פורום אוצר החכמה

העירני ח"א שליט"א:

בשער הכוונות בענין הושע"ר, כתב:

נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.

עכ"ל.

ותימה שהרי זריחת הלבנה בהו"ר הוא קודם חצות שעתיים בערך?
ועוד מהו חצות הראשון וכי יש חצות ראשון ושני?

הכוונה לחצי הלילה הראשון.

ואכן זמן זריחת הלבנה, לפי הכתוב בעתים לבינה, 10:33.

לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.

זה עדיין לא עונה על השאלה הראשונה לגבי זריחת הלבנה.

והנה מה שהשיב חכם אחר נ"י, אבל עדיין זה לא מספיק.

קראתי כעת את דרוש ו' דסוכות בשער הכוונות. וכך נ"ל לכאורה.

חצות ראשון ושני, הכוונה שבשער הכוונות שם עומד שיש סתירה בזהר מתי הוא חיתום הדין. אם בהושע"ר, אם בשמיני עצרת. והוא מסביר שהחיתום הוא בחצות לילה "הראשון" הכוונה של הושע"ר (לאפוקי שמיני עצרת). ובקיצור, חצות לילה הרגיל של הושע"ר.

איני יודע מתי זורחת הלבנה, אולי הלשון לא כ"כ מדוייקת.
אבל הכוונה היא שלומדים ועוסקים במשנה תורה עד חצות לילה [שזה עיקר חיתום הדין], ואחרי חצות שכבר בעצם נחתם הדין (לטובה בע"ה), הולכים לבדוק לאור הלבנה את הצלם (שעל ידי זה רואים אם אכן נחתם לחיים, אם חלילה לא, ואם חלילה לא יוכל לשוב בתשובה עד שמיני עצרת, אבל האר"י כ' שאין סיכוי שיחזור בתשובה אם לא התעורר לשוב בתשובה לפני כן, ולכן בעיקרון הושע"ר הוא החיתום, אלא שיש אפשרות "נדירה" לשוב בתשובה עד שמיני עצרת).
איני יודע אם כוונתו שהלבנה זורחת דווקא אחרי חצות [פרט זה אתה אמור לדעת], הכוונה בפשטות היא שאחרי חצות שכבר נחתם הדין, אז זה הזמן לבדוק לאור הלבנה את הצלם.
(כל זה אני כותב להבנתי הדלה בעניינים כאלה. ותשתף במה שיצא לך).
הנה קטע מלשונו (דרוש ו דסוכות - מתוך תורת אמת):
ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.

עכ"ל.
ועוד בהמשך:
ואמנם טעם ההסתכלות האדם אחר חצות בצילו לאור הלבנה, דע כי כיון שהחותם נגמר להעשות בחצות הלילה, אם כן אחר כך נגמר הדין, ולכן הסתכלות הצל הוא אחר חצות לילה בכל שעה שיהיה מן הלילה,

הרב לענין,
כוונתך שהחיתום לפי זה הוא לפני חצות לילה?
דומני שמפורש חצות לילה.

מה לא ברור?
הלימוד דליל הושענא רבה שייך לחצי הראשון של הלילה דוקא, וגם זה - הוא עד זמן זריחת הלבנה [ולא עד חצות].

ומעתה מנהג החסידים שמתכנסים לקריה"ת דמשנה תורה בשעה 10 פלוס, אינו עולה יפה לדעת האר"י. והם מפספסים העיקר.

לענין כתב:מה לא ברור?
הלימוד דליל הושענא רבה שייך לחצי הראשון של הלילה דוקא, וגם זה - הוא עד זמן זריחת הלבנה [ולא עד חצות].

הבנתי.
אבל בציטוט משעה"כ שהבאתי לעיל כמה פעמים כתב חצות לילה, בחדא מחתא.
אמנם אפשר לומר שהלימוד עד זריחת הלבנה, אבל החיתום בחצות לילה [וזה גם צריך הבנה, כי לא נתפרש שם טעם לחלק], אבל זה דחוק בלשון. לא?

הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?

ובפע"ח שער הלולב פ"ה

גם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.

לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.

וכן כתוב להדיא בסידור ר' שבתי מראשקוב

מה שנכון נכון כתב:ובפע"ח שער הלולב פ"ה

גם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.

ייש"כ על הבהרת דברי הרב ממקו"א, אלא דצ"ע שאור הלבנה זורח כמה שעות קודם חצות, באור חזק ומלא.
ועכ"פ לדבריך, לדברי רבינו האר"י אין כל ענין בזריחת הלבנה בליל הו"ר, רק בחצות הלילה, אם כן מה מקום מצאו החסידים להתגדר בו לקרוא התהילים אחר זריחת הלבנה עוד קודם חצות?
ונראה ליישבם דכיון דלשון הרמ"א "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה" והוא על פי הזוהר ויחי, א"כ נקטו לעיקר את הזמן של זריחת הלבנה.
ונטעים יותר הדברים, דאין חולק דעיקר הזמן המסוגל הוא אחר חצות הלילה וכדברי האר"י, רק מאחר שקשה להתחיל סדר הלימוד כל כך מאוחר, ויש לחוש שלא תאחזנו השינה, נקטו להקל כבר מעת זריחתה שעתיים קודם חצות.
עכ"פ יוצא מזה חידוש שעיקר זמן התיקון דהו"ר לדברי הרב ז"ל, הוא אחר חצות הלילה דהו"ר.
והנה אם יש מי שירצה להגות בתורה שבע"פ, לפי"ז יהיה נכון לומר לו ללמוד שאר לימודיו עד חצות, ורק אחר חצות להתחיל את כל סדר התיקון, וכמדומני אדרבה הספרדים משתדלים לסיים משנה תורה קודם חצות, ולדברינו זה תימה.

אור החכמה כתב:ייש"כ על הבהרת דברי הרב ממקו"א, אלא דצ"ע שאור הלבנה זורח כמה שעות קודם חצות, באור חזק ומלא.
ועכ"פ לדבריך, לדברי רבינו האר"י אין כל ענין בזריחת הלבנה בליל הו"ר, רק בחצות הלילה, אם כן מה מקום מצאו החסידים להתגדר בו לקרוא התהילים אחר זריחת הלבנה עוד קודם חצות?
ונראה ליישבם דכיון דלשון הרמ"א "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה" והוא על פי הזוהר ויחי, א"כ נקטו לעיקר את הזמן של זריחת הלבנה.
ונטעים יותר הדברים, דאין חולק דעיקר הזמן המסוגל הוא אחר חצות הלילה וכדברי האר"י, רק מאחר שקשה להתחיל סדר הלימוד כל כך מאוחר, ויש לחוש שלא תאחזנו השינה, נקטו להקל כבר מעת זריחתה שעתיים קודם חצות.
עכ"פ יוצא מזה חידוש שעיקר זמן התיקון דהו"ר לדברי הרב ז"ל, הוא אחר חצות הלילה דהו"ר.
והנה אם יש מי שירצה להגות בתורה שבע"פ, לפי"ז יהיה נכון לומר לו ללמוד שאר לימודיו עד חצות, ורק אחר חצות להתחיל את כל סדר התיקון, וכמדומני אדרבה הספרדים משתדלים לסיים משנה תורה קודם חצות, ולדברינו זה תימה.

למה? הזמן ע"פ האר"י הוא עד חצות לילה כמפורש לעיל. בחצות זהו החיתום. עד חצות צריך להשלים התיקון של המשנה תורה.
ובהדיא כתבו כמה אחרונים שאם קשה לו, העיקר הוא החצי הראשון ולא החצי השני.

אני תמיד לא הבנתי מדוע צריכים להיות נעורים כל הלילה (כמ"ש האר"י בהקדמה לדרושי סוכות בהדיא, והובא בכה"ח), הרי עיקר החיתום הוא בחצות לילה, ומדוע נשארים עוד נעורים כל הלילה?
ואם הוא בגלל שעדיין אפשר לתקן עד שמיני עצרת, מדוע להיות נעורים? ילך לישון ויוכל לעסוק בתורה יותר בנחת ביום שלמחרת.
וכנראה הטעם הוא מפני שיש שמועה אחרת שהביא מהרח"ו בשעה"כ (דרוש ו' הנ"ל) לפיה עיקר החיתום הוא בזמן חביטת הערבות, ואולי מהאי טעמא נשארים ערים, וצע"ע.

ישראליק כתב:

לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.

וכן כתוב להדיא בסידור ר' שבתי מראשקוב

התוכל להעלות הדברים?

ראה בספר ''זכר דוד'' סימן תק'''צ,תקצ''ג,תקצ''ז.

בקובץ בית הלל העירותי בעניותי, שבכלל יש אי בהירות מתי מסירת הפיתקין, האם בהושע"ר או בשמח"ת, ואמ"א כעת הקובץ.

כעת ראיתי אריכות נפלאה בס' אושפיזא דיצחק (בן זכרי) בכל דברי האר"י החי בענין החיתום.

דרופתקי דאורייתא כתב:

ישראליק כתב:

לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.

וכן כתוב להדיא בסידור ר' שבתי מראשקוב

התוכל להעלות הדברים?

הנה הקטע מסידור ר' שבתי (ח"ב), דפו"ר, קארעץ תקנה, דף פו ע"ב:


גם מובן מדבריו שאור/זריחת הלבנה, הכוונה היא, השעה שכוכב לבנה משמש!

מן הנכון להזכיר מש"כ בפרע"ח שער הלולב סו"פ ד:

אחר שנמסרו הפתקין ליל ה"ר הדבר תלוי עד יום ש"ע אם יחזרו בתשובה. ולהיות כי מעט מזעיר ימצאו מי שלא תיקן עצמו ושב בתשובה בר"ה ויה"כ ובכל החג שיתקן עצמו בה"ר, ולפי שלא ימצאו זה על צד ההרחק, לכן אמר בזוהר כי אחר מסירת הפתקין תו לא הדרי לבי מלכא. אבל ודאי שאם ישוב בתשובה גמורה ודאי שיקרע גזר דין. וכנזכר בספר רקנאטי, כי נוסה הדבר באיש אחד שלא
ראה צל על ראשו וחזר והתפלל ושב בתשובה וחזר הצלם למקומו.
ולכן נוהגין לומר סליחות ליל הושענא רבה אחר חצות קודם אשמורת הבוקר, אך לא יאמרו ויעבור ושום דבר כיוצא בו, רק כמו
רחמנא וכו', וכיוצא בזה בלבד, כי ביום ה"ר יזהר אדם מאוד מאוד בתפלתו, ובכל מעשיו, כי הדבר
תלוי בתשובה בזמן ההוא, ומשם ולהלאה אין תקנה יותר.

כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר מאה קשיטה - סימן מח
ובמאמר חקור דין חלק ב' הארכנו בברור האמת כי חותם הדין איננו אלא ביום הושענא לא ביום שמיני עצרת ונסף על כל המתבאר שם יש מאמר מהזהר שלנו פ' צו דף ל"א וז"ל יומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא ודי בזה. ובזהר אמרו לית מחלוקת לעילא בגין דאיכא תרין שלומות לתתא חד יעקב וחד יוסף וכבר זכרנו כי ת"ת לעולם מן המיימינים לזכות ויסוד ומלכות שניהם מן המשמיאילים הרי הטייתך לחובה על פי שנים באילן החוזר הטייתך לזכות ע"פ א' באילן ישר. והחכם אמר פירוש ג' בחמש כנגד חמש כי אין הכוונה על מנין האצבעות שכבר אמור אלא דרוש בפני עצמו לבאר לנו ההכרעה שבין הדין והחסד בכמה מקומות ואמר שהם ה' כי ת"ת מכריע בסוד הדעת בין חכמה ובינה שזו שרש החסד וזו שרש הגבורה והדעת שרש ההכרעה. עוד ת"ת מכריע בין גדולה להוד ובין גבורה לנצח באלכסון והמקום האחרון להכרעה הוא בין נצח להוד כי יסוד הוא הברית מכריע ביניהם הנה חמש הקבלות וכוונים שבין הספירות אבל בין עשר לעשר אין מכל זה כלום ובפלח הרמון פי' ד' יעויין שם

ספר עשרה מאמרות - מאמר חקור דין - חלק ב פרק כד
בשעה שבא הקב"ה בדין על אדם הראשון בראש השנה ראשון על חטא ראשון נכנס עמו בדברים מעין המאורע ואמר לו איכה הודיעו שאותו היום א' בתשרי שהוא תחלת דינו של אדם בכל שנה ושנה ואחריו בעשור לחדש גמר דין והוא בסוף נעילת שערי שמים שיש מקדושת היום בתחלת השנה למי שמוסיף מחול על הקודש עד אותה שעה כמו רמ"ג שעות ולאחר כ' בתשרי יש חותם הדין בליל הושענא רבא בשעת ממשלת הלבנה כנודע ובאותה שנה ראשונה חל הושענא רבא ביום ה' והלבנה מושלת בלילות בשעה רביעית והוראותיה נודעות לרבים משעה חמישית ואילך שהדין נמסר לשלוחין. אם כן נרמז לו לאדם הראשון היום והשעה באות ה' של איכ"ה והוא כמו רמ"ג שעות אחרות משעת נעילה עד אז סימן לדבר לאלו ולאלו הללוהו בתו"ף ומחול שלסוף תפ"ו שעות תשתלם המחילה והוא בגימטריא השם הגדול של חותם אמת והוא זה יו"ד א' ה"א מ' וא"ו ת' ה"א ובמספר קטן עולה אדם מעשרו של אמת כמבואר בתקוני בראשית נמצא חותם הדין שהוא לכ"א יום ממולדו של אדם הראשון וסימנך אהי"ה ולכ"ו יום מתחלת מעשה בראשית וסימנך שם בן ארבע הבלתי נהגה. וזאת התעודה בישראל נודעת ומוסכמת לרבים וניחא כי אחרי שנגמר דינו של כל יחיד ויחיד בכתיבה וחתימה ומסירה ואין להשיב אנו מרבים בתחנונים למחרתו על צרכי רבים. ויש למנהג נביאים בחביטת הערבה ביום זה בלא ברכה זכר לבטול הדין והשבתתו מכאן ואילך אחרי שהומתק יום יום כל שבעה בהצטרפה ללולב דבר תורה וגם אותו היום מקיפים בה תחלה את המזבח שבע פעמים להורות על אחיזת שרשיה בקדושה העליונה ממנה הנצח וההוד לכל המושרש בה לא יתואר בבטול אלא הפורץ גדרו והיה למרמס ומשום הכי אפילו עלה אחד בבד אחד סגי להורות כי אין שיריים לשיריים ושעתיד ליבטל לגמרי והרמז לבעלי הרצועה בלבד כי הדין הקדוש חי וקיים והוא המציל אותנו בזכות העקדה כטעם כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו המפורש אצלנו במאמר אם כל חי.

אור החכמה כתב:הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?

אין צורך בנגר ולא בבר נגר.
הדין נחתם בחצות, וע"כ אין יוצאים לראות באור הלבנה אלא אחר חצות, אע"פ שזורחת כבר מקודם לכן, והוא פשוט.

אור החכמה כתב:

מה שנכון נכון כתב:ובפע"ח שער הלולב פ"ה

גם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.

ייש"כ על הבהרת דברי הרב ממקו"א, אלא דצ"ע שאור הלבנה זורח כמה שעות קודם חצות, באור חזק ומלא.
ועכ"פ לדבריך, לדברי רבינו האר"י אין כל ענין בזריחת הלבנה בליל הו"ר, רק בחצות הלילה, אם כן מה מקום מצאו החסידים להתגדר בו לקרוא התהילים אחר זריחת הלבנה עוד קודם חצות?
ונראה ליישבם דכיון דלשון הרמ"א "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה" והוא על פי הזוהר ויחי, א"כ נקטו לעיקר את הזמן של זריחת הלבנה.
ונטעים יותר הדברים, דאין חולק דעיקר הזמן המסוגל הוא אחר חצות הלילה וכדברי האר"י, רק מאחר שקשה להתחיל סדר הלימוד כל כך מאוחר, ויש לחוש שלא תאחזנו השינה, נקטו להקל כבר מעת זריחתה שעתיים קודם חצות.
עכ"פ יוצא מזה חידוש שעיקר זמן התיקון דהו"ר לדברי הרב ז"ל, הוא אחר חצות הלילה דהו"ר.
והנה אם יש מי שירצה להגות בתורה שבע"פ, לפי"ז יהיה נכון לומר לו ללמוד שאר לימודיו עד חצות, ורק אחר חצות להתחיל את כל סדר התיקון, וכמדומני אדרבה הספרדים משתדלים לסיים משנה תורה קודם חצות, ולדברינו זה תימה.

דברי הרח"ו בשער התפילה ברור מיללו.
בחצות ליל הושענא רבה נעשה החותם, ע"כ אנו קוראים ספר משנה תורה הרומז לחותם הזה. עד כאן. תם ולא נשלם.

בדיבור המתחיל הבא: "והנה בענין מסירת בפתקים"... הואיל והפתקים נמסרים בשמיני עצרת, עדיין יש זמן לשוב בתשובה אף שכבר נעשה החותם, ועל כן נוהגים להרבות בסליחות וכו' באשמורת הבוקר. תם ונשלם.

הנח להם לספרדים.

למעשה מהו קודם זריחת הלבנה מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?

מה שנכון נכון כתב:ובפע"ח שער הלולב פ"ה

גם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.

למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?
נ.ב.
לכל מאן דבעי צורף מסוכת ציון הסבר על העניינים הנפלאים הנ"ל.

מה שנכון נכון כתב:

איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?

צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.

כשאתה מברך ברכת לבנה, אתה מברך ב 22:00 בלילה או שמא כבר בצאת הכוכבים יש גם לבנה?
וכי זה ראש השנה שהלבנה נכסית מעינינו?

מחלוקת במציאות?!

איתן נוי כתב:

מה שנכון נכון כתב:

איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?

צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.

כשאתה מברך ברכת לבנה, אתה מברך ב 22:00 בלילה או שמא כבר בצאת הכוכבים יש גם לבנה?
וכי זה ראש השנה שהלבנה נכסית מעינינו?

לא ענית על השאלה אם אתה רואה כעת את הלבנה.

זמן זריחת הלבנה ושקיעתה משתנה במשך החודש.
בתחלת החודש רואים אותה בתחלת הלילה קרוב לשקיעתה במערב. בתחלת הלילות הבאים רואים אותה בכל פעם יותר לכיוון מזרח, עד שבאמצע החודש זורחת במזרח בתחלת הלילה ושוקעת במערב בסוף הלילה. ומשם ואילך זורחת אחר תחלת הלילה, ובכל פעם מתעכבת יותר.

מה שנכון נכון כתב:

איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?

צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.

צודק אין לבנה, מעניין הדבר לא שמתי אל ליבי.
האמת היא שבסוכת ציון המצורף מוסיף שם הגרב"צ "כשהלבנה בתוקפה" אך למעשה מסתבר עד 22:00+- אין כלל לבנה.
יישר כחך.

איתן נוי כתב:

מה שנכון נכון כתב:

איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?

צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.

כשאתה מברך ברכת לבנה, אתה מברך ב 22:00 בלילה או שמא כבר בצאת הכוכבים יש גם לבנה?
וכי זה ראש השנה שהלבנה נכסית מעינינו?

בחציו הראשון של החודש (שבתוכו נמצא זמן ברכת הלבנה) - רואים את הלבנה בתחילת הלילה בלבד: בימים הראשונים ממש - לזמן קצר, והולך ומוסיף עד אמצע החודש שבו הלבנה זורחת בתחילת הלילה ושוקעת בסופו.
בחציו השני של החודש (שהושענא רבה חל בתוכו) - רואים את הלבנה בסוף הלילה בלבד: בימים הראשונים היא זורחת מעט אחרי תחילת הלילה, והולכת ומתעכבת בזריחתה לשעות מאוחרות יותר (ולדוגמא בהושע"ר זה בערך שעתיים לפני חצות) עד שביום המולד האמיתי הלבנה קרובה מאוד אל השמש, זורחת בזריחתה ושוקעת בשקיעתה, וזו הסיבה השניה לכך שהחודש מתכסה בר"ח (הסיבה הראשונה והמפורסמת-יותר היא מה שבר"ח אנו "רואים" את הצד החשוך של הירח וכו').

מגדל כתב:

אור החכמה כתב:הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?

אין צורך בנגר ולא בבר נגר.
הדין נחתם בחצות, וע"כ אין יוצאים לראות באור הלבנה אלא אחר חצות, אע"פ שזורחת כבר מקודם לכן, והוא פשוט.

הרב מגדל
הכל פשוט לך, פלא איך תפרנס את לשון הרב בקטע המצוטט:
"נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה"
מבואר שנוקט שזורחת אחר חצות ולא כדבריך שזורחת קודם לכן

אור החכמה כתב:

מגדל כתב:

אור החכמה כתב:הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?

אין צורך בנגר ולא בבר נגר.
הדין נחתם בחצות, וע"כ אין יוצאים לראות באור הלבנה אלא אחר חצות, אע"פ שזורחת כבר מקודם לכן, והוא פשוט.

הרב מגדל
הכל פשוט לך, פלא איך תפרנס את לשון הרב בקטע המצוטט:
"נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה"
מבואר שנוקט שזורחת אחר חצות ולא כדבריך שזורחת קודם לכן

אי אפשר לצטט מילה פה מילה שם, אלא ללמוד את כל דברי רח"ו בנושא, או לכל הפחות את אלו שתחת כותרת הנושא. ספר עץ חיים איננו ספר אסטרונומיה, הוא ספר קבלה, וכך כתוב בו (שער התפילה סוף עמ' שע"ה) :

"ואמנם טעם ההסתכלות האדם אחר חצות בצלו לאור הלבנה. דע כי כיון שהחותם נגמר ליעשות בחצות הלילה, א"כ אח"כ נגמר הדין. ולכן ההסתכלות הצל הוא אחר חצות לילה בכל שעה שיהיה מן הלילה. וההסתכלות הוא דווקא לאור הלבנה ולא לאור הנר, והטעם כי הלבנה היא סוד נוקבא דזעיר הנק' רחל, אשר לא נגמר חותם המלכות שבה להעשות עד חצות הלילה, ואז הוא זמן זריחתה ממש כנודע, ואז היא עצמה יוצאת להאיר על הארץ ודנה את העולם ע"י החותם ההוא שכבר נגמר להנתן בה כנודע."

מעתה נותר לנו לבחור אחד מהשניים:
או להניח שרח"ו ידע מתי זורחת הלבנה, וע"כ צ"ל שבכתבו על זריחת הלבנה לא התכוון אלא לעניין הרוחני של זריחת הלבנה, אשר מתרחש בעת חצות לילה;
או שנצטרך לומר שרח"ו לא ידע מתי זורחת הלבנה.
והבוחר יבחר.

כעת מצאתי בחמדת ימים ח"ג פרקי סוכות פרק ו אות יח, וז"ל,

ולכן ראוי ללמוד בחצי לילה הראשונה ספר מש''נה תורה לעשות חו''תם אל השכינה שהוא גימטריא מש''נה, כי מחצות לילה ואילך אז צומחת הלבנה הגשמית ומתחלת להאיר בעולם, וכן נמי נעשה הדוגמא למעלה בלבנה העליונה על ידי קריאת ספר משנה תורה שנמשכים לה אורות עליונים,

והדברים צ"ב.

כבר נזכר לעיל הספר זכר דוד; ונמצא שם אריכות בענין הלבנה, בהוצאת אהבת שלום, מאמר שלישי ב, מעמ' תקצ והלאה

ישראליק כתב:כבר נזכר לעיל הספר זכר דוד; ונמצא שם אריכות בענין הלבנה, בהוצאת אהבת שלום, מאמר שלישי ב, מעמ' תקצ והלאה

אודה מאד אם תוכל להעלות דבריו.

דרופתקי דאורייתא כתב:כעת מצאתי בחמדת ימים ח"ג פרקי סוכות פרק ו אות יח, וז"ל,

ולכן ראוי ללמוד בחצי לילה הראשונה ספר מש''נה תורה לעשות חו''תם אל השכינה שהוא גימטריא מש''נה, כי מחצות לילה ואילך אז צומחת הלבנה הגשמית ומתחלת להאיר בעולם, וכן נמי נעשה הדוגמא למעלה בלבנה העליונה על ידי קריאת ספר משנה תורה שנמשכים לה אורות עליונים,

והדברים צ"ב.

האמת שהרגשתי שלשון רח"ו מורה כאילו בא לבאר תופעה גשמית.
צריך לברר האם יש משהו כזה בתפיסה האריסטוטאלית.
איך שיהא, וודאי שגם לצד זה מדובר באיזו תוספת/שיא זריחה, ולא מה שקוראים זריחה באשכול הזה.

עתה ראיתי כאן:
http://hosting.astro.cornell.edu/academ ... e_pict.htm

כי בסוף החודש הירח אכן זורח בחצות, וע"כ שמדובר בשיא זריחה, שהרי הוא מופי כבר קודם לכן, וכמש"כ לעיל.

ושמא בדבריהם "חצות הלילה" התכוונו ל"אשמורה האמצעית"?

ספר מחברת הקודש - שער הושענא רבא
"כי אין גמר החותם נעשה עד חצות ואח"כ נגמר הדין לכן הסתלקות הוא מעת חצות לילה כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר ואין להסתכל אלא באור הלבנה ממש וסוד הענין כי לבנה סודה נוקבא דז"א שבה נעשה החותם בלילה הזה ואינו נגמר עד חצות ואז בחצות שיוצאת להאיר על הארץ והיא עצמה דנה את העולם ע"י חותם הנזכר כי סוד הגבו' הם דנין העולם לכן כיון שהדינין נמסרין אז בידה לכן מראה הגזירה בעולם ואינו ניכר אלא באור הלבנה עצמה".
ואפשר שתוקף אור הלבנה הוא בחצות