פורום אוצר החכמה

האם אין אומרים בשמחת תורה י"ג מידות?
התפללתי עם פוסק חשוב שליט"א ואמר שאין אומרים. והטעם לא ביאר לי.

כמדומני שנכב"ב, ועכ"פ בסידורים כתוב לומר בכל ג הרגלים, "ובפוסקים למדין מן הכללות" (לשון אדה"ז בשו"ע, כמדומני ביו"ד).

האם כוונתך לי"ג מידות שהאר"י תיקן לומר בפתיחת ההיכל של שלושת הרגלים?

אם כן, אכן אין מנהגנו לומר י"ג מידות בשמיני עצרת, שאינו רגל.

ארזי הלבנון כתב:האם כוונתך לי"ג מידות שהאר"י תיקן לומר בפתיחת ההיכל של שלושת הרגלים?

אם כן, אכן אין מנהגנו לומר י"ג מידות בשמיני עצרת, שאינו רגל.

"שמיני רגל בפני עצמו'! ( ר"ה ד: חגיגה י"ז א' ועוד)
וכ"ז לענין פז"ר קש"ב, אבל ודאי שלענין שאר דברים הוי רגל של סוכות.

שייף נפיק כתב:

ארזי הלבנון כתב:האם כוונתך לי"ג מידות שהאר"י תיקן לומר בפתיחת ההיכל של שלושת הרגלים?

אם כן, אכן אין מנהגנו לומר י"ג מידות בשמיני עצרת, שאינו רגל.

"שמיני רגל בפני עצמו'! ( ר"ה ד: חגיגה י"ז א' ועוד)
וכ"ז לענין פז"ר קש"ב, אבל ודאי שלענין שאר דברים הוי רגל של סוכות.

תקנת האר"י לפסח, שבועות וסוכות בלבד, ולא לשמ"ע, וכך גם המנהג הרווח.

ארזי הלבנון כתב:תקנת האר"י לפסח, שבועות וסוכות בלבד, ולא לשמ"ע.

מנלך?

כמדומני שיש תשובה של הגאון רבי יעקב משה הלל שזה לא תקנת האר"י בכלל

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שיש תשובה של הגאון רבי יעקב משה הלל שזה לא תקנת האר"י בכלל

אני חושב שמאמרו הוא לעניין שהאר"י כתב כן בצעירותו וחזר בו מכך.

ארזי הלבנון כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שיש תשובה של הגאון רבי יעקב משה הלל שזה לא תקנת האר"י בכלל

אני חושב שמאמרו הוא לעניין שהאר"י כתב כן בצעירותו וחזר בו מכך.

אכן כן, ולכן אין לזה גדר של "תקנת האר"י"
(וסליחה על הניסוח הלקוי של הודעתי הקודמת)

ארזי הלבנון כתב:

שייף נפיק כתב:

ארזי הלבנון כתב:האם כוונתך לי"ג מידות שהאר"י תיקן לומר בפתיחת ההיכל של שלושת הרגלים?

אם כן, אכן אין מנהגנו לומר י"ג מידות בשמיני עצרת, שאינו רגל.

"שמיני רגל בפני עצמו'! ( ר"ה ד: חגיגה י"ז א' ועוד)
וכ"ז לענין פז"ר קש"ב, אבל ודאי שלענין שאר דברים הוי רגל של סוכות.

תקנת האר"י לפסח, שבועות וסוכות בלבד, ולא לשמ"ע, וכך גם המנהג הרווח.

כמדומני שבחו"ל אכן נהגו לומר י"ג מידות ביום ראשון של שמיני עצרת, ורק ביו"ט (המכונה "שמחת תורה") לא אומרים י"ג מידות. וגם כולם נהגו לומר הי"ג מידות בר"ה ויוה"כ למרות שאינם רגלים.

לא הבנתי את המחלקים בין שמע"צ לבין שלושת הרגלים.

בכל הסידורים שאני מכיר נמצאת תפלת העמידה לשמע"צ כחלק מהכותרת "תפלה לשלוש רגלים"

ומעולם לא שמעתי לחלק בעניני תפילות בין שמע"צ ליום הראשון של חג הסוכות (כמובן חוץ מהחילוקים לענין נטילת לולב והושענות וכו'), והוא כשם שאין מחלקים בין היום הראשון של פסח ליום השביעי

החילוק ידוע, מאחר והרגלים הם ימי דין, בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן ובחג על המים, לכן אומרים בהם י"ג מידות, שונה מהם שמע"צ שאינו יום דין אלא יום שמחה לישראל ואין בו דינים כלל, כמבואר באריכות בזוה"ק פרשת צו, ולכן אין אומרים בו י"ג מידות ולא קדוש ונורא שמו.
אלא שבחו"ל היה יו"ט ראשון של שמע"צ ספיקא דיומא עם הושע"ר זמן סיום הדין, ולכן אמרו בו י"ג מידות, מה שאין מקום לכך באר"י.

ראיתי היום באיזה עלון (בתןך "קובץ גליונות לחג הסוכות") רשימה מנכד הגריש"א,
וכתב שם שהיו שנים שאמרו בבית מדרשו יג מידות והיו שנים שלא אמרו, וסיפר שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.

משוש דורים כתב:החילוק ידוע, מאחר והרגלים הם ימי דין, בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן ובחג על המים, לכן אומרים בהם י"ג מידות, שונה מהם שמע"צ שאינו יום דין אלא יום שמחה לישראל ואין בו דינים כלל, כמבואר באריכות בזוה"ק פרשת צו, ולכן אין אומרים בו י"ג מידות ולא קדוש ונורא שמו.
אלא שבחו"ל היה יו"ט ראשון של שמע"צ ספיקא דיומא עם הושע"ר זמן סיום הדין, ולכן אמרו בו י"ג מידות, מה שאין מקום לכך באר"י.

הלומדות - נאה.
אבל על כגון דא ארז"ל "אם הלכה - נקבל, ואם לדין - יש תשובה".
וה"הלכה" - דהיינו המסורת - בזה אינה ברורה, אם כי המקורות הכתובים מצביעים על כך שאין חילוק בין שמע"צ, שמח"ת או שש"פ בזה.

בלוח ההלכות והמנהגים שלהרב אליהו אשר זלזניק לשנת תשע"ז כתב בענין זה כדלהלן:
ותיקי ירושלים העידו שבישיבת עץ חיים אמרו יג מידות בשמחת תורה, והטעם לומר כיון שהוא ככל יום טוב עוד שמענו טעם לומר בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל כיון שהוא כימים נוראים שהרי אומרים קדוש ונורא אמנם בלוח לארץ ישראל לא הביאו, ובלוח וילנא כתב להדיא שאין אומרים אחר שהדגיש שבשמיני עצרת שבחו"ל כן אומרים, וכ"כ הגרימ"ט בלוח לחו"ל, וכן המנהג בכמה בתי כנסיות ותיקין בירושלים. וביאר הגרשז"א זצ"ל הטעם שלא לומר משום שמחה, [הליכות שלמה פרק יב סעיף יג ועיין שם שכשראה ציבור שהחל לומר השתיקם] עוד אמרו טעם כיון שאין פתיחת הארון אין מתי לומר, והאומרים אימתי אומרים בישיבת עץ חיים אומרים בשעת הולכת ספר התורה לקריאה, וכן בלוח וילנא המקום שכתב שלא לומר הוא קודם קריאה.
וכמדומני שבלוח לשנת תשע"ח כתוב עוד פרטים בזה, אלא שאינו תחת ידי כעת.

נשר כתב:ראיתי היום באיזה עלון (בתןך "קובץ גליונות לחג הסוכות") רשימה מנכד הגריש"א,
וכתב שם שהיו שנים שאמרו בבית מדרשו יג מידות והיו שנים שלא אמרו, וסיפר שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.

הטעם לשנים שלא אמרו אצל מרן הגריש"א, כי בזמן פסוקי "אתה הראית" אין נהוג לומר, וההקפות וואמירת פסוקי "שמע ישראל" "גדלו" הם המשך אחד, וא"כ אין מתי לומר.
אולם היו שנים שכן אמרו אצל מרן הגריש"א - ובאותן השנים היתה הפסקה בין ההקפות לקריאת התורה, בה החזירו את ספרי התורה לארון וסגרו את הארון, ומרן הגריש"א נכנס לחדרון הסמוך ועשה קידוש. ומכיון שזו פתיחה חדשה של ארון הקודש יש לומר אז י"ג מידות כמו בכל הרגלים.

נשר כתב:שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.

הסיפור הזה לא ידוע לאף אחד מבאי בית מדרשו של הגריש"א, וכנראה שהשומע שמע אמירה של אחד הנוכחים הלא-קבועים, ולא של מרן הגריש"א, אשר דעתו ידועה לבאי בית מדרשו, כי הדבר תלוי אם זו פתיחה חדשה של ארון הקודש או שזה המשך של ההקפות.