פורום אוצר החכמה

כנודע, שיעור סוכה הוא כדי "ראשו רובו ושולחנו".
והנה מצאתי בפסקי הלכה מזמן הראשונים את הקטע הזה:

"וסוכה שאינה מחזקת אלא ראש[ו] ורובו ורוב שלחנו, כשירה".
האם יש כזו גירסא או שזה פשוט טעות וגרירה מ"ורובו" שלפניו?

המשנ"ב (בשעה"צ) מביא פלוג' בין החי"א וברכ"י, האם סגי בטפח אחד מהשולחן שנמצא בסוכה, או שרובו של השולחן צריך להיות בסוכה ורק אז לא גזרי' שמא ימשך, והמשנ"ב לא הכריע בזה.

אבל שם הנושא הוא לגבי הגזירה שמא ימשך כאשר הוא יושב בסוכה גדולה. ולא לגבי שיעור סוכה קטנה.

ובלא"ה, מה שייך לשער את שיעור הסוכה לפי רוב שולחנו, וישתנה השיעור עצמו מאדם לאדם ומשולחן לשולחן.

אני הבנתי את הגירסה "ורוב שולחנו", בהנחה שזו לא טעות סופר, ששיעור הטפח הנוסף על 'גברא יתיב באמתא' (=ששה טפחים), שכך הוא מידת רוב השולחן.
בכלל קשה להבין כיצד "ושולחנו" הוא רק טפח. וראיתי לאחד הראשונים (כעת שכחתי) שהוא מסביר, שזה מידת הקערה המונחת על השולחן.

הרע"ב כתב ששלחנו טפח על טפח
(יש בזה משהו הגיוני, כי זע"ז כלול מוע"ו של ישיבת האדם, ומלבד מש"כ רש"י שהוא רוב גופו של אדם הנשען על צדו, שכך היה דרכם לאכול. ברא"ש משמע שמדובר בישיבה מזרחית שכך היתה ישבתם בזמנם שהיו משלבים רגליהם, וכך בכפיפת קומה קצת (טבעית בכזו ישיבה) הרי לך וע"ו בגובה י"ט.
השלחן, הוא המקום שמניח עליו את מאכלו, הוא יכול לעמוד לפניו בין קיפולי רגליו - ברכיו, או לצידו, אבל אי"ז כישבתינו על כסא אצל השלחן בגובה, שאינו הגיוני כלל שיהיה טפח על טפח)
דרך אגב, לרש"י השלחן חייב להיות כולו בתוך הסוכה, כי כתב שהיושב יושב בפתח הסוכה ונשען אל תוך הסוכה, א"כ השלחן מונח לאורכו במקביל אליו, ואין לו מקום להתפשט החוצה, כי לפחות בחלקו הוא מוגבל בדופן (ז"ט או טפח)

באשכול אחר העליתי מאמר ארוך בענין שיעור סוכה בכל היקף הדבר
ושם הבאתי דברי רבינו מנוח שכתב דשיעור שלחן הוא שלשה טפחים [שם נסיתי לבאר קצת שיטתו] שאולי יסייע לכאן
הא לכם קישור להאשכול
viewtopic.php?f=31&t=42152&p=488263