פורום אוצר החכמה

כידוע מדינא דגמ' דיבש פסול בכל א' מד' המינים,והוא משום שהוקשו זה לזה ובפס' כתוב "הדר".
ופסק הרמב"ם דבנקטם ראש ההדס כשר ולא מן הטעם דעליה העליונים מסתירים קטימת הענף אלא מפני שאין פוסל הדר בשאר מינים והראיה לדבר שאף בערבה שנקטם ראשה כתב דכשירה.
על כן,יש לתמוה מדוע לשיטת הרמב"ם רק לולב כשר בשעת הדחק בהיותו יבש? שהרי מה מקום לחלק לולב מערבה והדס שנכתבו יחדיו באותו הפס' וכן יהיה להוסיף לגבי לולב אמאי פסול בנקטם ראשו?

שמעתי פעם שהוא העיקר שאם אחד ילך ובידו הדיסם או ערבות או אתרוג בחול המועד פסח לא יבחינו שזה ד' מינים גם אם ילך אם האתרוג בידו יחשבו שבמקרה
אבל לולב אין זה הדרך ושמו מוכיח עליו שהוא ד' מינים.
ולא תשכח תורת לולב
כן שמעתי (נדמה לי מהרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א).