פורום אוצר החכמה

אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?

למה לא להתפלל??

עוסק במצוה, לא?

כח עליון כתב:אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?

רמב''ם ג ח

ג,ח כל מי שעבר עליו זמן תפילה, ולא התפלל--במזיד--אין לו תקנה, ואינו משלם; בשוגג, או שהיה אנוס או טרוד--משלם אותה תפילה, בזמן תפילה הסמוכה לה, ומקדים תפילה אחרונה, ואחריה מתפלל את התשלומין.

שו''ע קח א

טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשניה לתשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין:

סעיף ח

מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל וכן מי שהוא שכור ולא התפלל כולם חשובים אנוסים ויש להם תשלומין.

נראה שפטור מלהתפלל מנחה ומכל שאר המצוות האמורות בתורה.
ולא רק כאשר בונה סוכה, אלא גם כאשר קונה ארבעת המינים (שכן בעניין 'עוסק במצוה' אין מחלקים בין העוסק בגוף המצוה לבין העוסק בהכנות לקיומה).
והרי זה כדין כותבי תפילין ומזוזות שהם פטורים משאר המצוות.
אלא שהמ"ב (לח-כח) כתב כדברי הלבוש, שהעמיד אוקימתא שמדובר שהם כותבים תפילין עבור מישהו שצריך לפרוש בים (מקור הדברים, נראה לי בבית יוסף).
בביאור הלכה מראה שלפי החשבון של השיטות לא היינו צריכים לפטור אותם בכל גוונא. ונראה לי שכך פוסק הגר"ז למעשה.

כח עליון כתב:אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?

לפי רבינו תם יש קדושת סוכה רק בב' דפנות ומשהו במה שמחויבים מעיקר הדין אז בטח אתה חייב לרוץ ומצד שני יש לך הרבה זמן לשיטתו עד שהחמה שוקעת...

כח עליון כתב:אני באמצע לבנות סוכה, עוד 15 דקות שקיעה, לרוץ להתפלל?
(את"ל שלא) ואם כבר העמדתי ב' דפנות וכל שהוא (וצורת הפתח), צריך לרוץ?
ואם אני באמצע לתלות את הקישוט שהבת שלי הביאה הביתה?

א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)
ב. ולא כש"כ כשכבר העמיד את הדפנות כדינן הפחות ביותר.
ג. לגבי הקישוט- השאלה לכאורה הוי דבר צחות בעלמא.

בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)

ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?

השאלה היא אם מותר לכתחילה להתחיל בבניית הסוכה כשכבר הגיע זמן מנחה

החושב כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)

ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?

אה"נ מדובר שיכול להיות שא"א יהיה לעשות כן כי עד שיסיים להפסיק לנער (זה לוקח רגע אחד לפחות) העני ילך

בברכה המשולשת כתב:

החושב כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)

ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?

אה"נ מדובר שיכול להיות שא"א יהיה לעשות כן כי עד שיסיים להפסיק לנער (זה לוקח רגע אחד לפחות) העני ילך

אם כן, איך זה קשור לעוסק במצוה? גם אם עוסק במצוה לא היה פטור מהמצוה, עכ"ז היה מרוויח פרוטה (כי לוקח זמן לעבור מניעור למתן צדקה, כפי שאתה טוען)

החושב כתב: ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?

אה"נ מדובר שיכול להיות שא"א יהיה לעשות כן כי עד שיסיים להפסיק לנער (זה לוקח רגע אחד לפחות) העני ילך[/quote]
אם כן, איך זה קשור לעוסק במצוה? גם אם עוסק במצוה לא היה פטור מהמצוה, עכ"ז היה מרוויח פרוטה (כי לוקח זמן לעבור מניעור למתן צדקה, כפי שאתה טוען)[/quote]

אולי אם לא היה לו פטור כזה, אז היה עליו להפסיק מיד.

ולמה באמת לא אמרו חז"ל שהוא פטור ממנחה בגלל שהוא מנער את האבידה?

למה הצריכו דוגמא רחוקה של עני?

החושב כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. למה לא להתפלל ולהשלים אח"כ (והוי יכול לקיים שניהם, וכפי שרמז הרב אש משמים שליט"א לעיל)

ולמה שומר אבדה מוגדר כשומר שכר?
שייתן פרוטה ויחזור לנער את האבדה. מה הבעיה?

מצוי שעני שאתה מביא לו רק פרוטה עלובה לא יתן לך לחזור כל כך מהר לעיסוקך..

כמדומה שבניית הדפנות לכו"ע אינה מצווה, לגבי הסכך י"א דהוי מצווה אך אם יכול לקיים שניהם אינו פטור. (עי' בב"ק נו: ובתוס' שם)

באמת שאיני מבין...
הסוגיא הזו נטחנה הדק היטב על ידי הפוסקים. כלליה מבוארים. למה צריך להמציא אוקימתות חדשות כעת ולהידחק ללא כל צורך?... איזו קושיא באתם ליישב?

דרומי כתב:ולמה באמת לא אמרו חז"ל שהוא פטור ממנחה בגלל שהוא מנער את האבידה?

למה הצריכו דוגמא רחוקה של עני?

מה הרווח בזה שהוא לא מתפלל מנחה? ואת"ל שחסך טרחה, הרי עכשיו טורח בניעור במקום. הנושא בפרוטה לעני הוא שיש כאן רווח ממון.

הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה

כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה

ומאי שנא מכותבי תפילין?

חשבתי שתפלין יש מצוה לכתוב כי כתוב וכתבתם אבל זה לא נכון כי וכתבתם זה על מזוזות.
יכול להיות שיש הבדל כי מצות סוכה יכולה להתקיים גם אם לא יבנה אם ימצא סוכה כמו גנב"ך ורקב"ש ואילו תפלין א"א לקיים בלי שיכתוב אבל זה דוחק

החושב כתב:באמת שאיני מבין...
הסוגיא הזו נטחנה הדק היטב על ידי הפוסקים. כלליה מבוארים. למה צריך להמציא אוקימתות חדשות כעת ולהידחק ללא כל צורך?... איזו קושיא באתם ליישב?

יכול להיות שמר יודע דברים שאנחנו לא יודעים אז נשמח אם יבאר לנו איך מהכללים המבוארים שהפוסקים דנים בהם בענין עוסק במצוה יש תשובה לשאלה של פותח האשכול אם צריך ללכת למנחה באמצע בניית הסוכה או לא.

כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה

בסוכה מו. משמע שיש מצווה בבניית הסוכה, ומברכים שהחיינו. הראשונים נוקטים שבשהחיינו שאנו אומרים בליל החג מקיימים גם דין זה.

כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה

כדכד כתב:חשבתי שתפלין יש מצוה לכתוב כי כתוב וכתבתם אבל זה לא נכון כי וכתבתם זה על מזוזות.
יכול להיות שיש הבדל כי מצות סוכה יכולה להתקיים גם אם לא יבנה אם ימצא סוכה כמו גנב"ך ורקב"ש ואילו תפלין א"א לקיים בלי שיכתוב אבל זה דוחק

הפטור של עוסק במצוה קיים לאו דווקא בעוסק בגוף המצוה, אלא בכל עשיית לצורך קיום מצוה.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו עמוד א
הולכין לדבר מצוה - פטורין בין ביום ובין בלילה.

קובץ הערות סימן מח
בהא ענינא דעוסק במצוה, נראה דאפילו עוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאורייתא, דדוקא בשבתך בשבת דידך הוא דמחייבת [סוכה כ"ה ע"א], וכשעוסק במצוה דרבנן לא הוי שבת דידך. וראיה מהא דאתה קוצר קציר של מצוה קודם העומר, מדכתיב ובקוצרכם, דוקא קציר דידך, ומבואר בגמ' מנחות (ע"ב ע"א) דאפילו לצורך מצוה דרבנן מותר לקצור, כגון בבית האבל. וכן לענין בן סורר ומורה, אכל דבר מצוה או דבר עבירה, אפילו דרבנן, אינו נעשה בן סורר ומורה, דכתיב בקולנו ולא בקולו של מקום [סנהדרין ע' ע"ב], דלא מיקרי בקולנו. וה"נ לא מיקרי שבת דידך.

ומהאי טעמא, גם עוסק בהכשר מצוה, כגון כותבי סת"ם, פטורין מן המצות [סוכה כ"ו ע"א], דאף דכתיבת התפילין אינה המצוה, אלא הנחתן, מ"מ כשעוסק בהכשר מצוה לא מיקרי שבת דידך.

כדכד כתב:

החושב כתב:באמת שאיני מבין...
הסוגיא הזו נטחנה הדק היטב על ידי הפוסקים. כלליה מבוארים. למה צריך להמציא אוקימתות חדשות כעת ולהידחק ללא כל צורך?... איזו קושיא באתם ליישב?

יכול להיות שמר יודע דברים שאנחנו לא יודעים אז נשמח אם יבאר לנו איך מהכללים המבוארים שהפוסקים דנים בהם בענין עוסק במצוה יש תשובה לשאלה של פותח האשכול אם צריך ללכת למנחה באמצע בניית הסוכה או לא.

אשתדל.
הראשונים נחלקו האם פטור של 'עוסק במצוה' נאמר גם באופן שאפשר לקיים את שתיהן.
דעת התוספות (סוכה כה. ד"ה שלוחי) שאם יכול לקיים את שתי המצוות, לא נאמר בזה הפטור של 'עוסק במצוה'.
הר"ן (שם) הרבה להקשות על דברי התוספות והסיק שפטור 'עוסק במצוה' שייך אף באופן שיכול לקיים את שתיהן.
מדברי הרמ"א לח-ח מבואר שפסק כהר"ן (הדבר מבואר גם בביאור הלכה שם ד"ה אם. אולי גם הבית יוסף פסק כן - לא בדקתי כעת)

מי שעוסק במצוה שאינה עוברת, ויש לפניו מצוה עוברת - האם חייב להפסיק - לכאורה הדבר תלוי במחלוקת הנ"ל. וכן מבואר בדברי הבית יוסף (סי' ל"ח) שתולה את הנושא של כותבי תפילין ומזוזות (שזו מצוה שאינה עוברת) במחלוקת התוספות והר"ן.

למרבה הפלא, בדברי הרמ"א (לח-ח) משמע שכותבי תפילין ומזוזות אינם פטורים משאר המצוות בכל גוונא אלא רק אם מוכרחים לכתוב כעת [מה שנותן לכתיבה הגדרה של מצוה עוברת]. המ"ב בשם הלבוש מצייר שהקונה צריך לפרוש בים וכדומה ואינו יכול להמתין וצריך לכתוב לו תפילין דחוף.
הכרעה כזו מתאימה לשיטת התוספות, ולא לשיטת הר"ן. וכיון שפוסקים כהר"ן, היה צריך לפטור את כותבי תפילין ומזוזות בכל גוונא. כך תמה הביאור הלכה על המקום עיי"ש. [הוא מציע הבנה אחרת בדברי הרמ"א, עם זאת, במשנה ברורה כתב כדברי הלבוש].

לעומת זאת, הגר"ז (לח-ז) פוסק בדיוק כפי שמתאים לפי שיטת הר"ן: כותבי תפילין ומזוזות פטורים בכל גוונא. וזה לשונו הזהב:

במה דברים אמורים כשאינם עוסקים במלאכתם בשעת קריאת שמע אבל אם הם עוסקים א"צ להפסיק משום קריאת שמע ותפלה אפילו אם יעבור זמנם אלא שלכתחלה אסורים להתחיל משהגיע סמוך לזמן קריאת שמע (עיין סי' ע"ב).
אבל אם התחילו קודם לכן או אפילו התחילו באיסור אין צריך להפסיק לקריאת שמע אף על פי שיש להם שהות לעסוק במלאכתם אחר קריאת שמע וקריאת שמע היא מצוה עוברת אף על פי כן כל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אפילו אפשר לו לקיים שתיהן לפי שכל שעוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות אף על פי שאפשר לו.

בשולי הדברים, אני הקטן הייתי רוצה להוסיף, שלכאורה דברי הבית יוסף [שכותב שלפי שיטת התוספות העוסק במצוה עוברת חייב להפסיק] מחודשים מאוד. הרי מנער את אבדה זו היא מצוה שאינה עוברת, והתוספות בתוך דבריהם כותבים שזה בגדר אי אפשר לקיים את שתיהן. וביאור הדברים, לכאורה, שאם צריך להפסיק את קיום המצוה - זה לא נקרא אפשר לקיים את שתיהן אע"פ שיכול להמשיך את המצוה אחר כך.
הערה זו אינה נוגעת להלכה, משום שכאמור לעיל בין כך פוסקים כהר"ן.

נותר רק לסיים שהנידון של בניית סוכה דומה לגמרי לנושא של כתיבת תפילין ומזוזות.

החושב כתב:.

יישר כחך

אפרקסתא דעניא כתב:

כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה

בסוכה מו. משמע שיש מצווה בבניית הסוכה, ומברכים שהחיינו. הראשונים נוקטים שבשהחיינו שאנו אומרים בליל החג מקיימים גם דין זה.

עד כמה שאני זוכר השהחינו הוא על כך שיש לו סוכה שיוכל לקיים המצוה לשבת בה ולא על המצוה לבנות סוכה כי אין מצוה לבנות סוכה

החושב כתב:

כדכד כתב:הוא לא עוסק במצוה. אין שום מצוה לבנות סוכה. המצוה היא לשבת בסוכה ומי שעוסק במצוה בסוכות פטור ממצטות הישיבה בסוכה אבל בנייתה אינה מצוה אלא הכשר מצוה ובכה"ג לא נפטר מתפלה

כדכד כתב:חשבתי שתפלין יש מצוה לכתוב כי כתוב וכתבתם אבל זה לא נכון כי וכתבתם זה על מזוזות.
יכול להיות שיש הבדל כי מצות סוכה יכולה להתקיים גם אם לא יבנה אם ימצא סוכה כמו גנב"ך ורקב"ש ואילו תפלין א"א לקיים בלי שיכתוב אבל זה דוחק

הפטור של עוסק במצוה קיים לאו דווקא בעוסק בגוף המצוה, אלא בכל עשיית לצורך קיום מצוה.
נראה לי שבזו נקודת המחלוקת העקרית בינינו וכפי שכתבת בהודעה הבאה לדמות בניית סוכה לכתיבת סת"ם ולענ"ד נראה לחלק (לא ברור לי בדיוק איך) אבל מ"מ נקודה זו לא נידונה בראשונים ויש בהחלט מקום לחדש בזה אפילו אם אתה צודק

כדכד כתב:כתיבת סת"ם ולענ"ד נראה לחלק (לא ברור לי בדיוק איך) אבל מ"מ נקודה זו לא נידונה בראשונים ויש בהחלט מקום לחדש בזה אפילו אם אתה צודק

אם מאוד רוצים לחלק, אז אולי אפשר לחלק מצד מה שאמרו (מכות ח.) "כיון דאם מצא חטוב לאו מצוה, השתא נמי לאו מצוה" (אני לא יודע אם סברא זו נשארת למסקנא. נדמה לי יש מחלוקת בזה בראשונים שם). ובזה סוכה שונה מתפילין ומזוזות - שאם מצא כתוב - כותב.
אמנם עדיין, אם 'הולכין לדבר מצוה' מהווה ראיה לכך שגם בהכנה למצוה יש פטור של 'עוסק במצוה' - אז רואים שהחילוק הנזכר אינו משמעותי לעניינינו.

המשך

מה שכבוד הרב אש משמים הביא דן אם יש מצוה בעשית הסוכה מצד מצוה בו יותר מבשלוחו שזה מצאנו גם בדברים שאין בהם מצוה בעצמם אלא משמשים למצוה אולם אין משם ראיה לפטור ממצוות אחרות ומה שהביא הרב החושב שהולכים לדבר מצוה פטורים מסוכה זה אינו ראיה כיוון שעצם הליכתם היא מצוה ולא כבניית סוכה