פורום אוצר החכמה

סוכה לז: ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מאי טעמא הני תלתא מצות והאי חדא מצוה.

בסתמא, וכך מבו' ברמב"ם ועוד ראש', אין כאן ענין לעיכובא, אלא עדיפות לעשות מצוה בימין, וכשנצרכים לב' ידים, לעשות את החלק המרובה של המצוה בימין.
(ומה באמת הדין אם מחזיק את הכל ביד אחת - הימין? עי' מג"א תרנא-ו).

אבל הרבה ראש' ס"ל דהנוטל את הלולב בשמאל והאתרוג בימין, לא יצא יד"ח.

כך מבו' בפי' ר"ח סוכה מב. והביאו המג"א שם סק"ט, ועי' ט"ז ושאר נו"כ. וכך הובא במאירי דל"ז, ובריטב"א דמ"ב, ובראבי"ה סי' תרחצ, (ועי"ש תרצד), ובהאשכול בשם רב ניסים, ובס' המנהיג, וכך משמעות ד' העיטור במנהג שהביא בשם רב שר שלום ור' עמרם ור' סעדיה ור' נסים.

אבל צ"ע מה הטעם בזה?

יש גם ראשונים הכותבים במפורש, שאם החזיק שניהם ביד אחת - לא יצא יד"ח.

ואגב שאלתך אעיר,
שבפריטים ויזואליים קדומים נראים, לעתים שכיחות, האתרוג בימין והלולב בשמאל.

וכך הובא במאירי דל"ז

צריך להדגיש שהכוונה שהובאה דעה כזאת אבל המאירי לא ס"ל כן.

כל הדין שזה לעיכובא לא מובן דהרי יכול ליטלם בזה אח"ז וכי צריך לקחת דווקא ביד ימין? ויותר מזה כתב החלקת יואב דלגבי אתרוג אפילו לכתחילה אינו מחוייב ליטול עם הג' מינים.

עושה חדשות כתב:סוכה לז: ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מאי טעמא הני תלתא מצות והאי חדא מצוה.

בסתמא, וכך מבו' ברמב"ם ועוד ראש', אין כאן ענין לעיכובא, אלא עדיפות לעשות מצוה בימין, וכשנצרכים לב' ידים, לעשות את החלק המרובה של המצוה בימין.
(ומה באמת הדין אם מחזיק את הכל ביד אחת - הימין? עי' מג"א תרנא-ו).

אבל הרבה ראש' ס"ל דהנוטל את הלולב בשמאל והאתרוג בימין, לא יצא יד"ח.

כך מבו' בפי' ר"ח סוכה מב. והביאו המג"א שם סק"ט, ועי' ט"ז ושאר נו"כ. וכך הובא במאירי דל"ז, ובריטב"א דמ"ב, ובראבי"ה סי' תרחצ, (ועי"ש תרצד), ובהאשכול בשם רב ניסים, ובס' המנהיג, וכך משמעות ד' העיטור במנהג שהביא בשם רב שר שלום ור' עמרם ור' סעדיה ור' נסים.

אבל צ"ע מה הטעם בזה?

שמעתי בעבר מהגר"י אדילשטיין שליט"א, שהטעם בזה הוא משום דבעינן לקיחה תמה, ובדין זה איכלל נמי שיהיה לקיחה תמה באיכות, וכמו דדרשינן שלא יקח ע"י דבר אחר, ולדעת הר"ן זהו הטעם שפוסל חציצה. ובזה יישב את קו' החלקת יעקב, דחלוק לקחם בב"א מבזה אחר זה, דבב"א זהו מגרע בלקיחה תמה, דבעינן שהלולב ילקח בימין, אבל אם לוקח אחר כך (לא בב"א ולא באותו יד) את האתרוד בימין אי"ז מגרע בלקיחה תמה שבלולב.
ראיתי בעבר שהודפס זאת בספרים שמוציאים ביה"ד של הגר"נ קרליץ שליט"א.

חלקת יעקב או חלקת יואב?

קראקובער כתב:חלקת יעקב או חלקת יואב?

טעיתי, חלקת יואב או"ח לא'

איש לוי כתב:

קראקובער כתב:חלקת יעקב או חלקת יואב?

טעיתי, חלקת יואב או"ח לא'

יש אפשרות להביא את התשובה? אני ציטטתי מאיזה ספר אבל לא ראיתי בפנים, תודה.

קראקובער כתב:

איש לוי כתב:

קראקובער כתב:חלקת יעקב או חלקת יואב?

טעיתי, חלקת יואב או"ח לא'

יש אפשרות להביא את התשובה? אני ציטטתי מאיזה ספר אבל לא ראיתי בפנים, תודה.

הנה לך

במהרי"ל הל' לולב אות ז מבו' לכאו' דאפי' שיוצאים יד"ח בהיפך הלולב עם האתרוג, מ"מ חשיב עובר לעשייתן.

ראה חזון עובדיה עמ' שנ"ב ושפ"ו.

העיטור כתב:והרב יעקב ז"ל אמר עיקר ברכה לאחר נטילה הוא. דאי קודם נטילה היא דילמא פשע ויברך לבטלה. ואי נטל ליה בשמאל נפיק מיניה חורבא וסברי מצוה הכי איתא דלאו כ"ע גמירי ואין לשנות. וכן מנהג בקידושין ומילה

וכן הובא בשמו בשבה"ל, וכ"כ באוהל מועד.

על איזה חורבא מדובר?

עושה חדשות כתב:

העיטור כתב:והרב יעקב ז"ל אמר עיקר ברכה לאחר נטילה הוא. דאי קודם נטילה היא דילמא פשע ויברך לבטלה. ואי נטל ליה בשמאל נפיק מיניה חורבא וסברי מצוה הכי איתא דלאו כ"ע גמירי ואין לשנות. וכן מנהג בקידושין ומילה

וכן הובא בשמו בשבה"ל, וכ"כ באוהל מועד.

על איזה חורבא מדובר?

לדידיה ששינוי בין ימין לשמאל מעכב, לא ידעו כולם לשנות לסדר הנכון לאחר הברכה, ולא יצאו.

האם זה טעם השיטות שגם איטר נוטל לולב בימין?

בשם הרב מטשיבין אמרו לדחות ראיית המג"א מפי' ר"ח הנ"ל, דלעולם ל"ה לעיכובא, אבל לגבי מה שאמרו מדאגביה נפיק ביה, וכמ"ד מצוות אי"צ כוונה, זהו דוקא במקיים המצוה כצורתה לכתחילה, וע"פ המבו' בתוס' ישנים יומא דנ"ח, עי"ש, ודו"ק.

לעיל נכתב

במהרי"ל הל' לולב אות ז מבו' לכאו' דאפי' שיוצאים יד"ח בהיפך הלולב עם האתרוג, מ"מ חשיב עובר לעשייתן

עיינתי בדברי מהרי"ל שם ולא ראיתי שום משמעות לזה

מה שנכון נכון כתב:

עושה חדשות כתב:

העיטור כתב:והרב יעקב ז"ל אמר עיקר ברכה לאחר נטילה הוא. דאי קודם נטילה היא דילמא פשע ויברך לבטלה. ואי נטל ליה בשמאל נפיק מיניה חורבא וסברי מצוה הכי איתא דלאו כ"ע גמירי ואין לשנות. וכן מנהג בקידושין ומילה

וכן הובא בשמו בשבה"ל, וכ"כ באוהל מועד.

על איזה חורבא מדובר?

לדידיה ששינוי בין ימין לשמאל מעכב, לא ידעו כולם לשנות לסדר הנכון לאחר הברכה, ולא יצאו.

ולמה לא חששו שלא ידעו להפוך את האתרוג כדרך גדילתו???

מיכאל1 כתב:ולמה לא חששו שלא ידעו להפוך את האתרוג כדרך גדילתו???

על מי השאלה? לשיטתו אה"ן, והחולקים חלוקים.

מעל"ע
הנה בשעת ברכה צריך להחזיק את מה שמברכים עליו ביד ימין, כדאיתא בברכות דף מג: לגבי ברכת הנהנין וכ"ה בשו"ע סי' קפג לגבי כוס ברכה"מ וסי' רצו לגבי הבדלה. וילה"ס אם סגי שמחזיק בימין בשעת ברכה או שגם בתחילת ההנאה או האכילה צריך להחזיק בימין. ובפשטות אין צורך.
אך יעויין במג"א סי' תרנא סק"ו שתמה למה הוצרכו בגמ' לטעם דהלולב בימין משום שהוא ג' מצוות והאתרוג מצוה אחת ותיפו"ל שמברך על הלולב וצריך להחזיק בימין את מה שמברכים עליו. [ונקט המג"א לכאו' דהברכה קאי על הלולב והשאר נפטרים ממילא]. ותירץ דנפק"מ אם בירך והניח הלולב ואח"כ נוטלו פעם ב' כגון בהושענות דאז צריך לטעם דגמ'. ולכאו' כונתו שהיה מנהגם לומר הושענות לאחר מוסף והניחו הלולב וחזרו ונטלו לאחר מוסף.
ויש לדקדק למה לא ניח"ל בפשיטות דנפק"מ מיד לאחר הברכה אם אפשר להחליף, ולמה הוצרך להעמיד שהניח הלולב וחוזר ונטלו לאחר זמן, ומשמע דמצד הדין להחזיק בימין את מה שמברכים לא סגי עד שגומר את הענין שעליו בירך אבל בלא"ה נמצא שכביכול הברכה היתה על מה שהחזיק לבסוף בשמאלו. וזה דבר חדש.