פורום אוצר החכמה

בזכרוני שמבו' בפוס' שאם אדם אוכל אכילת קבע, אז כל חלק מהאכילה כבר מחוייב להיות בסוכה, ואפי' חלק קטן ביותר, כי יש לו שֵם "אכילת קבע". ודנו אפי' על שתייה שבתוך הסעודה, לחייבה בסוכה. (ולא דמי לאוכל חצי כזית נבילה וחצי זית שחוטה, כי שם אין לו אכילה שלימה של "כזית איסור", אבל כאן לענין ההגדרה של 'קבע' גם האכילה חוץ לסוכה מצטרפת).

וא"כ יוצא שאם אדם אכל חצי כביצה חוץ לסוכה, וכעת הוא נכנס לסוכה ואוכל בה עוד חצי כביצה, יש לו לברך "לישב" על האכילה השניה, אבל באכילה זו הוא הופך את האכילה הקודמת לאיסור.

וכן, אם אכל אדם חצי שיעור חוץ לסוכה בשלהי הושע"ר, והמשיך לאכול עוד חצי בשמנ"ע, האכילה השניה הופכת את הכל ל"קבע", ולמפרע עבר איסור.

וכן האוכל חצי שיעור בערב סוכות סמוך לשקיעה, ותוכדאכ"פ בא לאכול עוד חצי שיעור בליל ט"ו, יהיה מחוייב לאכול את זה בסוכה.

האמנם כך?

בדומה לזה יש לדעת אם שיירי המאכל הנמצא בפה בסוף בליעתו מותר לבלוע חוץ לסוכה שהרי הוא חלק מאכילת קבע, וא"כ הרי זה חמור ביותר כי הרבה פעמים נמצא קצת אוכל בין השיניים וכדו' שיוצא דקה אחרי זה ובולעו האם צריך להקפיד להשאר בסוכה. (ומה הדין לענין המהדרין אפי' על אכילת ארעי ככתוב בשו"ע הידור זה)

בשו"ע אדמו"ר הזקן כותב מפורש שיכול בלילה ראשון של סוכות לאכול כזית בסוכה וכביצה מצומצמת בבית, ויוצא הן י"ח סוכה והן י"ח סעודת יו"ט.
וזהו לכאורה נגד ההנחה שבפתיחת האשכול.

האם הגר"ז איירי כשהכל היה באכילה אחת - תוכדאכ"פ?

===

ראה במצו"ב.

עושה חדשות כתב:האם הגר"ז איירי כשהכל היה באכילה אחת - תוכדאכ"פ?

===

ראה במצו"ב.

הערות מהרב נחום נבנצאל.pdf

ראה דבריו כאן:
http://www.chabadlibrary.org/books/adha ... 639/17.htm
הוא מדבר על לצאת י"ח סעודת יו"ט!
בכלל, שיעור צירוף לכביצה האם הוא בכדאכ"פ - לא ברור לי הענין (בפרט לדעות המקטינות את הכזית).

עזריאל ברגר כתב:בכלל, שיעור צירוף לכביצה האם הוא בכדאכ"פ - לא ברור לי הענין (בפרט לדעות המקטינות את הכזית).

כ"כ במטה אפרים ובביכורי יעקב.

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:בכלל, שיעור צירוף לכביצה האם הוא בכדאכ"פ - לא ברור לי הענין (בפרט לדעות המקטינות את הכזית).

כ"כ במטה אפרים ובביכורי יעקב.

מה כתוב שם בדיוק?
כי מכאן נראה שאתם מדברים על כביצה בכדאכ"פ, אבל פעם שמעתי שצריך לאכול את הכביצה בקצב של כזית בכדאכ"פ, שבפרט לפי השיטות המקטינות את הכזית (והדעת נוטה מאוד לדבריהם, כידוע) זה יכול להגיע ל20-40 דקות.

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:בכלל, שיעור צירוף לכביצה האם הוא בכדאכ"פ - לא ברור לי הענין (בפרט לדעות המקטינות את הכזית).

כ"כ במטה אפרים ובביכורי יעקב.

מה כתוב שם בדיוק?
כי מכאן נראה שאתם מדברים על כביצה בכדאכ"פ.

אכן

עכ"פ, למ"ד שסעודת שבת ביותר מכביצה - הוא לומד זאת מהלכות סוכה, שסעודת שבת חייבת להיות סעודת קבע כהלכות סעודת-קבע שאסורה להיאכל מחוץ לסוכה.
אז בפשטות מדובר שם שאוכל את הכזית בסוכה ואת הכביצה בבית והכל בתוך כדי אכילת פרס (או בקצב של כזית בכדאכ"פ - למר כדאית לי׳ וכו׳), ואדה"ז כותב שזה מותר לכתחילה (וראה מקורותיו במ"מ שנסמנו בלינק דלעיל).

ונתנו ידידים כתב:בדומה לזה יש לדעת אם שיירי המאכל הנמצא בפה בסוף בליעתו מותר לבלוע חוץ לסוכה שהרי הוא חלק מאכילת קבע, וא"כ הרי זה חמור ביותר כי הרבה פעמים נמצא קצת אוכל בין השיניים וכדו' שיוצא דקה אחרי זה ובולעו האם צריך להקפיד להשאר בסוכה. (ומה הדין לענין המהדרין אפי' על אכילת ארעי ככתוב בשו"ע הידור זה)

עניין של שיריים בשינים לכאורה זה הגזמה,עיקר אכילתו בסוכה כך הדרך וכי אדם שיצא בסעודה אינו יוצא עד שיכלו כל שיריים שבפיו
אשמח לקבל הבנה בעניין הזה.

חוקרנוביץ כתב:

ונתנו ידידים כתב:בדומה לזה יש לדעת אם שיירי המאכל הנמצא בפה בסוף בליעתו מותר לבלוע חוץ לסוכה שהרי הוא חלק מאכילת קבע, וא"כ הרי זה חמור ביותר כי הרבה פעמים נמצא קצת אוכל בין השיניים וכדו' שיוצא דקה אחרי זה ובולעו האם צריך להקפיד להשאר בסוכה. (ומה הדין לענין המהדרין אפי' על אכילת ארעי ככתוב בשו"ע הידור זה)

עניין של שיריים בשינים לכאורה זה הגזמה,עיקר אכילתו בסוכה כך הדרך וכי אדם שיצא בסעודה אינו יוצא עד שיכלו כל שיריים שבפיו
אשמח לקבל הבנה בעניין הזה.

אני הבנתי שהוא ענין של ארעי ולכן שאלתי דא"כ דתוך הקביעות נחשב קביעות הי' צריך להיות אסור, וכנראה שאתה מבין שהוא ענין של כעין תדורו ואיני יודע אם על כל פרט כזה אומרים כעין תדורו

ונתנו ידידים כתב:

חוקרנוביץ כתב:

ונתנו ידידים כתב:בדומה לזה יש לדעת אם שיירי המאכל הנמצא בפה בסוף בליעתו מותר לבלוע חוץ לסוכה שהרי הוא חלק מאכילת קבע, וא"כ הרי זה חמור ביותר כי הרבה פעמים נמצא קצת אוכל בין השיניים וכדו' שיוצא דקה אחרי זה ובולעו האם צריך להקפיד להשאר בסוכה. (ומה הדין לענין המהדרין אפי' על אכילת ארעי ככתוב בשו"ע הידור זה)

עניין של שיריים בשינים לכאורה זה הגזמה,עיקר אכילתו בסוכה כך הדרך וכי אדם שיצא בסעודה אינו יוצא עד שיכלו כל שיריים שבפיו
אשמח לקבל הבנה בעניין הזה.

אני הבנתי שהוא ענין של ארעי ולכן שאלתי דא"כ דתוך הקביעות נחשב קביעות הי' צריך להיות אסור, וכנראה שאתה מבין שהוא ענין של כעין תדורו ואיני יודע אם על כל פרט כזה אומרים כעין תדורו

גם אם זה עניין של קביעות צ"ב,בניגוד לשתיה ואפילו מים שהשתיה היא חלק חשוב בסעודה ואפשר להבין את העניין של הקביעות בזה אבל שירים כאמור צ"ב

חוקרנוביץ כתב:גם אם זה עניין של קביעות צ"ב,בניגוד לשתיה ואפילו מים שהשתיה היא חלק חשוב בסעודה ואפשר להבין את העניין של הקביעות בזה אבל שירים כאמור צ"ב

נו נו, ומה כ"כ רע לומר שיהא חייב לגמור את כל האוכל שבפיו והרי מצינו כן לענין ברכה דימלא פי תהלתך.

[/quote]

רק תיקון טעות המעשה חושב היה חתנו של רעק"א ולא של הקצות החושן