פורום אוצר החכמה

כידוע המ"ב פוסק שלא אמרינן יימשך אחר שולחנו כאשר שולחנו נמצאת ממש בתוך הבית ובמצב כזה אנו אומרים שהוא ימשוך שולחנו אל תוך הסוכה.
האם זה מוסכם על כולם.

בעקבות מה שכתבת אעלה ממה עמי בכתובים.
תימה על כל הפוסקים ובפרט על המועדים וזמנים שצווחו על דברי המ"ב בסימן תר"מ שכתב שיש להקפיד שלא להוציא את השולחן מן הסוכה בלילה, ועיין במו"ז שכתב להביא שכך העיד ח"א שישן אצל החפץ חיים הקדוש זי"ע בסוכה וראה שהחפץ חיים מקפיד בלילה להשאיר שם את השולחן. ומשום שחשש החפץ חיים שמא ימשך אחר שולחנו בלילה במידה וירצה לאכול בלילה.
ואני בער ולא אדע
שהרי המ"ב בשערי ציון סימן תרל"ד ס"ק ו' כתב לדון להדיא אם גם באופן שהשולחן נמצאת מחוץ לסוכה אם אמרינן בה שמא יימשך אחר שולחנו ושפיר יש לומר שהחפץ חיים ז"ל בסימן תר"מ תפס שאמרינן שמא יימשך אחר שולחנו אשר בבית ולא שימשוך את שולחנו לתוך הסוכה.
וידועים דברי המלחמות וגם הרמב"ן מודה לו בזה (דוק היטב) שסוכה שאינה ראיה לאכילה אינה ראוי גם לשינה. - ואין להפריך ולומר שלא חשש השער הציון לשמא ימשך אלא כאשר אין לו מקום בסוכה להכניס את השולחן שהרי גם האיש הזה שמוציא את השולחן לפני השינה מראה בזה שאין לו מקום להכניס שולחנו לתוך הסוכה. ושפיר יש לפרש כנ"ל שאם בלילה אינה ראויה לאכילה ומחשש שמא יימשך הסוכה נפסלת גם לאכילה.
ומובן ביותר מודע לא נתן החפץ חיים להוציא את השולחן בלילה מן הסוכה.
אני תוהה לדעת האם אני טעיתי כאן במשהו או שמא נשמט להגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א דברי השערי ציון שכתב להדיא לדון בזה אם אמרינו שמא יימשך אחר שולחנו אשר בבית. – בזמנו אמרתי את בשיעור וישבו שם תלמידי חכמים גדולים מה הפשט במועדים וזמנים ולית נגר וכו'.
מי שיצליח לומר פשט במועדים וזמנים הקרן לעולם הבא

אסכם בקצרה עד כמה שאוכל: הציור הקלאסי שעליה אנו אומרים שמא ימשך אחר שולחנו זהו באופן שאין לו מקום בסוכה לשולחנו ויושב ואכל על פתח הסוכה והשולחן נכנס קצת לסוכה על זה אנו חוששים שמא יימשך אחר שולחנו אמנם לא נתבאר האם כשאוכל פתו בידו כדרך העניים ללא שולחן האם חיישינן שמא יימשך אחר שולחנו הנמצא מחוץ לסוכה או אפשר שבמצב כזה לא חיישינן שמא יימשך. ואדרבא אם ירצה לאכול את פתו אצל השולחן יכניס את השולחן לביתו.
והיטיב להבהיר אותו בשער הציון תרל"א ס"ק ו' בזה"ל ונראה דכל זה דוקא ביושב על פתח הסוכה מבפנים ולוקח מן המאכל שערוכים לפניו על השולחן מבחוץ, וכמו שצייר הגמרא דיתיב על פמא דמטללתא, דאז גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו, אבל שלא בכהאי גוונא, שיושב בסוכה ואוכל ואינו לוקח מן השולחן כלל, רק שנוהג כמו עני שפתו בידו ואוכל, אז לא גזרו חכמים כלל שמא ימשך, כנ"ל.
והנה בסימן תר"מ כתב המ"ב משנה ברורה ואך שצריך ליזהר שיהיה השולחן ג"כ בתוך הסוכה דאל"ה חיישינן שמא ימשך אחר שולחנו וכדלעיל בסימן תרל"ד:
וצווחו כולם ובראשם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מנין לקח המ"ב לומר שאסור להוציא את השולחן בלילה שמא יימשך אחר שולחנו. כלומר, שמא ירצה לאכול בלילה ואז יכנס לביתו לאכול וימשך אחר שולחנו.
וכל אלו שהקשו על מקורו של החפץ חיים אישתמיטתיה להו שהחפץ חיים כבר כתב להספק בזה בשער הציון הנ"ל תרל"א ס"ק ו' וכנ"ל ובסימן תר"מ כפי הנראה הכריע דחיישינן שמא יימשך אחר שולחנו העומד בחוץ.
והנה גם לדעת הרמב"ן וגם לדעת הבעל המאור כאשר אינו יכול לאכול בסוכה משום גזירה שמא יימשך הרי הסוכה נפסלת מדאורייתא גם לשינה והסוכה צריכה להיות ראוייה גם לאכילה וגם לשינה ועל כן שפיר חשש החפץ חיים שאם אינו יכול לאכול בסוכה בלילה הסוכה נפסלת גם לשינה ואשר על כן אסר להוציא את השולחן בלילה כדי שתהא ראויה לאכילה גם כשהוא ישן.
והדברים ברורים.
בס"ד

אני לא נמצא במקוון אך בדקתי עשרות תוצאות בעניין זה.
והעליתי שתיים מאלו.