פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמזה לומדים שהנענועים הם חלק מהותי מהמצוה

עליך עיננו כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמזה לומדים שהנענועים הם חלק מהותי מהמצוה

בחת"ס הוכיח כך משיעור לולב שיצא מהאגד כדי לנענע שזה הל"מ כמו כל השיעורים ולפי"ז א"ש

עליך עיננו כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמזה לומדים שהנענועים הם חלק מהותי מהמצוה

בחת"ס הוכיח כך משיעור לולב שיצא מהאגד כדי לנענע שזה הל"מ כמו כל השיעורים ולפי"ז א"ש

עליך עיננו כתב:וכי יעלה על הדעת לבטל מצה בפסח שחל בשבת גזירה שמא ירצה לדעת מה שיעור כזית ויטלטל המצה להראות לבקי?
אלא מה? גדר המצוה הוא אכילה וכו"ע יודעים איך אוכלים ולכן לא גזרו..

במסתרים כתב:דרך אגב, למה גזרו רבנן על שופר ולולב שמא יעבירנו, הרי התורה לא חששה לזה ואמרה לתקוע וליטול גם בשבת?

אינו דומה לשאר משמרת למשמרתי שבותין ושניות בדברים רשות שהתורה רק התירה, ואסרו כדי להרחיק מן העבירה. אבל בדבר שהתורה צוותה למה גזרו?

מאיר נפתלי כתב:

עליך עיננו כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמזה לומדים שהנענועים הם חלק מהותי מהמצוה

בחת"ס הוכיח כך משיעור לולב שיצא מהאגד כדי לנענע שזה הל"מ כמו כל השיעורים ולפי"ז א"ש

אבל הא מיהא לכאורה גם לפי החת״ס (בלי שעיינתי שם), נפיק י״ח אפילו בלי לנענע, וכדאיתא בגמרא - מדאגביה נפיק ביה. אלא שהל״מ שכך יהיה הגובה, ובכדי שיוכל לנענע אף שאי״ז לעיכובא.

ובעיקרא דקושיא, כיון דאיתא גבי תנופה דשיירי מצוה מעכבין את הפורענות אף שאינם עיקר כפרה (סוכה לח.), ואיתא שם בגמרא וכן בלולב, כלומר שבלולב כמו בתנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד, א״כ אפשר שה״ה דהולכה והבאה דלולב הוא כתנופת שתי הלחם דלמרות שהוי שיירי מצוה יש לו חשיבות רבה. ולכך חיישי רבנן שילך לבקי.

ואמנם ברבינו חננאל שם כתב בשם רב האי דהולכה והבאה לאו היינו נענועים. אלא שבכל הולכה הבאה העלאה והורדה צריך לכסכס ג״פ והם הנענועים. וכן עיי״ש בתוס׳. ונחלקו בזה ראשונים.

(עוד אפשר - שכידוע המדקדקין בעיני עצמם, מדקדקים לפעמים בהידורים יותר מבעיקר המצוות, ולהם חשו רבנן שילכו ללמוד את הנענועים ואכמ״ל).

(לענ״ד בקשר לכותרת של הנושא יותר מתאים מאיך רבנן ביטלו כו׳ - למה רבנן ביטלו כו׳).

ויש להקשות הקושיא הנ״ל מהא דמצינו שיעור חינוך בקטן היודע לנענע דייקא. ולא להגביה.

בברכה המשולשת כתב:כוונת כתר"ה למעין דברי הט"ז?