פורום אוצר החכמה

בין שני שכנים בבית משותף נתגלעה מחלוקת זו.
ראובן מתגורר בשכירות בקומת קרקע, והוא בונה את סוכתו בשטח השייך לבניין אחר. כן היה כל השנים, גם אצל אחרים ששכרו את הדירה הזו (מדובר בדירה של זוגות צעירים שהתחלופה מהירה).
שמעון מתגורר מעליו, בקומה ראשונה. כל השנים הוא הצליח להצטמצם ולבנות את סוכתו במרפסת הקטנה שהיתה לו. אבל הגיע הזמן שבני ביתו רבו, כן ירבו, והוא מבקש להוציא ברזלים ולבנות שם את סוכתו. אבל הבעיה שהברזלים נוטלים חלק מהמקום שהשכן מלמטה רגיל לבנות שם את סוכתו.
חשוב להדגיש, לראובן נשאר מספיק שטח בשביל לבנות סוכה יפה ומהודרת, ושמעון גם מוכן לממן את כל ההוצאות שייגרמו לו בגלל הקמת סוכתו מעט רחוק יותר.
בעלי השטח עצמם לא מתערבים ב"עסקי שכנים". אותם מעניין דבר אחד: הבונה בשטחם סוכה צריך להתחייב בפניהם לפרק את סוכתו מיד אחרי חג הסוכות.
שאלתי היא: האם לראובן יש חזקת שימוש בשטח ויכול למנוע משמעון להשתמש בו?

לענ"ד כל עוד לא הייתה חלוק בחצר השותפין אין שייך חזקה.

לא דנו בזה בספרי בני דורנו? קשה לי להאמין.

חד ברנש כתב:לא דנו בזה בספרי בני דורנו? קשה לי להאמין.

דנו גם דנו, אולי תתחיל כאן -
viewtopic.php?t=505#p2892
viewtopic.php?f=17&t=28232#p290910
(viewtopic.php?f=17&t=28282)
עכ"פ, השאלה מאד מצויה, וידוע לי שיש בזה הרבה חילוקים בין ה-בתי דינים.

תודה רבה על הקישורים, אך לא מצאתי שהשאלה שלי, בדיוק, נידונה בהם.
במקרה הנוכחי:
(א) לשכן מלמטה אין חזקת שימוש לסוכה במשך ג' שנים, כי הוא שוכר את הדירה ולא התגורר בה במשך ג' שנים. ויש לדון אם שייך לומר של"דירה" שלמטה יש את חזקת השימוש.
(ב) לשכן מלמטה נשאר מספיק שטח בשביל לבנות סוכה יפה נאה ורחבה (שני מטר על ארבע וחצי מטר, לזוג צעיר עם ילד!), והרלסים צמצמו את סוכתו המקורית בפחות ממחצית.

זכורני שיש דברים בזה במשפט צדק של הרב אילן אש שליט"א.

בחצר השותפין ליכא חזקה שזה קדירה דבי שותפי.

חד ברנש כתב:(ב) לשכן מלמטה נשאר מספיק שטח בשביל לבנות סוכה יפה נאה ורחבה (שני מטר על ארבע וחצי מטר, לזוג צעיר עם ילד!), והרלסים צמצמו את סוכתו המקורית בפחות ממחצית.

דעתו של הרב סילמן, שזו לא טענה.

חד ברנש כתב:(א) לשכן מלמטה אין חזקת שימוש לסוכה במשך ג' שנים, כי הוא שוכר את הדירה ולא התגורר בה במשך ג' שנים. ויש לדון אם שייך לומר של"דירה" שלמטה יש את חזקת השימוש

בדרך כלל יש מה מכר ראשון לשני.

הנידון בין פוסקי דורנו הוא כמדומני האם יש חזקה על שימוש קבוע שהוא רק לשבוע בשנה, ונחלקו בזה פוסקי דורנו.

נ"ב יכול השכן העליון לטעון שלא מחה עד היום כי לא רצה למנוע את שכנו ממצווה, והוזכרה טענה זו כבר באחרונים הקדומים.

קו ירוק,
במקרה המדובר, זה אפילו לא חצר השותפין, אלא חצר של איזה מוסד, שהאחראי אומר במפורש שלא משנה מי יקים שם סוכה ("איני מתערב בעסקי שכנים"...), כל זמן שהוא מפרק את סוכתו מיד אחרי החג.

מיכאל1 כתב:נ"ב יכול השכן העליון לטעון שלא מחה עד היום כי לא רצה למנוע את שכנו ממצווה, והוזכרה טענה זו כבר באחרונים הקדומים.

השכן העליון חלם מיד עם כניסתו לבנין (שאז לא היו בכלל דירות בקומה התחתונה) להוציא רלסים וכו', אבל חוסר הממון לא איפשר לו זאת, עד עתה שאין לו ברירה אחרת.
האם זו טענה?

לא מובן מה הנידון, השטח שייך לצד שלישי, שברור שאין כלפיו טענות חזקה. שישאלו אותו מה הוא אומר, ואם לא איכפת לו, מי שתפס ראשון זכה.

למה ברור שאין חזקה כלפי צד שלישי אחר ג' שנים של שימוש?
ובנוסף כאן שלא אכפת ליה ודאי שיש מקום לחזקה

חד ברנש כתב:

מיכאל1 כתב:נ"ב יכול השכן העליון לטעון שלא מחה עד היום כי לא רצה למנוע את שכנו ממצווה, והוזכרה טענה זו כבר באחרונים הקדומים.

השכן העליון חלם מיד עם כניסתו לבנין (שאז לא היו בכלל דירות בקומה התחתונה) להוציא רלסים וכו', אבל חוסר הממון לא איפשר לו זאת, עד עתה שאין לו ברירה אחרת.
האם זו טענה?

הדירות בקומה התחתונה נבנו באישור של השכן בקומה העליונה?
אם כן יכול הוא להתנגד לחזקה שעשו לו בבניית הסוכה ולומר שאדעתא דהכי שלא יתנו לו להרחיב סוכתו לכשיצטרך לא הסכים לבנייה, וטענה זו מתקבלת בדרך כלל על פי שו"ת בית דוד מסלוניקי איני זוכר באיזה סימן.

השכן מלמעלה, וכל דיירי הבניין כולו, לא הסכימו שיבנו דירות בקומה התחתונה, שהייתה אמורה לשמש כלובי לבניין. אבל הקבלן לא בדיוק שאל את הדיירים, ולפי שהם חתמו על חוזה דרקוני (בו הם מודיעים שאין להם כל תביעה על אף שטח מחוץ לדירתם) הם לא יכלו להתנגד.