פורום אוצר החכמה

מה המקור המוקדם?
מה הטעם בזה?
מה טעם המתנגדים למנהג?

אינני יודע המקור המוקדם אמנם עיין בערוה"ש סי' תרס"ד סעיף יא' שהביא מנהג זה.
וכמדומה שהוא מהמקובלים, יבוא היודע מקומו ויאיר עינינו.

טעם ההתנגדות הידוע לי הוא משום קריאה בציבור בלא ברכה.

ומדוע אין מברכים? כמו בליל ש"ת

המקור זה הדברי חיים מצאנז ויו"ח והמנחת אלעזר ממונקאטש,
יעוין בליקוטי מוהרי"ח ופנינים מבי מדרשא פרשת האזינו

לפי הטעם המובא בערוה"ש נראה דאין כאן 'קריאת התורה', אלא ענינה של קריאה זו לעורר הציבור לאהבתו ויראתו, ואפשר דלזה לא שייכא כאן ברכה.

בני ברקי כתב:המקור זה הדברי חיים מצאנז ויו"ח והמנחת אלעזר ממונקאטש,
יעוין בליקוטי מוהרי"ח ופנינים מבי מדרשא פרשת האזינו

טעות. כבר כ"כ הרב האריז"ל בשעה"כ.

יתכן והם אלו שהנהיגו לקרוא מתוך ס"ת.

דבר נאה כתב:לפי הטעם המובא בערוה"ש נראה דאין כאן 'קריאת התורה', אלא ענינה של קריאה זו לעורר הציבור לאהבתו ויראתו, ואפשר דלזה לא שייכא כאן ברכה.

לא משנה טעם הקריאה, עצם הקריאה של תורה מתוך ספר תורה בציבור, מחייבת ברכה לפי שיטת כמה פוסקים של חיוב ברכות התורה מחמת שקוראים בתורה בציבור.

שלמה בן חיים כתב:
לא משנה טעם הקריאה, עצם הקריאה של תורה מתוך ספר תורה בציבור, מחייבת ברכה לפי שיטת כמה פוסקים של חיוב ברכות התורה מחמת שקוראים בתורה בציבור.

הואיל נא להסביר דבריך.

אם ב'שיטת כמה פוסקים' כוונתך לשיטת השו"ע (קל"ט ה') עיין בשות מנח"י ח"ח סימן פ"ד מש"כ בזה, ולפי"ד באמת יקשה מדוע בשמח"ת מברכין, ובזה נראה לחלק דשאני שמח"ת דקריאת התורה חשיבא וקובעת ברכה לעצמה ואע"פ שאינה מתקנ"ח מ"מ שם 'קריאת התורה' עליה, משא"כ קריאת התורה דהו"ר וכמש"כ.

ואם כוונתך לשיטת הבאר שבע דס"ל דברכת התורה דאורייתא, מלבד מה דלא מצאנו לו חבר בזה, ולהדיא פליג עליה במג"א (שם), עדיין אפשר דאף לפי דרכו יש לחלק כמש"כ, אמנם זה דבר חידוש.

וכ"ז הוא רק לישב המנהג החלוק.

מוישי כתב:מה הטעם בזה?
מה טעם המתנגדים לזה?

רבי יעקב עמדין כתב (סידור שער שמים בהגהות המחבר לעמ' קמב ע"ב) שקורין משנה תורה זכר למה שהיה המלך קורא במוצאי שביעית, אם אמנם רחוק הוא בעיני, גם לימוד מקרא אין זמנו בלילה כו' מכל מקום אני כופף ראשי בזה למנהג שכבר הוקבע.

איש_ספר כתב:טעות. כבר כ"כ הרב האריז"ל בשעה"כ.

יודע_ספר כתב:רבי יעקב עמדין כתב (סידור שער שמים בהגהות המחבר לעמ' קמב ע"ב) שקורין משנה תורה זכר למה שהיה המלך קורא במוצאי שביעית, אם אמנם רחוק הוא בעיני, גם לימוד מקרא אין זמנו בלילה כו' מכל מקום אני כופף ראשי בזה למנהג שכבר הוקבע.

הכוונה מתוך ס"ת?

יש טענה גם שצריך לשייר סיום התורה לשמח"ת.

ומה המקור לאלו שנוהגין לקרותו מספר תורה ויש מחומש?

לא נורא כתב:ומה המקור לאלו שנוהגין לקרותו מספר תורה ויש מחומש?

הרוצים לצאת ידי הכל.

כוונתי שעושים אחד משניהם.

לעומקו של דבר כתב:

לא נורא כתב:ומה המקור לאלו שנוהגין לקרותו מספר תורה ויש מחומש?

הרוצים לצאת ידי הכל.

מי שקורא מחומש רוצה גם לצאת ידי המנהג וגם להסתלק מהחששות - חיוב ברכת התורה, ולא לסיים את התורה (בקריאה מס"ת) קודם זמנה בשמח"ת.

מקור ראשון למה שנוהגין לקרוא בס"ת דברים בליל השוענה רבה?

בית צדיקים כתב:מקור ראשון למה שנוהגין לקרוא בס"ת דברים בליל השוענה רבה?

ראה שו"ת מנ"י ח"ח סימן פד, אות ב' שכך נהג הדב"ח זצ"ל והמנחת אלעזר זצ"ל, ובודאי הי' כן גם מנהג אבותיו ז"ל

שמעתי פעם, שהגרי"ש אלישיב אחז שיש בזה איסור.

ישראליק כתב:

בית צדיקים כתב:מקור ראשון למה שנוהגין לקרוא בס"ת דברים בליל השוענה רבה?

.... ובודאי הי' כן גם מנהג אבותיו ז"ל

עד משה רבינו ע"ה....

ופשוט.

לא חייבים להפוך את המנחת יצחק לטיפש.

המנח"י כותב זאת על המנחת אלעזר ולא על הדברי חיים, כלומר אף שזה מנהג שנתחדש אצל החסידים, זה לא חידוש של הדור האחרון [=מנח"א] אלא גם אבותיו נהגו כן.

מחילה, בבורותי לא תפסתי שזה ציטוט מהמנחת יצחק.

אבל לפי הידוע לי חידשו הדברי חיים, ולא הבנתי מה החידוש שעשו כן אבותיו של המנח"א. ומה המשמעות של זה אחרי שהדב"ח כבר נהג כן.

וצל"ע.

זה מה שאני שואל אם זה מקור חסידי של צאנז וכדו' מדוע נוהגין כן כל בני ליטא כיום?

ויש ליישב בדוחק שאין בני ליטא נוהגין כן!
גם לא כל קהילות החסידים.

כאן: viewtopic.php?p=307954#p307954 אשכול בנושא זה

עיקר הענין של קריאת משנה תורה ליל הושע"ר, כבר נזכר במקובלים.
ע' בדברי המקובל האלקי ר' חיים וויטאל זי"ע בפרי עץ חיים (שער הלולב פ' ד') ובשער הכוונות (ענין סוכות דרוש ו').
וכן הגאון יעב"ץ בסידורו מביא "תקרא משנה תורה מן אלה הדברים עד סוף פרשת וזאת הברכה במתון וכו'" (וע"ע מ"ש היעב"ץ בהגהותיו לסידורו שער השמים לדף קמ"ב ע"ב).
רק שהרה"ק מצאנז זי"ע הנהיג לקרוא בס"ת (אגב, מנהג הרה"ק ממאנז הי' תדיר לקרוא בתורה ואף שנים מקרא ואחד תרגום אמר מתוך ס"ת, וכן הנשיאים בחודש ניסן וקרבנות בי"ג מדות).
וראה בס' שבח פסח שמתרץ מנהגו לקרוא מתוך הספר ומדוע אי"צ לברך.
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=38