המלאכים ביקרו אצל אברהם בחג הסוכות ממש?
פורסם: ד' אפריל 25, 2012 3:54 pm
תלמוד בבלי, ראש השנה יא ע"א:
למסקנת התלמוד: המלאך 'קאי בחג' הסוכות, ובישר לאברהם על לידת בנו. היינו, לפשט הדברים: המלאכים ביקרו אצל אברהם בחג הסוכות ממש. ואולם בעלי התוספות (שם, ד"ה 'אלא') הגיעו להבנה שונה בעקבות השוואת דברי התלמוד עם המפורש בפרקי דר"א, מהדורת מ' היגר, ר"פ כח:
כלומר: המלאכים ביקרו את אברהם אבינו ביום שנים עשר לחודש תשרי, שני ימים קודם חג הסוכות.
והנה, הדעה שאברהם נימול ביום הכפורים לא נזכרה בתלמוד הבבלי (ולא במדרש נוסף), אך מאידך, הבבלי מסכים לפרקי דר"א, שביקורם של המלאכים היה ביום השלישי למילתו (עי' בבא מציעא פו ע"ב). ולפי שזמן הביקור ביחס ליום המילה (שלישי למילה) מוסכם על שני המקורות, ומאידך קרובה דעתם בנוגע לתאריך השנתי - 'קאי בחג' (הבבלי) או י"ב בתשרי (פרקי דר"א), הבינו בעלי התוספות, שדברי התלמוד 'דקאי בחג' אינם בדווקא, אלא כוונתם סמוך-לפני חג הסוכות, ביום י"ב בתשרי: "והשתא הא דאמר 'בחג', לאו דוקא, דשני ימים לפני החג הוה" (תוס', ראש השנה שם, ד"ה 'אלא').
השאלה שלי היא:
האם מישהו מכיר מקור שפירש את 'דקאי בחג' כפשוטו, שהמלאכים באו לאברהם בחג הסוכות ממש?
בפסח נולד יצחק, מנלן? כדכתיב (בראשית יח יד): 'למועד אשוב אליך'. אימת קאי? אילימא בפסח וקאמר ליה בעצרת - בחמשין יומין מי קא ילדה?!... אלא דקאי בחג, וקאמר לה בניסן.
למסקנת התלמוד: המלאך 'קאי בחג' הסוכות, ובישר לאברהם על לידת בנו. היינו, לפשט הדברים: המלאכים ביקרו אצל אברהם בחג הסוכות ממש. ואולם בעלי התוספות (שם, ד"ה 'אלא') הגיעו להבנה שונה בעקבות השוואת דברי התלמוד עם המפורש בפרקי דר"א, מהדורת מ' היגר, ר"פ כח:
רבן גמליאל אומר: שלח אברהם וקרא לשם בן נח ומל את בשר ערלתו של ישמעאל בנו, שנאמר (בראשית יז כו): 'בעצם היום הזה נמול אברהם'; בעצם היום הזה, בגבורות השמש ובחצי היום. ולא עוד אלא, בעשור לחודש, ביום הכפורים, נימול, כתיב בכפורים: 'כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה' (ויקרא כג כח), וכאן הוא אומר: 'בעצם היום הזה נמול אברהם'... כשנמול אברהם אבינו, ביום השלישי היה לו כאב מאד לנסותו, מה עשה הקב"ה? נקב חור אחד מתוך גיהנם והרתיח אותו היום כיומן של רשעים, ויצא וישב לו בפתח האוהל לרוח היום, שנאמר (בראשית יח א): 'והוא יושב פתח האוהל כחום היום'. אמר הקב"ה למלאכי השרת: באו וראו כחה של מילה, עד שלא מל אברהם היה נופל על פניו ואחר כך הייתי מדבר עמו, שנאמר (שם יז ג): 'ויפול אברהם על פניו', ועכשו שנימול - הוא יושב ואני עומד, ומניין שהיה אברהם יושב? שנאמר (שם יח ב): 'וישא את עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו'
כלומר: המלאכים ביקרו את אברהם אבינו ביום שנים עשר לחודש תשרי, שני ימים קודם חג הסוכות.
והנה, הדעה שאברהם נימול ביום הכפורים לא נזכרה בתלמוד הבבלי (ולא במדרש נוסף), אך מאידך, הבבלי מסכים לפרקי דר"א, שביקורם של המלאכים היה ביום השלישי למילתו (עי' בבא מציעא פו ע"ב). ולפי שזמן הביקור ביחס ליום המילה (שלישי למילה) מוסכם על שני המקורות, ומאידך קרובה דעתם בנוגע לתאריך השנתי - 'קאי בחג' (הבבלי) או י"ב בתשרי (פרקי דר"א), הבינו בעלי התוספות, שדברי התלמוד 'דקאי בחג' אינם בדווקא, אלא כוונתם סמוך-לפני חג הסוכות, ביום י"ב בתשרי: "והשתא הא דאמר 'בחג', לאו דוקא, דשני ימים לפני החג הוה" (תוס', ראש השנה שם, ד"ה 'אלא').
השאלה שלי היא:
האם מישהו מכיר מקור שפירש את 'דקאי בחג' כפשוטו, שהמלאכים באו לאברהם בחג הסוכות ממש?