הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' פברואר 10, 2014 9:38 pm
אסכם בקצרה עד כמה שאוכל: הציור הקלאסי שעליה אנו אומרים שמא ימשך אחר שולחנו זהו באופן שאין לו מקום בסוכה לשולחנו ויושב ואכל על פתח הסוכה והשולחן נכנס קצת לסוכה על זה אנו חוששים שמא יימשך אחר שולחנו אמנם לא נתבאר האם כשאוכל פתו בידו כדרך העניים ללא שולחן האם חיישינן שמא יימשך אחר שולחנו הנמצא מחוץ לסוכה או אפשר שבמצב כזה לא חיישינן שמא יימשך. ואדרבא אם ירצה לאכול את פתו אצל השולחן יכניס את השולחן לביתו.
והיטיב להבהיר אותו בשער הציון תרל"א ס"ק ו' בזה"ל ונראה דכל זה דוקא ביושב על פתח הסוכה מבפנים ולוקח מן המאכל שערוכים לפניו על השולחן מבחוץ, וכמו שצייר הגמרא דיתיב על פמא דמטללתא, דאז גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו, אבל שלא בכהאי גוונא, שיושב בסוכה ואוכל ואינו לוקח מן השולחן כלל, רק שנוהג כמו עני שפתו בידו ואוכל, אז לא גזרו חכמים כלל שמא ימשך, כנ"ל.
והנה בסימן תר"מ כתב המ"ב משנה ברורה ואך שצריך ליזהר שיהיה השולחן ג"כ בתוך הסוכה דאל"ה חיישינן שמא ימשך אחר שולחנו וכדלעיל בסימן תרל"ד:
וצווחו כולם ובראשם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מנין לקח המ"ב לומר שאסור להוציא את השולחן בלילה שמא יימשך אחר שולחנו. כלומר, שמא ירצה לאכול בלילה ואז יכנס לביתו לאכול וימשך אחר שולחנו.
וכל אלו שהקשו על מקורו של החפץ חיים אישתמיטתיה להו שהחפץ חיים כבר כתב להספק בזה בשער הציון הנ"ל תרל"א ס"ק ו' וכנ"ל ובסימן תר"מ כפי הנראה הכריע דחיישינן שמא יימשך אחר שולחנו העומד בחוץ.
והנה גם לדעת הרמב"ן וגם לדעת הבעל המאור כאשר אינו יכול לאכול בסוכה משום גזירה שמא יימשך הרי הסוכה נפסלת מדאורייתא גם לשינה והסוכה צריכה להיות ראוייה גם לאכילה וגם לשינה ועל כן שפיר חשש החפץ חיים שאם אינו יכול לאכול בסוכה בלילה הסוכה נפסלת גם לשינה ואשר על כן אסר להוציא את השולחן בלילה כדי שתהא ראויה לאכילה גם כשהוא ישן.
והדברים ברורים.
בס"ד