על ישיבה בסוכה של עולי הרגל
פורסם: א' ספטמבר 26, 2021 8:28 pm
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו כל ישראל מחוייבים לעלות שלש פעמים בשנה וליראות. בפשטות משמע שהיו מגיעים למשך כל החג לירושלים, מיו"ט ראשון ועד אחרון. ראה כאן. לכאו' בימי חג הסוכות בנו להם עולי הרגל סוכות בירושלים וישבו בהם. ויש בזה קצת הערה שהתורה אומרת צא מדירת קבע וכו', ובלא"ה רוב ישראל לא דרו בדירתם בימי הרגל, מלבד אנשי ירושלים. וצ"ל דמ"מ יש דיורים של קביעות, וכמו בחג הפסח שהיו מתארחים מן הסתם בבתיהם של אנשי ירושלים, ויש דיורים של עראי שהיו עושים להם סוכות בחצרות ובגגות וכו'. (ונפק"מ למי שפותח גג בסלון ושם במקומו סכך, אבל מרגיש שזה לא יציאה מדירת הקבע, או לאידך גיסא מי שקשה עליו היציאה מן הבית אל השינה בסוכה הממוקמת בריחוק מקום ברחוב, ומרגיש שזה צער גדול שהסוכה איננה צמודה לבית. ודוק בזה). אמנם המלבי"ם בפי' לנחמיה פרק ח נוקט שבימי בית ראשון לא יכלו לעשות סוכות בירושלים, עי"ש טעמו, וצ"ע מה עשו עולי הרגל עם מצות סוכה. ושמא לא היו מתעכבים בימי החג אלא הזמן הנצרך בלבד, ואז היו פטורים מן הסוכה כדין הולכי דרכים ועוסקי במצוה, ותיכף היו חוזרים לביתם ולסוכתם. והעירוני דבפסח כתיב 'ופנית בבוקר והלכת לאוהלך' אבל בסוכות נאמר 'שבעת ימים תחוג לה' אלקיך במקום אשר יבחר'. האם אין בזה דברים מפורשים?