (וע"ע ביאור הגר"א למשלי ו' י"א)

ואילולא שנכתבו הדברים ב'דברי אליהו' היית סובר אחרת?! אתמהה!
אני עוסק כבר כמה שנים באיזו סוגיה 'סוכתית', אני צריך לעשות על כך תשובה? מה קורה פה?

בחצי גיבורים כרך ח' מאמר ארוך על תשובות הרמב"ם [שלדעת ר"י קאפח הם זיוף ומאריך שם באמיתותם], ובתוך דבריו מדבר על דברי הרמב"ם האלו, יתכן שתמצא שם הוספות בנושא.

חכם באשי כתב:ואילולא שנכתבו הדברים ב'דברי אליהו' היית סובר אחרת?! אתמהה!
אני עוסק כבר כמה שנים באיזו סוגיה 'סוכתית', אני צריך לעשות על כך תשובה? מה קורה פה?

חלילה!
אבל מה אעשה שנראה מאחרים פה שנקטו שהדין של הלכות חג בחג/ל' יום קודם החג בא לאפוקי מסוגיות אחרות.

באשי,
שמחתי מאד לקבל את מאמריך הנפלאים. גם אני מאותם אנשים ההוגים במסכת סוכה גם בערב פסח..


אני מתפלא על הת"ח דכאן, שלא ידעו שהתשובה לשאלתו של באשי רמוזה בהערתו על הקשר לפסח..

או במילים אחרות:
התוס' בראש השנה כח,ב כתבו שהטעם שמותר להוסיף על ההדס ועל הערבה ואין בכך משום בל תוסיף, הוא מאותו הטעם שמותר לאכול כמה וכמה כזיתים מצה בליל פסח, עיי"ש.


לגוף שאלת באשי:


התוס' בתחילת פרק התכלת (מנחות לח,א) מביא המנהג להוסיף על הערבות אע"פ שכתוב ערבי נחל ודרשינן ערבי שתים, ומשם ביקש ללמוד שאפשר להוסיף אף על חוטי הציצית עיי"ש.
וכמו"כ הטור בסו"ס תרנ"א הביא בשם רב עמרם שנהגו בקמומינו במתיבתא מכמה דורות שלא לפחות מששים ושמונה ערבות כמנין לולב ויש מוסיפין עד שבעים כמנין הפרים. (אמנם עי' הגהות והערות בשולי טור שירת דבורה, שי"ג שם באופן אחר, אך בכל אופן עיי"ש בב"י מקורות נוספים מן הראשונים למנהג זה).

אגב אמרתי שהטעם שנהגו זאת בערבות ולא בהדס, לפי שסברו כדעת הראשונים שאסור להוסיף הדס שוטה, רק הדס עבות, עיי"ש סו"ס תרנ"א, והרי מבואר בגמ' - וכן המציאות לעינינו - שכמעט א"א להשיג ג' בדי הדס עבות כי אם בטורח גדול, וכל שכן להשיג ששים ושמונים כמעט לא יתכן, ולכן נהגו בערבות דייקא.

לגבי תשובת הרמב"ם שכתב לחלק בין תוספת ההדס המותרת לתוספת הערבה האסורה לדעתו (לאחר חזרתו), וביאר הטעם 'לפי שתוספת ההדס מצאנו כתוב, רצוני לומר הושענא', והוא משפט סתום, ונלאו החכמים לפוטרו, היכן מצא הרמב"ם בגמ' את תוספת ההדס, ומה הכוונה 'רצוני לומר הושענא', והארכתי בזה במאמר המצורף לכאן עמודים 20-23.

אופס..

עכשיו אני רואה שכנראה לא הבנתי את שאלתך..


אבל חבל למחוק דברים מתוקים, אפילו אם אינם קשורים למה שבקשת..

חכם באשי כתב:מה זה איכפת לך?
מעולם לא ידעתי שלדברי תורה יש "תאריך תפוגה".
הכרחתי אותך לקרוא את האשכול הזה? או את המאמרים ששלחתי?
האם גם אתה עוסק בתורת פלוני רק בתקופה המתאימה, היינו, בחידושי תורה לפרשת ויצא - אך ורק בפרשת ויצא?

קח בקלות, ח"ו, תורה מתי שעוסקים בו מבורך

אברהם,
תודה רבה על דבריך.
את קונטרסך הנחמד כבר קיבלתי מידך לפני כחצי שנה ויותר, וכבר עיינתי בו כמה פעמים.

הוד והדר,
אני מקווה שגם אתה לוקח דברים בקלות.

חכם באשי כתב:הוד והדר,
אני מקווה שגם אתה לוקח דברים בקלות.

בדרך כלל כן, תלוי אם לפני הארוחה או לאחריה :-(

ראוי להעביר את האשכול לתת-פורום סוכות.

כאן: viewtopic.php?f=7&t=36329 ראיתי שיש מאמר מהרב יעקב ישראל סטל בענין מיעוט במספר ההדסים.

גימפעל כתב:כאן: viewtopic.php?f=7&t=36329 ראיתי שיש מאמר מהרב יעקב ישראל סטל בענין מיעוט במספר ההדסים.

מצו"ב המאמר האמור.

עד לפני כ 300 שנה עדיין נהגו בוורמיישא לקחת ס"ח ערבות בלולב. המנהג לקחת רק שתי ערבות נחשב כמנהג צרפת-אושטרייך-פולין ומשם הגיע לאשכנז בדורות האחרונים.
ראה במנהגי וורמיישא ובהערות שם: