פורום אוצר החכמה

האם מותר להכניס בע"ח בסוכה?

מעיקור הדין נראה דמותר כדחזי' שמשמשין כמחיצה (סוכה דף כ"ד ע"א), אך יל"ע אם מותר לכתחילה.
והנה מצד הדין נראה דלהכניסם באופן עראי אין בעיה אך יש לדון אם מותר להשים שם באופן קבע כלוב ציפורים (לנוי) כיון שעושין שם צרכיהם וכו'.

אשמח אם מישהו יראה לי מקום בפוסקים שדנו בזה.

ייש"כ - אין מי בדור שלפני שדן בנושא?

כבר אמרו חז"ל: תשבו - כעין תדורו.
ו(בדרך כלל) מה שאתה מכניס לסלון של הבית שלך בזמן שאתה יושב עם האורחים - מותר להכניס לסוכה.

גל של אגוזים כתב:האם מותר להכניס בע"ח בסוכה?

מעיקור הדין נראה דמותר כדחזי' שמשמשין כמחיצה (סוכה דף כ"ד ע"א), אך יל"ע אם מותר לכתחילה.
והנה מצד הדין נראה דלהכניסם באופן עראי אין בעיה אך יש לדון אם מותר להשים שם באופן קבע כלוב ציפורים (לנוי) כיון שעושין שם צרכיהם וכו'.

אשמח אם מישהו יראה לי מקום בפוסקים שדנו בזה.

עיוור שיש לו כלב נחיה,
הוא צריך לקשור את הכלב מחוץ לסוכה?!
הוא ישים אותו לידו...

בס' חכו ממתקים(זאדה) עמ' ש"ע כותב שאין להכניס בע"ח לסוכה עיי"ש דבריו.

אם מדמים סוכה לבית הכנסת [עי' באשכולות הסמוכים בעניין קפנרדיא ועוד] יש לדון גם בזה

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בס' חכו ממתקים(זאדה) עמ' ש"ע כותב שאין להכניס בע"ח לסוכה עיי"ש דבריו.

מישהו יכול להעלותו?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בס' חכו ממתקים(זאדה) עמ' ש"ע כותב שאין להכניס בע"ח לסוכה עיי"ש דבריו.

לי זכור.
שהיו צדיקים שהקפידו שגוי לא יכנס לסוכה!

שפתי כהן על ויקרא פרק כג פסוק מב
על כן צריך לשבת בה באימה ויראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר האכילה ושתיה שלא יבוא לידי דברי נבילה ולא יכניס לתוכה עובדי גלולים שהסוכה היא צלא דמהימנותא ועובד גלולים לית ליה מהימנותא ואז בורחת הקדושה ושבעה הצדיקים מקללים קללות נמרצות, אם כשאינם נותנים להם חלקם שהוא חלק העניים מקללים אותם קללות שכתב הזוהר עיין שם, כל שכן אם בא כותי ובפרט שהוא עובד עבודת גלולים שהוא אל קנא, וכמה בני אדם חושבים שיושבים בצל סוכה והם חוץ ממנה, שמי שהוא אזרחי ושורשו וענפיו מישראל ומכוון לישב בצילא דמהימנותא סוכה קלטתו, ואם לאו סוכה פולטתו, זהו כל האזרח בישראל ישבו וגו' שמחלה פניהם, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, סופי תיבות לחלות,

גוי גרוע יותר מבעלי חיים, כמארז"ל (תנחומא וישב, ג):

מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו ר"ש בנו ור' חייא הגדול ראה ר"ש שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים, א"ל לר' חייא ראה כמה פטומין עגלין של עשו, נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם, א"ל רבי חייא זבובין אלו ואותו לגיון שוין, כשעלה ר"ש אצל אביו, א"ל כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי, א"ל כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום, אבל זבובין הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו בהן שנאמר (ישעיה ז) והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי וגו'

לענין אי הכנסת גוי לסוכה עי' זוה"ק אמור קג ע"ב על מה דכתיב (ויקרא כג, מב) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, לענין ישיבתו בסוכה

כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל, ישבו בסוכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתי׳ מגזעא ושרשא קדישא דישראל, לא יתיב בהו.

וכן כפל ושילש הפייטן ביוצרות ליום ב׳ דסוכות (בפיוט כי אקח מועד):

"וזר לא יהי' במוצאותיה, ונכר לא יעבור בתוצאותיה, וערל לא ישתף במחיצותיה, ועובד אליל לא ירמוס בחצרותיה, ולאום לא יערב בחוצותיה, כי אם עמוסיו נוצרי עדותיה"

וי"ל דשייך גם למארז"ל בפ"ק דע"ז (ג, סע"א).

לבי במערב כתב:וי"ל דשייך גם למארז"ל בפ"ק דע"ז (ג, סע"א).

ידוע אשר הרבה צדיקים הכניסו ציפורים לסוכה לנוי סוכה וכן נהג הרה"ק ר' מאר מפרמישלאן זיע"א

וכן נהג ר' יואל מסטמאר. דומני שיש בנטעי גבריאל גם המס' של ציפורים.

בדמות צִפֳּרִים מדובר (ראה נטע"ג הל' חה"ס ע' קפט), ואף ע"ז יש שקראו תגר (שם הע' מב).

בכל מקרה, לא זכיתי להבין שייכותו לדברי דלעיל.

כן מנהג באבוב.
צילום מאמרי קודש - באבוב בענין זה.

בכל מקרה, כאמור - בדמות צִפֳּרִים מדובר (וכמפורש שם: לעשות הצִפֳּרִים), ולא ביצורים חיים.

הרב לבי במערב לא עלה על דעת אף אחד שזה בחיים.

א"כ, מהי שייכותו לנדון האשכול?!

גם אני לא הבנתי.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שפתי כהן על ויקרא פרק כג פסוק מב
על כן צריך לשבת בה באימה ויראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר האכילה ושתיה שלא יבוא לידי דברי נבילה ולא יכניס לתוכה עובדי גלולים שהסוכה היא צלא דמהימנותא ועובד גלולים לית ליה מהימנותא ואז בורחת הקדושה ושבעה הצדיקים מקללים קללות נמרצות, אם כשאינם נותנים להם חלקם שהוא חלק העניים מקללים אותם קללות שכתב הזוהר עיין שם, כל שכן אם בא כותי ובפרט שהוא עובד עבודת גלולים שהוא אל קנא, וכמה בני אדם חושבים שיושבים בצל סוכה והם חוץ ממנה, שמי שהוא אזרחי ושורשו וענפיו מישראל ומכוון לישב בצילא דמהימנותא סוכה קלטתו, ואם לאו סוכה פולטתו, זהו כל האזרח בישראל ישבו וגו' שמחלה פניהם, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, סופי תיבות לחלות,

אם זה כך!
מה יעשו הסיעודיים שיש להם פילפינים?!
ומי שיש לו עובד זר שהוא חילוני?!
ומי שיש לו עובד ישמעאלי?

האחרונים כתבו להקל בעובד זר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:וכן נהג ר' יואל מסטמאר. דומני שיש בנטעי גבריאל גם המס' של ציפורים.

91:

לבי במערב כתב:בדמות צִפֳּרִים מדובר (ראה נטע"ג הל' חה"ס ע' קפט), ואף ע"ז יש שקראו תגר (שם הע' מב).

בכל מקרה, לא זכיתי להבין שייכותו לדברי דלעיל.

'שייכות' יש כיון שנתעוררתי לשאלה זה כיון שאמר לי ידיד אחד שהשנה רוצה הוא 'להדר' במנהג הציפרים ולהכניס ציפרים חיים...

אוי. אשר לא שערום אבותינו...

כיפורים-כפורים?

לבי במערב כתב:אוי. אשר לא שערום אבותינו...

אני לא נאנחתי על זה, מה כ"כ רע? חייכתי כמובן.

תשובת ידידי הגר"י ארלנגר שליט"א.
שלום רב, לאחרונה אמצנו כלב חמוד, ללא כל קשר, אנחנו בית מסורתי, שנוהג לעשות קידוש ביום שישי ולשמור שבת, כמו כן אנו נוהגים לבנות סוכה בכל שנה, כמו כן אני נוהגת להתפלל בבית במהלך היום ובשבתות .. שאלתי היא איך עלי לנהוג בקשר לכלב? האם מותר לי להתפלל כשהוא בסביבה? מה בקשר לקידוש ביום שישי? האם להוציא אותו החוצה בזמן הקידוש? והאם מותר לו להיכנס לסוכה? אשמח לתשובה תודה רבה
תשובה:
מותר להתפלל ליד בעלי חיים אם הם נקיים, וכן מעיקר הדין נראה שמותר להכניס בעלי חיים לסוכה, אולם ודאי שמן הראוי שמקום הסוכה יהיה נקי מבע"ח בפרט אלו שעלולים לעשות צרכיהם בסוכה שאין להכניסם.
כאשר הבע"ח עשויים לנוי, כדגים באקווריום, נראה שאין בזה איסור ונחשב לנוי סוכה. [אך בתוכים בכלובם, כיון שמלכלכים את מקום מושבם נראה שאין להכניס לסוכה].
מקורות:
במסכת סוכה מבואר בכמה מקומות שמותר לעשות סוכה ע"ג גמל, וכן שמותר לעשות מחיצה מבעלי חיים דהיינו שאם חסרה לו דופן מותר להעמיד בהמה שם כמחיצה וצריך לקושרה שלא תברח, ומבואר שמותר להכניס בע"ח לסוכה או להשתמש בהם לסוכה, אולם יש לדקדק קצת שחז"ל כתבו (סוכה כד.) לגבי מחיצה דווקא "בהמה" ולא כתבו "בעלי חיים", ואילו לגבי לעשות ע"ג הגמל נקטו גמל, ואולי שבאמת לגבי מחיצה יש להעדיף לעשות דווקא בבהמה טהורה, שהרי אפילו גוי כתבו הפוסקים שעדיף שלא להכניס לסוכה כמו שכתב השפתי כהן (על התורה פרשת אמור דף נח: סוד"ה ובזוהר) "על כן צריך לשבת בה באימה ויראה בבושה וענוה ולא ימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבא לידי דברי נבלה, ולא יכניס לתוכה עובד גילולים [-נכרי] שהסוכה היא צלא דמהימנותא ועו"ג לית ליה מהימנותא ואז בורחת הקדושה וכו' כל שכן אם בא כותי ובפרט שהוא עובד ע"ג וכו'" עכ"ל, וראה במדרש פנחס שכתב שיש להזהר אפילו שלא לעשות את הסוכה ע"י נכרי, ובשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ג יו"ד סי' ריט) הביא לדייק כן גם מדברי הפייט בסוכה,
ויתירה מכך יש מקום להוכיח שאין איסור, שהרי בירושלמי (מגילה פ"ד ה"ג) אמרו שמותר להכניס חמור לבית הכנסת ומזה דן בשו"ת אג"מ (או"ח ח"א סי' מה) שמותר בשעת הדחק לסומא להכניס כלב נחיה לבית הכנסת, [והיינו דווקא באופן שמותר גם אכילה ושתיה בביהכנ"ס כתלמיד חכם שביהמ"ד מקומו או במקום שעל תנאי עשויים כבתי כנסת בחו"ל], וראה שם שהוכיח שדברי הירושלמי הם לדינא, וא"כ כ"ש שמותר להכניס לסוכה, ואף לדעת החולקים על האג"מ (עי' שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' לד) היינו משום שבעלי חיים בשעת התפילה עלולים להפריע למתפללים, אך עצם הכנסת בע"ח לביהכנ"ס בתנאים דלעיל שלא בשעת התפילה מותר אף לדעתו, וכל שכן בסוכה שאין בזה טעם זה.

אולם מאידך גיסא יש מקום לפקפק בהיתר זה, שהרי מבואר בשו"ע שכלים מאוסים אסור להכניס לסוכה, ולאחר שגומר סעודתו חייב להוציא את הכלים שנתלכלכו מהמאכלים, משום שזה בזיויון לסוכה, וא"כ בע"ח הרי טבעו הוא לעשות צרכיו אף בבית, וא"כ יוצא שעלול לעשות צרכיו שם וזה ודאי בזיון גדול לסוכה, ולכן נראה לחלק בין בע"ח העשויים לנוי ואינם עושים לכלוך כדגי נוי, לבין תוכים וארנבות וכד' שעושים לכלוך, וכל מה שאמרו בגמ' שמותר לעשות מחיצה מבע"ח הוא דווקא באופן שאין לו דבר אחר, שוודאי מותר, כמו שמותר להכניס כלי מאוס אם אין לו כלי אחר לאכול עמו.

סדנא דארעא כתב:לענין אי הכנסת גוי לסוכה עי' זוה"ק אמור קג ע"ב על מה דכתיב (ויקרא כג, מב) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, לענין ישיבתו בסוכה

כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל, ישבו בסוכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתי׳ מגזעא ושרשא קדישא דישראל, לא יתיב בהו.

וכן כפל ושילש הפייטן ביוצרות ליום ב׳ דסוכות (בפיוט כי אקח מועד):

"וזר לא יהי' במוצאותיה, ונכר לא יעבור בתוצאותיה, וערל לא ישתף במחיצותיה, ועובד אליל לא ירמוס בחצרותיה, ולאום לא יערב בחוצותיה, כי אם עמוסיו נוצרי עדותיה"

ראיתי היום סיפור, שאבא של הרופשיצר חיפש עני לסוכתו, ור"נ בנו הלביש לגוי שטריימל והביאו אורח.
באמצע הסעודה שאלו אביו מה הבאת גוי? ענה ר"נ גם אברהם אבינו הכניס גויים והתייהדו.